מעב''ר../images/Emo3.gif../images/Emo203.gif
מצטערת שפתחתי סתם ככה, פשוט ראיתי שאין בעמוד הנוכחי והתחשק לי לכתוב.. אז ביום שישי האחרון היה לי שעור רכיבה אחרי חודש וחצי בערך שלא הנחתי את ישבני הקט על גבי אוכף, אמנם שעור בחוץ, טיול חביב, אבל היה נחוץ מעבר למה שאפשר לתאר. רכבתי על ניצן, אפלוסה בצבע חום, גבוהה ורזה, ממש שרוך
עם צעד ענק, שבטרוט חשבתי שאני עוד שניה נופלת אך בקנטר ישבתי ונהנתי מתחושת המעוף החלומית הזו, עם יד אחת אוחזת במושכות הארוכות בקלילות, משתקעת לי בכיף באוכף הווסטרן הנוח ומחייכת חיוך גדול, שיחה נעימה עם המדריכה שלי שהייתה חסרה לי ועשתה לי הרבה טוב, אחרי שהתגעגעתי להכל, להדס, לפריסיליה, לחווה, לנייט, לאווירה, למצב הרוח הזה שנהיה לי כשאני שם, ורק שם.. כזה שמזכיר לי את אוניל
תחושה של בית שהייתה לי כל כך חסרה בחודשיים האחרונים, בצורה שרק עכשיו הבנתי שזה היה הגורם. כשעליתי עליו בהתחלה מתחתי את השריר בשוק, התאומים, וצחקתי. ירדתי כשאני בקושי הולכת ועד עכשיו השרירים כאובים ואני הולכת כאילו יש לי "עיניינים" בין הרגליים
והיום, קים זכתה להזכר מה זה אוכף וגרמניות.. עם ציוד מלא, התלבשנו במגנים 4 רגליים (שאגב גיליתי שהמגני פרופשיונל צ'וייס יוצרו בסין
), פעמונים על הקדמיות, שמיכה כחלחלה עם סגול כהה שאמא הקפיצה ברגע האחרון, אוכף נקי ומצוחצח, חגורת בטן עטופה בציף ציף פרוותי כדי לרכך בגלל שהפציעה הייתה באזור החגורת בטן, ראשיית רכיבה כמובן, וגרמניות מעור חדשדשות לגמרי. לקחנו חבל לונג', שמנו את השוט בצד ויצאנו לעבודה.. בהתחלה לא הבנו ממש מה הולך פה, ניסינו לנער את הדבר המוזר מהצוואר שלנו, מהגב ומה לא.. אבל אז נזכרנו, "אה, נכון.. יש כזה דבר לעבוד.. אבוי! רק שלא תעז עכשיו לעלות לרכב עלי.. אני רוצה חופש!!"
וככה העברנו 20 דקות תמימות, מנסים לבחון, את הסבלנות, לבדוק אם הבוס הוא באמת הבוס, בסופו של דבר נכנענו, סימנו והפלא ופלא, יצאנו בחיים! כן, אני יכולה להעיד בהחלט שהתקופה הזו באה אט אט לסופה, תקופה מיותרת אבל אולי הייתה נחוצה בסופו של דבר, כדי להתחיל מחדש, יותר חכמות, יותר בוגרות, שונות. כל מה שנותר פרט לרכיבה הראשונה שמתוכננת ליום שישי ותקבלו עליה דיווח מלא כמובן ושפע תמונות
הוא למצוא לנו בית חדש, ואשמח לעצות למרות שכבר בדקתי בערך הכל, שוב אנחנו חסרי בית
עכשיו ליל מנוחה וחלומות מתוקים
מצטערת שפתחתי סתם ככה, פשוט ראיתי שאין בעמוד הנוכחי והתחשק לי לכתוב.. אז ביום שישי האחרון היה לי שעור רכיבה אחרי חודש וחצי בערך שלא הנחתי את ישבני הקט על גבי אוכף, אמנם שעור בחוץ, טיול חביב, אבל היה נחוץ מעבר למה שאפשר לתאר. רכבתי על ניצן, אפלוסה בצבע חום, גבוהה ורזה, ממש שרוך
יום שישי היה אחלה שיעור! התחלנו חימום, הלך חביב... קפצנו קצת איקס נחמדון. שינינג סירב להתעגל ואני התחרפנתי. הרגליים שלי הלכו קפוט. המשכנו לאפרייט חמוד. אחרי זה חצי מסלול מגניב, והלך דיי טוב חוץ מזה שלא היה לי כבר כוחות לעגל אותו. אבל העיקר שהיה כיף. הצלחתי להחזיק אותו ממש טוב לפני הנקודת מעוף והיה דווקא דיי טוב. רק חייבת ממש לעבוד על הישיבת קפיצות שלי כי היא לא ניראת משו ועל הידיים... יש לי נטיה להשליך אותו מעל הקפיצה.... (תודה לרוני על התמונה)
