מעגל קסמים

invisible girl

New member
מעגל קסמים

במשך יותר משנה אני מחפשת עבודה, ולמעט עבודה שהחזקתי מעמד בה שלושה שבועות בערך לא מצאתי שום דבר. הסיבה העיקרית היא שרוב המקומות מבקשים אנשים עם נסיון ואני, כולה בת 20, אין נסיון כזה. בעבודות שכן יצא לי לעבוד בהן לא החזקתי מעמד יותר מארבעה חודשים, ואלו היו עבודות טלמרקטינג, קיטנה וכאלו. טלמרקטינג- אני לא טובה בזה. עבדתי בזה ארבעה חודשים, לא ברציפות, ומה לעשות, מסביבי היו עושים 10-14 מינויים ביום ואני, אם הייתי עושה שלוש זה היה טוב. היה נעים היה נחמד וטוב שהיה. הדרכה בקייטנה- היה כיף סה"כ, היו ילדים שאולי קצת נקשרו אלי במהלך הקייטנה, אבל יש רק בעיה אחת. אף פעם לא אהבתי ולא היה לי קל לקום מוקדם. כולל בתקופת הלימודים. אולי זה עניין של הרגל, או של הכרח, לא יודעת. אחת הסיבות שאני מעדיפה לא לחזור לזה. יש לי תקשורת מסויימת עם ילדים, אבל היא מועטה מאוד, ואני לא יודעת עד כמה אני יכולה לפתח אותה. עבודות ארכיון- יכולה להחזיק בזה מקסימום חודשיים בלי להתפגר משעמום, תלוי באיזו חברה העבודה. באבחון, שלא עזר לי הרבה, אמרו לי שאני מתאימה לעבודות של פקידה, מזכירה, מכירת כרטיסים, מוקדנות, ועבודות בסגנון הזה. לא משהו שהייתי רוצה לעשות כל החיים שלי. החלום שלי זה להשתלב בתעשיית הבידור בארץ, עדיפות ראשונה תעשיית הקולנוע. חלום נוסף הוא להיות עצמאית, לפתוח עסק משלי, שזה חלום שיש לי כבר הרבה מאוד זמן, ובתיכון אף למדתי יזמות ועשיתי בגרות במקצוע זה. יש לי יכולת ליזום דברים, אך יכולת הביצוע שלי ירודה במקצת. השיעמום המהיר שלי מדברים, וחוסר ההתמדה שלי לא משתלבים עם זה טוב. כבר הרבה מאוד שנים שאני כותבת למגירה, בעיקר תסריטים, וסיפורים קצרים. בעבר הייתי יכולה לשבת על התחת במשך סוף שבוע שלם ורק לכתוב, אך כיום אני כמעט ולא יכולה לשבת ולכתוב. משהו חוסם אותי כנראה. תמיד יש לי רעיונות חדשים לעסק, או משהו חדש שאפשר לעשות. גוננות יתר של המשפחה מפחד מטעויות ונפילות מנעו ממני להקים עסק, דבר שרציתי כבר לפני שנתיים. לא חסרים לי תכנונים לדברים שאפשר לעשות ולהתחיל בקטן כדי למנוע נפילה גדולה. חסר לי כוח לקום ולעשות משהו, ולוקח לי המון זמן לבצע דברים שאני מדברת עליהם. מרד נעורים למשל כמעט ולא היה לי, אולי זה מצביע על נקודה מסויימת. כרגע אני חושבת על לימודי תיירות, ולא כל כך יודעת עד כמה זה יהיה טוב. מסקרן מצד אחד, ועולה המון כסף מצד שני. איך יוצאים ממעגל הקסמים הזה שאני נתונה בו כבר שנה?
 

