מעדכנת על אתמול -

מעדכנת על אתמול -

אני לא עובדת כבר 5 חודשים.
כרגע מתפרנסת מדמי אבטלה והמון עזרה מאימא שלי.
לפני חודש וחצי הגשתי תביעה לביטוח הלאומי לנכות עקב פגיעה נפשית קשה.
התביעה מלווה בהמון המון מסמכים רפואיים,
כך שדי ברור שהמצב שלי קשה.
ואתמול הייתה לי ועדה רפואית.
הייתי בחרדות קשות החל מהרגע שבו הגיע מכתב הזימון.
שמעתי סיפורי זוועה על הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי.
יומיים קודם כבר התחילו לי כאבי בטן מרוב פחד.
ארגנתי בייביסיטר לילד, ואימא שלי הצטרפה אלי.
נקראנו פנימה ופתאום אני רואה מולי פסיכיאטרית ( ממין נקבה ).
לרגע לא מצאתי את עצמי.
כל הזמן הזה תיכננתי איך להתנהל מול גבר ולא אישה.
לא יודעת למה זה כל כך משנה לי,
הרגל אולי ?
בקיצור -
הרופאה עיינה קצת בחומר המצורף.
ווידאה איתי חלק ממה שעברתי.
שאלה מה אני עושה ביום יום, ואיך אני מעבירה את הזמן שלי.
אמרה בשיא האמפתיות: אני רואה שהמצב שלך מאוד קשה.
ואז התחלתי לבכות ( פאדיחה ).
וגם אימא שלי התחילה לבכות ( פאדיחה עוד יותר גדולה ).
אז הרופאה אמרה לי: תהיי חזקה.
וזהו.
תוך 5 דקות הייתי בחוץ.
לסיכום -
לא הייתה חוויה טראומטית בכלל.
הרגשתי שהרופאה מאוד קשובה ורגישה.
והשאלה האם זה יתבטא באישור התביעה,
וקבלת מספיק אחוזי נכות לקצבה קבועה.
90 יום מעכשיו....
 

arieshor

New member
חייכנית לשעבר

חייכנית הייי

העיקר שאת אחרי ועדה רפואית.

שהיה לך שנה אזרחית טובה ונעימה.

תמשיכי להיות.

תפתחי דף חדש.

גם אני בכיתי זה לא בושה לבכות.

אמא תמיד מנסה לעזור כי את הבת שלה היא

לא היתכוונה לעשות לך פדיחה.

נשים זה עם חזק.

החיים יפים לא להיתייאש.
 

ירון מקשקש

Well-known member
מנהל
עד 90 יום..

צהריים טובים.

קודם כל זה עד 90 יום...ההחלטה..לגבי קבלת קצבה יש חוקים יסבירו ל כבר..לא נכנס לזה זה קצת מורכב.

ברשותך עלית פה על נקודה שאני רוצה איתך ודרכך לציין...ציפיות תגובה לציפיות..

את ציפית לפסיכיאטר..התכוננת לנהל שיחה עם גבר צצה אישה...ואז

הפער בין הצפיה לבין מה שקרה בפועל יצר את מה שקרה לך..

זו התגובה של החרדה שלך והצורך להיות בשליטה ומוכנה לתרחיש..

העיניין שאין לדעת מה ילד יום...וכפי שקרה לך התרחיש בפועל היה אחר..

אפשר לדעתי עם עבודה עצמית להתגבר על כך..

קודם כל בקבלה של העובדה שהמציאות היא משתנה ולא טוב לפתח ציפיות ,מי שיש לי ציפיות נמוכות יותר מופתע לטובה ..

שנית לדעת לסמוך על זה שנסתדר ..כך או כך..הכוונה להמנע מבניית תסריטים ..אני אלך אעשה כך ויאמרו לי כך ואענה כך..ראית המציאות אחרת לפעמים..

צריך לדעת לקראת מה הולכים ..להתכונן למה יהיה התהליך..מה החוקים של זה ..מה אופן ההתנהלות הרצוי שם...זה כן.

מבחינתי דבר חשוב הוא לדעת שהכל לטובה , מה שלא יקרה ..יש דין ויש דיין.
כל זה נכון לקראת כל דבר שאנו הולכים לקראתו

עכשיו לגבי הבאות לצערי אני חייב להוריד לך ציפיות . ביטוח לאומי גוף קשה אל תצפי מידי...אני כולי תקווה שתקבלי נכות מסודרת וסיוע...יחד עם זאת , לא להשבר אם לא..פשוט לערער...בפעם השנייה קל יותר ותהיי מוכנה יותר..ובעזרת השם לא תצטרכי.

זה שבכית זה בסדר גמור זה מראה שהיית אמיתית וכנה לגבי מצבך ( וזה הדבר הכי חשוב בעצם..בטח שמדובר על היבט נפשי , וכך גם אמך)

תראי שוב אל תפתחי ציפיות מאמפטיה..מה שקובע לנכות זה האבחון שלהם לגבי כושר העבודה שלך..רק זה קובע להכרה וקיצבה , שוב אל תעשי תסריט על זה..

קצבה לצמיתות הם לא ממהרים לתת אל תבני על זה..מראש...אני מאוד מקוה שיאשרו קודם כל לפחות לשנה שנתיים..ואחוזי נכות לקצבה מליאה..

ממשיך להחזיק לך אצבעות ותפילה קטנה ...
 

פריאל12

New member
חייכנית


החלק הקשה והמלחיץ מאחורייך...
כעת נותר רק להמתין ולקוות
 

פריאל12

New member
איזה יופי של דבר!


מה שאני לוקחת מהדברים, זו המסקנה בסוף:
"האמת היא, שרק לעתים נדירות תגובה יכולה לשפר משהו -
מה שמשפר דברים הוא חיבור".
 
חייכנית

תודה על העדכון
נספור את הימים יחד


הסרטון מקסים ומרגש
כל כך פשוט וברור
וכמו פריאל גם אני הרגשתי שזה המשפט הכי חשוב
 
הוספתי

את ההודעה שלך עם הסרטון
להודעות הנבחרות שלמעלה.
אני אשמח לראות אותו מידי פעם
ולהזכר במשמעות האמפטיה.
אולי עוד חברים ירצו גם.
 
אין ספק שמדובר בסרטון מלמד -

כל אחד מאיתנו חוטא לעתים במתן סימפתיה קצרה / קרה, במקום מתן אמפתיה עמוקה / חמה.
גם אני שמרתי אותו לעצמי
 
למעלה