מעדכנת...

[hag29]

מעדכנת...

אז הכנסנו את שני הבנים לבית הספר היהודי הפרטיביום הראשון חזרתי בהתרוממות רוח מכל הנכונות לעוזר הם אפילו מצאו מתנדבת ישראלית שתבואו למספר שעות ביום בכדי לתגבר את הקטן....אבלביום השני ( כולה היום השני) זמנו אותה לשיחה ואמרו שלבית הספר אין את המשאבים המתאימים לעזור לילדים ללמוד את השפה, אין תכנית ESL .... והם הציעו שתי אפשרויות האחת שנביא ונשלם למורה פרטית שתלווה את הילדים תתרגם להם את הנעשה בכיתהאושאני אגיע מהבוקר עד סוף יום הלימודים ואלונה את הבנים בכיתות כחמישה חודשים חצי שנהכמובן שיצאתי מבית הספר באותו היום מבואסת... לא שהופתעתי אלא יותר מזה שלא נתנו הזדמנותאני עדיין מתלבטת האם להשאיר את הילדים ולבזבז זמן.....( מה שממש לא נראה לי נכון לעשות)או למצוא בית ספר ציבורי עם תכנית ESL טובה שהילדים יכנסו אליו במהרהרק קצת עצוב לי ששוב פעם תהיה להם התחלה חדשהמה אתן אומרות... מה לאמר לילדים? איך להסביר להם שהם עוברים לבית ספר אחר???תודה

 

[carlimi]

רוצה רק לספר לך מה היה אצלנו

הבת הבכורה שלי, הייתה בת 5 ותשעה חודשים כאשר הגענו לכאן, לפני קצת יותר משנתיים.
היא ידעה אנגלית מאוד מאוד בסיסית, כמו כל ילדה אחרת בגילה, וקצת ממה שלימדנו אותה בבית לפני הנסיעה - ABC, מספרים, צבעים וקצת חיות.
היא נכנסה לבית רגיל, לבדה, לכיתת קינדרגארדן. בבית ספר ציבורי.
לבית הספר יש תכנית ESL שבעצם כללה מפגש פעם בשבוע, אחד על אחד עם מורה מיוחדת שהבת שלי מאוד מאוד אהבה (ודרך אגב לא דיברה מילה עברית מן הסתם). מעבר לכך, המורה של הכיתה שלה, במשך כ 3 שבועות, נשארה איתה למשך שעה אחרי שעות בית הספר, ועזרה לה ללמוד את המילים החשובות בכיתה כמו שולחן, כיסא, מדף, שירותים וכו' ..... היא גם שמה על כל רהיט כזה דף עליו הייתה כתובה המילה. מעבר לכך אנחנו עזרנו לה בבית במה שיכולנו.
אף אחד לא היה צמוד אליה בכל שעות היום, ולא ידוע לי על תוכנית כזו. לפי מה שאני מכירה, תכנית ה ESL היא העשרה לפי הצורך (בכיתה א ' עשו לה מבחן ואמרו שהיא אינה זקוקה לתוכנית עוד). לפעמים התלמידים יוצאים באמצע היום לקבל תיגבור, אבל לא שמעתי על מורה פרטי צמוד.
ובכל זאת, למרות שזה מאוד אינדיבידואלי לפי אופי הילד ויכולת ההסתגלות שלו, הילדים לומדים את השפה מאוד מהר, וידעו להסתדר גם לפני שידברו אותה בצורה שוטפת.
בכל מקרה, כל החלטה שלא תקחו, תדברו עם הילדים בפתיחות, ותאמרו את האמת. מאחר והם עדיין לא מכירים ממש את בית הספר והילדים, להעביר אותם עכשיו לא חייב להיות כלכך טראומטי.
אני את הבנים העברתי גן אחרי 3 שבועות, כשהגענו, כי לא היה להם טוב, ותחושבת הבטן שלי אמרה לי להוציא אותם מהגן. זו אחת ההחלטות הטובות שעשיתי, ובם היו אחכ שנתיים בגן מונטסורי נפלא שעשה להם רק טוב.
היום כבר כל השלושה באותו בית ספר ציבורי ליד הבית