pinibs

New member
התחלה

הי בלתי נראית (משהו על הניק שלך - בסוף), יש לך יכולת מופלאה - היכולת לחלום. תתפלאי לגלות כמה אנשים אינם נמצאים בתנועה רק משום שהם אינם חולמים. לך יש חלומות נהדרים וגם אין לך בעיה לבטא אותם - זה פשוט נהדר. אל תפסיקי לחלום. בנוסף, את מעידה על עצמך כמי שיש לה יכולת ליזום דברים. גם זה נהדר. זוהי יכולת שיש להמשיך להזין אותה כל הזמן. המשיכי ליזום, המשיכי להעלות רעיונות, המשיכי לשאוף, לרצות, לפנטז, לחשוב על שינוי. אז יש לך יוזמה, ויש לך חלומות. לאן את ממשיכה מכאן? לפני הכל - אל תשפטי את עצמך. צעד ראשון אפשרי בדרך לצאת מהתוואי המוכר לך הוא לא להנחית את עצמך. לדוגמה, את אומרת שיכולת הביצוע שלך ירודה במקצת. עזבי אותך מציונים. יכולת הביצוע שלך כנראה לא כל כך ירודה אם הצלחת לבטא את עצמך, לעשות צעד ממשי בדרך לשינוי (לבקש עזרה), לנסח את עצמך בבהירות ובאופן שמעביר את המסר ביעילות. למה את מצפה? ליכולת ביצוע בסטנדרט אחר? להתמדה בסטנדרט אחר? לעניין מתמשך בדברים? הכל נובע מהסטנדרטים שאת מגדירה לעצמך, אז במקום לייסר את עצמך על כך שאת "לא מספיק טובה" במשהו, נסי להגדיר אחרת את הסטנדרטים שלך, תני לעצמך חיזוקים חיוביים שוב ושוב על הדברים הנפלאים שאת עושה, וחפשי את היתרונות שלך במקום למצוא בכוח את החסרונות. משהו חשוב לגבי הכתיבה. כתיבה היא אמצעי מופלא וקסום בעזרתו ניתן לחולל כל כך הרבה שינויים מבורכים בחיים. לאנשים רבים אמצעי זה אינו זמין או אינו זמין מספיק. אבל את כותבת. את מיומנת בכתיבה. אז קחי את המיומנות הזו והתחילי להשתמש בה לטובת המטרה אליה את חותרת. באמצעות הכתיבה את יכולה לתת לדברים צורה. את יכולה לתת להם נפח, סדר, ממשות. התחילי לכתוב את הרעיונות שלך. התחילי לכתוב תוכנית פעולה, אפילו פשוטה ביותר, עבור עצמך. תני לדמיון שלך לרוץ ולהוביל אותך. לדוגמה - את אומרת שאת כותבת תסריטים, אז כתבי תסריט שבו את הגיבורה. כתבי על מה שקורה לך, וכיוון שזהו תסריט, סיפור, הרגישי חופשי להוביל את הגיבורה מהמצב בו היא נתונה היום למצב בו היא תהיה בעוד שנה או חמש שנים. כתבי את התסריט של עצמך. כשהדברים יהיו כתובים הם יהיו מנוסחים לך, תוכלי לראות אותם בדמיון, ואז אין ספק שגם תוכלי להגשים אותם. יש לך כלי, שבעיני הוא מהכלים היותר נפלאים שיכולים להיות לנו. השתמשי בו בכיף ובאופן משוחרר. אל תצנזרי כלום. את מונה מכשולים - גוננות יתר של המשפחה, חוסר כוח לקום ולעשות, זמן ביצוע ארוך, מרד נעורים שלא היה. אחלה. מנית אותם. עכשיו שימי אותם בצד, והתחילי למנות את כל הגשרים. הגשרים הם אלה שמאפשרים לך לעבור מרחקים, להמשיך, לנוע, להשתנות. יש לך המון כאלה - התחילי לכתוב עליהם. את כותבת: "איך יוצאים ממעגל הקסמים הזה שאני נתונה בו כבר שנה?" - רעיון אפשרי הוא - להפסיק להתיחס ו/או להילחץ ממימד הזמן. אז את נתונה שנה במעגל הזה, אז מה? ואם תהיי נתונה בו שנתיים? זמן הוא רק אמצעי אחד למדידה (וזה, אם בכלל מחליטים למדוד...). את יכולה לנסות לצאת מהמעגל במליון דרכים נוספות. לי, למשל, יש לוח לבן מעל המיטה ובו אני רושם, כמעט כל יום, את ההצלחות של אותו יום. זה כולל את הדברים הקטנים והשוליים ביותר (לכאורה). אתן לך דוגמה: שלשום הגיע אלי בדואר איזשהו נייר שהצריך טיפול מסוים. בדרך כלל אני מניח את הנייר בערימת ה"לעשות", והוא ממתין שם לא מעט זמן עד שאני מגיע אליו שוב. הפעם אמרתי לעצמי "עכשיו, וזהו". באבחת החלטה, הצלחתי לעשות מייד (!!!) את מה שתמיד לוקח לפחות מספר שבועות. אחרי שסיימתי, כתבתי את זה על הלוח שלי בתור אחת ההצלחות שלי לאותו יום. איזה כיף זה! את בנקודת פתיחה נהדרת, עם היוזמה, היכולת לעוף בחלומות, היכולת לבטא את עצמך. עכשיו, בלי לשפוט, נצלי את היכולות המדהימות האלו, והתחילי לשרטט לעצמך את השינוי. אה, ושכחתי... את גם לא מתפשרת על עצמך!!! אז אמרו לך מה שאמרו לך באבחון. את יודעת שזה לא מספק אותך, ולכן את לא נכנעת לתכתיב החיצוני. את יודעת מה את רוצה, וזה נפלא. תני לעצמך הרבה מאד קרדיט על כך. המון המון בהצלחה! הרגישי חופשי להמשיך לשאול. פיני
נ. ב. invisible girl הוא הניק שלך, אבל לדעתי את לא כל כך בלתי נראית כפי שאת, אולי, מרגישה וכפי שאת, אולי, היית רוצה שאחרים יחשבו. התחילי לשתות את שיקוי הנגד (זה שהופך אותך לרואה וכן נראית) ותחגגי את הנִרְאוּת שלך.
 

