תשובות ספציפיות
אני לא בטוח שאני מבין למה כוונתך ב"ציפיות ממני כסטודנט". מטבע הדברים, המרצים לא יודעים היכן למד כל סטודנט שלהם בתואר הראשון והציפיות מכולם הן שוות. ברמה הסובייקטיבית, מבחינתי, מצאתי שברוב המקרים הרגלי הלמידה שלי היו יעילים יותר משל עמיתי ושהדרישות היו קלות יחסית. עם זאת, כמובן שישנה שונות בין קורסים ובין מרצים, כאשר ישנם מקרים מאתגרים יותר מכל קורס תואר ראשון שלקחתי בפתוחה, אבל גם עמיתי שלמדו באוניברסיטאטת סגורות התקשו.
בד"כ לא ממש נוצרים ימי לימודים ארוכים ויש חופש יחסי בקביעת המערכת (במחיר של פשרה על רמת העניין בקורסים כמובן). סה"כ אין הרבה נ"זים וזה מתפזר. במקרים שכן יוצא לבלות הרבה זמן באוני', זה נסבל, הריכוז נשמר (אבל זה אינדיבידואלי) ויש תמיד מה לעשות בין לבין.
לא ראיתי כל צורך להשיג חומר לימוד מעבר למה שנלמד בקורס והמאמרים אלים מפנים המרצים. ברובם המוחלט של הקורסים לא לומדים מספרים אלא ממאמרים, וגם כשכן מסתדרים עם הספריה.
התקשורת עם המרצים (בשונה מהמנחים) היא ישירה וזמינה הרבה יותר ולרוב היחס מצויין, במיוחד בקורסים קטנים והם למעשה רוב הקורסים בתארים מתקדמים (אני מודה שהשאלה קצת מוזרה לי כי לא ידוע לי על אישיו עם יחס של מנחים / מרצים).
ההתמודדות עם מזכירות במקום מוקד הפניות מצריכה הסתגלות, אבל ברוב ההיבטים זה עדיף.
סוג המטלות והיקפן שונה מבאו"פ. לרוב הן יהיו פחות מובְנות (כמו שאלות בממ"ן) ויותר עמומות, מצריכות דיון, חשיבה מקורית וכו'. כמות המטלות עשויה להיות גדולה יותר ולעיתים גם היקפן. כמו כן, ברוב הקורסים ישנה מטלת סיכום כלשהי (במקום מבחן - לרוב בפורמט של הצעות מחקר) בנוסף לעבודה השוטפת. למעשה כמעט שאין מבחנים.
במגמות המחקריות, למי שמעוניין, ישנה אפשרות להשתלב בהרבה פרויקטים מחקריים במקביל (ובחלק מהמקרים גם לקבל על זה קרדיט, כסף או נ"ז) - מה שרובנו (למעט יחידי סגולה כמו קולומבינה
) לא הכרנו, אלא בסמינריוניות (וגם אז, רק מי שבאמת השקיע).
בקטע החברתי - שמיים וארץ! אין לי איך להדגיש את זה מספיק.
אני לא מצליח לחשוב כרגע על משהו נוסף למעט להזכיר שוב שזה לא מפחיד כפי שזה נראה לפני המעבר, מרגש, מהנה ומעורר השראה (לפרקים).
אני לא יכול לראות במהלך הכתיבה אם רשמת בהודעות קודמות - לאיזו מגמה את ממשיכה?