בהצלחה

 

[ניריתסקוטלנד]

תלכי עם תחושת הבטן שלך. אם את אוהבת את ביה"ס

שווה להשאר. יקח לילדים זמן, אבל הם יקלטו את השפה וישלימו חומר.
לדעתי להיות עם הילדים בביה"ס חמישה חודשים זה מטורף. זה רק יגביר את התלות שלהם בך והם לא ילמדו את השפה כמו שילמדו אם הם חייבים לתקשר בה. אולי שווה שתגיעי לביה"ס לשבוע אחד, תראי איך ביה"ס מתנהל, ואיך מתנהלים הלימודים, תכירי את הילדים ותעזרי להם קצת (שזאת חוויה חשובה לדעתי) ואז תוכלי לתגבר אותם בבית. גם שפה וגם חומר נלמד.

במידה ותחליטו להעביר אותם לביה"ס אחר, כל מה שצריך להגיד להם זה בביה"ס האחר יהיה להם תגבור של האנגלית ולכן הם עוברים. הכי פשוט, הכי אמיתי.

המון בהצלחה לכם, יופי שעידכנת

 

[noaronen1]

מאד מסכימה שללוות חמישה חודשים את הילדים

נשמע מטורף ובהחלט יכול ליצור תלות.
גם יכול להיות מאוד מתסכל לילד שלא מצליח לתקשר עם ילדים אחרים.

 

[hag29]

תודה על התשובות

היום היינו בשיחה בבית הספר הפרטי ומנהל בית הספר לקח בה חלקאמרנו להם שאנחנו מתלבטים האם להשאיר את הבנים או להעביר אותם לבית ספר ציבורי בו יועלו להשתלב בתכנית ESL המנהלהביא לתשומת ליבינו כי בעבר היו להם תלמידים מישראל שבית הספר ארגן להם בשיתוף עם הרשויות לימודי שפה ESL בבית ספר ציבורי ועל ההורים היתה מוטלת האחריות להסיע את התלמיד מבית ספר אחד לשניהוא אמר שהפלוס בבית הספר שלהם במידה ונחליט להשאיר את הבנים היא שיש להם מורים לעברית שיכולים לסייע לילדים במקרה ויהיה מצב בו יזדקקו לליווי או תרגום ( מלבד ההווי היהודי וכו)הוא הוסיף ואמר כי אני בדרך כלל בית ספר ציבורי עורך מבחן לילדים שעל פיו נמדדת מידת הרמה ונקבע הסיועיצאתי מבולבלתעם כל המעבר וכל הדברים שאני עוברת עכשיו צריכה לעשות חושביםפלוסים מול מינוסיםושאלת השאלות האם באמת יהיה בידי בית הספר הפרטי לסייע, מה ההיגיון להשאיר אם גם ככה הילדים יהיו חצי יום בבית ספר אחר והתחושה שאתה יוצא מבית הספר לתכנית אחרת....וכן גם מההיבט הכלכלי... כרגע אנחנו על מלגה מאוד נדיבה ומי יודע אם נקבל אותה גם לשנה הבאההתשובה אם לא ...מאוד ברורה... במקרה כזה בלי ספק נצטרך לבחור בציבוריאז האם לא נכון להקדים תרופה ל״מכה״ כבר עכשיו לפני שהילדים יקרמו קשרים חברתיים ואז נהיה בפלונטר חברתיפרקתי

))תודה על התמיכה

 

[alphadelta]

אני מבינה את הבילבול

ומאד מזדהה. אולי כדאי לך לראות את בית הספר הציבורי של השכונה? יש גם אתר בו ניתן לברר את רמת בית הספר , מגוון התלמידים אם יש וכולי. אנחנו לא ביוסטון אז אני לא מכירה שם, אבל אולי יש שם משפחות ישראליות שעברו את זה?