invisible girl

New member
אז מה אני עושה עכשיו?

זו בדיוק השאלה שאני שואלת את עצמי כבר הרבה מאוד זמן. כל הרעיונות שלי נשארים בגדר רעיונות בלבד. אף אחד מהם עוד לא הגיע לגדר ביצוע, ואלו שכן, הם הקטנים, היום יומיים, וגם זה לקח המון זמן עד שהם בוצעו. יכול להיות שזה מהפחד להכשל, יכול להיות שזה באמת בגלל שלא ראיתי ולא ניסיתי עדיין כמעט כלום בחיים. המצב כיום הוא כזה: יש לי חלומות למכביר, יש לי יוזמה שמאפשרת לי לעשות דברים, לדבר עם אנשים, ולהשיג דברים. יש לי שני כשרונות שאני מודעת אליהם ואולי עוד כמה שאני לא מודעת אליהם. יש לי ידע ביזמות, ממה שלמדתי. יש לי גיל בעייתי שמרתיע אנשים. יש לי מראה ודיבור בעייתי במקצת, וצריך להודות שזה משפיע. אין לי הורים תומכים. הם אומרים, אני כבר לא יודעת אם בצדק או לא, קודם תצברי נסיון מעשי בעבודה אח"כ תחשבי על עסק משלך. אין לי נסיון ממשי בעבודות כך שיוצא שדוחים אותי בהרבה עבודות בגלל חוסר הניסיון שלי, אין לי ביטחון עצמי כנראה, או שיש אבל לא מספיק. וכרגע, יש לי מחסום כלשהו לבצע דברים. אז איך משנים את רשימת ה'אין לי' והופכים אותה ל'יש לי', ו'יש לי' חיובי? אם הבנתי נכון, הגשרים שדיברת עליהם הם הצבת מטרות. עשיתי את זה. כל הרשימות נשארו במגירה. עשיתי את זה בעיקר בקשר לתסריטים שלי. כמו שאמרתי, שום דבר לא יצא אל הפועל. כרגע אני מתחילה לחזור לתוכנית ישנה שזנחתי ואולי גם לנסות להפעיל אותה הפעם. אם יש לך אייסיקיו, אשמח לדבר אתך שם. ואגב אייסיקיו, הכינוי שלי משום שרוב הזמן אני נמצאת באינוויזיבל באייסיקיו.
 

pinibs

New member
אז מה את עושה עכשיו...

אהלן, בדברים מסוימים אנו, בני האדם, משוכללים מאין כמונו. בדברים אחרים אנחנו בסיסיים ובלתי מתוחכמים לאין שיעור. אחד מאותם "דברים אחרים" הוא האופן בו תמונת המצב הפנימית שלנו מוקרנת החוצה מאתנו. כשאנו מרגישים דפוקים / מבואסים / לא מוצלחים / לא שווים, האדם שמולנו קולט אותנו ככאלה. נקודה. במהלך שנות עבודתי ראיינתי וגייסתי אינספור אנשים, וגיליתי עד כמה ניתן לגלות על האדם שמולי עוד בטרם פצה את פיו, רק בגלל מה שהוא מקרין החוצה באופן לא מודע. עכשיו, שימי לב לרשימה השלילית איתה נכנסת לתהליך התקשורת בינינו (לקוח מתוך ההודעה שלך): כל הרעיונות שלי נשארים בגדר רעיונות בלבד. אף אחד מהם עוד לא הגיע לגדר ביצוע. אלו שכן, הם הקטנים, היומיומיים. גם זה לקח המון זמן עד שהם בוצעו. יכול להיות שזה מהפחד להכשל. יכול להיות שזה באמת בגלל שלא ראיתי ולא ניסיתי עדיין כמעט כלום בחיים. יש לי גיל בעייתי שמרתיע אנשים. יש לי מראה ודיבור בעייתי במקצת, וצריך להודות שזה משפיע. אין לי הורים תומכים. אין לי נסיון ממשי בעבודות. אין לי ביטחון עצמי כנראה, או שיש אבל לא מספיק. כרגע, יש לי מחסום כלשהו לבצע דברים. כל הרשימות נשארו במגירה. כמו שאמרתי, שום דבר לא יצא אל הפועל. אני לא יודע אם את קולטת מה את עושה לעצמך. אני גם בטוח שזוהי רק רשימה חלקית, ושבאמתחתך יש פריטים רבים נוספים לרשימה הזו. אומר לך דבר אחד מאד פשוט ומאד קשה - כל עוד תמשיכי למנות את כל השלילי שבך, לא תצליחי לנוע לשום מקום! פשוט לא תצליחי. בעניין השלילי-חיובי - קודם כל הפסיקי את הרשימה הנ"ל. אין כאן קסמים ואין כאן טכניקות סודיות. במקום לרשום את ה"לא", אל תרשמי אותו. זהו. ואיך למצוא את החיובי? 1) שאלי את עצמך שאלות כלליות, כגון: מה טוב בי? 2) הפכי את המשפטים השליליים שאת יוצרת. במקום "יש לי גיל בעייתי", כתבי מה נפלא בגיל שלך. במקום "כל הרשימות נותרו במגירה", תני לעצמך חיזוק חיובי על כך שבכלל כתבת את אותן רשימות. במקום "לא ניסיתי ולא ראיתי עדיין דבר בחיים", היי מאושרת מכך שיש לך עוד כל כך הרבה לחוות! במקום "לקח המון זמן עד שהדברים בוצעו", שימי לב לכך שהם בוצעו! דוגמה שאני מאד אוהב מתוך ספר שאני קורא עכשיו - במקום "אני לא יכולה להרשות לעצמי לקנות את X", כתבי "מה עלי לעשות כדי שאוכל להרשות לעצמי את X?"
מיקוד. את זקוקה למיקוד. אל תנסי לשנות את הכל בבת אחת. אל תנסי להפוך את כל הקערה על פיה. הדברים יציפו אותך, וישתקו אותך. לדוגמה - את יכולה להחליט שאת עושה רשימה של כל הדברים שמפריעים לך לצאת מהמקום שאת נמצאת בו, ואז להתחיל לטפל בהם אחד אחד. אבל, אם ברשימה שתצרי יהיו 100 פריטים, סביר מאד להניח שלא תטפלי אפילו באחד מהם מפני שהרשימה תהיה מאיימת ומייאשת. אל תכשילי את עצמך באופן הזה. בחרי דבר אחד, אחד, והתמקדי רק בו. זה יכול להיות הדבר הכי קטן או הכי שולי (לכאורה). בחרי דבר אחד וצרי לעצמך תוכנית פעולה לגביו. השימוש בפורום מהווה הזדמנות נהדרת, בעיני, משום שבאמצעותו את יוצרת מסגרת. את יכולה לתעד את התהליך באמצעות השרשורים וההודעות, וכך ליצור לעצמך מסגרת תומכת שגם מחייבת אותך. את עושה את התהליך, חושפת אותו, מקבלת משוב מאנשים, ונעזרת בחשיפה הזו כעוגן, כמגדלור. במילים אחרות, אל תעשי הכל לבד. שתפי, והשתמשי בעזרה ובמבנה שאת יכולה לקבל כאן.
אין לי icq, אבל את יכולה ליצור קשר במסרים (של תפוז) או במייל (בכרטיס האישי שלי). אל תפסיקי לשאול, לנסות, לשתף, להתעקש על להצליח. תמיד בהצלחה, פיני
 

invisible girl

New member
מיקוד

זה אכן מה שאני צריכה. יותר מידיי דברים אני יכולה לעשות עם הזמן שלי, וכשזה כך, כנראה שאני פשוט מעדיפה לא לעשות כלום כי אני לא יודעת במה להתחיל קודם. אולי אני קצת הולכת לאיבוד בין כל האפשרויות האלו. הדוגמא הטובה ביותר היא שאני לא יודעת אם ללמוד או לעבוד עכשיו. ואם ללמוד, אז מה ללמוד ואיפה. נראה שבאמת עד כמה שאני מנסה לחשוב חיובי, עדיין לא השתחררתי מכל השלילי שמקיף אותי ואני מניחה שזה לא קורה ביום אחד. באשר לשאלות ששאלת מה טוב בי? זו שאלה כללית מאוד. הרבה פעמים היתה לי בעייה לענות עליה. ננסה עכשיו. כישרון כתיבה ויכולת להביע את עצמי במילים. יכולת לחלום. דמיון. אינטואיציה. זיכרון טוב. יכולת התמדה מסויימת, אולי עקשנות, יכולת הקשבה לאנשים, הייתי מעיזה להגיד חוכמת חיים מסויימת, אולי יכולת פתירת בעיות, אומץ, יכולת להשיג דברים שאני רוצה (יש לזה שם, שחכתי אותו כרגע), יכולת לחשוב על הדברים בגדול. זה מה שאני עולה עליו כרגע. את הדברים השליליים כתבתי כדי לתת לעצמי פרספקטיבה על הטוב והרע שבי, וכדי לדעת על מה לעבוד ומה צריך לשפר בי. כמו שאמרתי, השאלה היא איך הופכים את ה'יש' הבעייתי וה'אין' ל'יש' חיובי . הגיל שלי הוא נפלא- באמת בגלל שיש לי עוד הרבה לחוות בחיים (
), הרשימות אמנם נכתבו והדברים שנעשו אכן נעשו. יש לי מן תכונה כזאת שאני חייבת שהכל יתבצע עכשיו ומייד. למשל, אני צריכה לבצע שיחה מסויימת. אם אני לא מבצעת את השיחה באותו רגע שאני חושבת על כך שאני צריכה לעשות אותה, אני כבר לא אעשה אותה בזמן הקרוב. דברים צריכים לקרות אצלי מייד, או שהם לא קורים, או שהם קורים מאוחר מאוד. לא רשמתי את זה ברשימת הדברים הטובים משום שאני לא יודעת אם זה דבר טוב או לא. וכמו שאמרת, מיקוד. במה להתמקד קודם?
 

pinibs

New member
נהדר! ועכשיו - דבר דבר

הי ig, את כותבת: "יותר מידיי דברים אני יכולה לעשות עם הזמן שלי, וכשזה כך, כנראה שאני פשוט מעדיפה לא לעשות כלום כי אני לא יודעת במה להתחיל קודם." אחת הדרכים בעזרתן אני מתמודד עם בעיה דומה, היא זו: אני מכין לעצמי, מבעוד מועד, רשימה של הדברים שאני מתכונן לעשות בזמן מסוים. לדוגמה, ביום שבת, לקראת תחילת השבוע, אני מכין רשימה של נושאים לטיפול, ומציין לייד כל אחד מהם מה בדיוק אני רוצה לבצע. כשמגיע יום ראשון ואני מצויד ברשימה הזו, אני תמיד יכול לפנות אליה כנקודת ציון, ולמצוא בה משהו לעשות. מנסיוני למדתי היטב, שניצולת הזמן שלי עם הרשימה גבוהה בהרבה מניצולת הזמן ללא הרשימה. אנחנו מתנהלים ביומיום שלנו, ולפתע מתפנה לנו זמן. לפתע אנחנו לא יודעים מה לעשות. להתחיל לחפש מה לעשות רק בנקודה הזו עלול להיות בעייתי, כי זה דורש מאתנו מאמץ. אבל, אם את הרשימה עשינו לפני שהגענו לנקודת הזמן הזו, אזי כל שנשאר לנו לעשות הוא להציץ בה, ולשלוף מתוכה את אחד הפריטים. זה עובד נהדר.
לגבי שאלה כמו: "האם ללמוד או לעבוד?" לדעתי, זוהי שאלה גדולה מדי, ולכן ההתמודדות מולה מורכבת יותר. אני הייתי מנסה לפרק את השאלה לגורמיה. ללמוד - מה זה אומר? במה זה כרוך? מה זה יתן לך? מה היית רוצה ללמוד? כמה זמן? באילו קשיים תיתקלי? האם תלמדי משהו שאת באמת רוצה או משהו שההורים שלך רוצים? וכו', וכו'. לעבוד - מדוע את רוצה לעבוד? כמה כסף את רוצה להרוויח? במה את יכולה לעבוד (מבחינת האפשרויות המוצעות לך)? באיזה אזור היית רוצה לעבוד? האם יהיה לך טוב לעבוד בחברה גדולה או קטנה? וכו' וכו'. "ללמוד" זה דבר גדול מדי. "לעבוד" - גם. הקטיני את השאלות, וכך תוכלי להתיחס למרכיבים קטנים יותר שלהן. במילים אחרות, לענות על השאלה: "האם ללמוד תסריטאות או סוציולוגיה?" יותר קל מאשר על השאלה: "האם ללמוד?". לענות על השאלה: "האם אני מעדיפה לעבוד בחברה קטנה או גדולה?" יותר קל מאשר על השאלה: "האם לעבוד?".
לגבי השלילי-חיובי - את כותבת: "עדיין לא השתחררתי מכל השלילי שמקיף אותי ואני מניחה שזה לא קורה ביום אחד." את צודקת לגמרי! זה לא קורה ביום אחד, וגם לא ביומיים, אבל זה קורה, וזה מה שחשוב. אל תלחיצי את עצמך בזמנים. כשזה יקרה, זה יקרה. שימי נא לב לכך שכבר בהודעה האחרונה שלך (זו שלה אני מגיב עכשיו) עשית שינוי מהותי, ופירטת הרבה יותר חיובי משלילי. לי זה אומר ש: 1) את יכולה להתמקד בחיובי אם את רוצה; 2) את יכולה להתמקד פחות בשלילי אם את רוצה. המשיכי כך, ובהדרגה תראי כיצד כפות המאזניים משנות כיוון. כל הכבוד
ועוד משהו לגבי החיובי-שלילי - את השאלות לא אני שאלתי. מה שעשיתי הוא להמליץ לך על מספר שאלות שכדאי לך לשאול את עצמך, כגון: "מה טוב בי?" אני חושב שנתת יופי של תשובה
מה שכן, אציע לך דרך חלופית לניסוח התשובה. שימי לב - לקחתי את הטקסט שלך, והדגשתי את כל מה שהייתי מוחק בו. "מה טוב בי? זו שאלה כללית מאוד. הרבה פעמים היתה לי בעייה לענות עליה. ננסה עכשיו. כישרון כתיבה ויכולת להביע את עצמי במילים. יכולת לחלום. דמיון. אינטואיציה. זיכרון טוב. יכולת התמדה מסויימת, אולי עקשנות, יכולת הקשבה לאנשים, הייתי מעיזה להגיד חוכמת חיים מסויימת, אולי יכולת פתירת בעיות, אומץ, יכולת להשיג דברים שאני רוצה (יש לזה שם, שחכתי אותו כרגע), יכולת לחשוב על הדברים בגדול. זה מה שאני עולה עליו כרגע. בנוסף את כותבת: "את הדברים השליליים כתבתי כדי לתת לעצמי פרספקטיבה על הטוב והרע שבי, וכדי לדעת על מה לעבוד ומה צריך לשפר בי." אז זהו, שלא!!! את הדברים השליליים כתבת כי את רגילה לחשוב על עצמך כך. לא משום סיבה אחרת. כדי לדעת על מה כדאי לך לעבוד ואת מה כדאי לך לשפר את לא צריכה לכתוב ולו דבר שלילי אחד על עצמך!!! את גם כותבת על עצמך דברים שליליים, וגם מתרצת את זה. זרקי את החלק הזה לפח הזבל הקרוב. את לא זקוקה לו! את כותבת: "כמו שאמרתי, השאלה היא איך הופכים את ה'יש' הבעייתי וה'אין' ל'יש' חיובי." עניתי לך על זה בהודעה הקודמת, ועשית את זה בהודעה שלה אני מגיב כעת. שימי לב - את כל כך רגילה להצמד לשלילי שלא שמת לב עד כמה שינית את ההרגל הזה כבר בהודעה האחרונה שלך. את לא צריכה לשאול שוב. כבר עשית זאת, אז המשיכי לעשות! נהדר מה שכתבת על הגיל שלך. הוא באמת נפלא וייחודי. נצלי אותו עד תום!
את כותבת: "יש לי מן תכונה כזאת שאני חייבת שהכל יתבצע עכשיו ומייד... דברים צריכים לקרות אצלי מייד, או שהם לא קורים, או שהם קורים מאוחר מאוד." שוב את נאחזת בזמן. שוב את שופטת את עצמך. שימי דגש על העשייה ובו-זמנית הפסיקי למדוד אותה בזמן. כל עוד את לא עושה זאת, את מייצרת לעצמך הרגל ותירוץ. בנית לעצמך התנייה מאד משוכללת לפיה אם את לא עושה משהו מייד כנראה שלא תעשי אותו או שתעשי אותו מאוחר. במקום זאת, התמקדי בלעשות. לפעמים תעשי מייד, לפעמים תעשי אחרי פרק זמן כלשהו, ולפעמים לא תעשי. זהו. בלי ציונים, בלי שיפוט, בלי הלחצות עצמיות. בנוסף את כותבת: "לא רשמתי את זה ברשימת הדברים הטובים משום שאני לא יודעת אם זה דבר טוב או לא." יופי. זהו כלל נהדר. אם את לא יודעת, זה לא שייך לרשימה. עזבי אותך מעוד התלבטויות. יש לך מספיק. אם משהו מרגיש לך טוב, הוא טוב. אם את מתלבטת, עברי לדבר הבא.
לבסוף את שואלת: "במה להתמקד קודם?" כמובן שאת היחידה שיכולה למצוא אצל עצמך את התשובה לשאלה הזו. עם זאת, הנטייה האישית שלי היא להמליץ לך להתמקד במה שהכי קל לך להתמקד בו. התמקדי במה שיותר קרוב, במה שיותר אפשרי. הצלחה היא הרגל! ניתן להתרגל להצליח. אבל, אם כל הזמן נבחר מטרות מורכבות מאד להשגה, סיכויי ההצלחה הראשוניים שלנו יקטנו, ואז הסיכויים שלנו להתרגל להצליח יקטנו בהתאם. אם, לעומת זאת, תבחרי להתמקד במשהו שיהיה לך קל להגשים, פשוט תגשימי אותו. מהר מאד תגלי שאת מצליחה יותר ויותר. את תתרגלי לזה ואז תוכלי לעלות מדרגה ברמת המורכבות של המטרות שאת בוחרת. התמקדי במשהו קל, זמין, אפשרי, משמח.
את עובדת נהדר. את מתפתחת. את יוצרת לעצמך התחלה של שינוי. כל הכבוד! פיני
 

invisible girl

New member
הגדרת צרכים

לאחר שקראתי את הודעתך התחלתי בהגדרת הצרכים שלי. בשורה התחתונה הבנתי שעכשיו זה הזמן להתמקד בהפתחות אישית. פנימית וחיצונית. שזה אומר: לימודים שונים (חוגים, פיתוח תחביבים, לימודי מקצוע וכו'). טיפוח אישי חיצוני על כל המשתמע מכך (מכון כושר וכו'). עכשיו רק צריך לסדר לפי סדר חשיבות.
 

pinibs

New member
איזה יופי../images/Emo70.gif כל הכבוד../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

הי ig, את בתנועה, וזה נהדר! המון בהצלחה! אל תהססי להמשיך לשתף (את יכולה, כמובן, גם לפתוח שרשורים חדשים בנושא). וכמובן - אם יש לך שאלות נוספות, אל תהססי להמשיך לשאול ולחפש. פיני
 
למעלה