 

[carlimi]

אם זה בסדר

אני רוצה לבקש ממך לנסות ולהשתמש בסימני פיסוק.
מ א ו ד קשה לקרוא הודעות כאלה על מסך מחשב .....
וכן, מסכימה עם זו שמעלי - לכו לראות את בית הספר הציבורי של השכונה שלכם, וכך תוכלו להתרשם טוב יותר, ולפחות תדעו מה האלטרנטיבה שעומדת בפניכם.
על בתי ספר ציבוריים את יכולה לקרוא כאן:
http://www.greatschools.org/

 

[een ogenblik]

מה המטרה הסופית שלכם?

לא זוכרת האם שיתפת בסיבות לרישום הילדים לביה"ס יהודי מלכתחילה.
* אם זה נובע מרצון לקבלת חינוך יהודי, וכל הבעיה היא מאי תמיכה ללימוד האנגלית, אז כנראה שעדיף בתקופה הקרובה להתנייד בין שני בתי הספר, עד שהילדים ישתלטו על האנגלית, ויוכלו להשאר רק בביה"ס היהודי.
* אם זה נובע מרצון להקל עליהם בהשתלבות, נראה שעדיף לא להתעכב ולעבור לביה"ס ציבורי (בהנחה שהוא טוב) בעל תכנית ESL במהירות האפשרית.

אני חושבת שהסיבות למצב א' די ברורות, ולכן לא אתעכב עליהן. לגבי מצב ב' - לפעמים נתינת קביים למשהו (ורישום לביה"ס שמתקיים בו ידע עברית באזור הדובר אנגלית ככל הוא מעין קביים לשוניים) רק מפריע. ילדים ללא בעיות לימוד אמורים להשתלט על השפה תוך חצי שנה. אם עזרה ניתנת להם ללימוד השפה, הם יעשו זאת טוב יותר מאשר ילדים שהעזרה המוגשת להם היא בצורת תרגום לשפה אותה הם מכירים.

כדי להבהיר, אתן לדוגמא את מצבנו.
אנו אימצנו את כאוס מקזחסטן בגיל שלוש (הווה אומר, היא ידעה רוסית עם עיכוב קל האופייני לילדי בתי ילדים, והבינה מעט קזחית), והבאנו אותה לבלגיה בסוף יוני. אנו מדברים בבית עברית בלבד, כך שכאוס למדה מאיתנו עברית, עד ספטמבר כשהגיע זמנה להכנס לכיתת הגן יחד עם שאר בני גילה. זהו ביה"ס מרובה זרים, מכיוון שהרבה מעובדי האוניברסיטה שולחים ילדיהם אליו. המורים די מתורגלים בילדים המדברים שלל שפות זרות בבית, למרות שבאותה שנה עדין לא התקיימה בו תכנית הדומה ל-ESL האמריקאי. למרות שבכיתות גבוהות יותר היו ילדים שדיברו רוסית, אף אחד לא הצמיד ילד כזה לכאוס, והיא פשוט לוותה על ידי צוות המורים בהרבה מאוד תשומת לב. היא, אכן, למדה פלמית במהירות.
כשנה ומחצה לאחר מכן, הגיעה משפחה ישראלית נוספת, עם בן בגילה של כאוס. כשהם בדקו בתי ספר באזור, הם התלהבו מכך שיש ילדה דוברת עברית בבית הספר הזה, ומייד רשמו את בנם אליו. כאוס והילד הישראלי התיידדו במהירות, וכאוס הפכה עבורו לקביים. הוא פשוט נצמד אליה לכל פעילות, וסרב ללכת להיכן שהיא לא תהיה כדי לתרגם עבורו. באותה שנת לימודים גם לימדה מורה שלא ממש הייתה אמונה על הקניית שפה לילדי זרים, והיה לה מאוד נח החיבור הזה בין ילד ישראלי לכאוס. כשהגיע החופש הגדול, הילד הצליח להבין פלמית, אך חיי החברה שלו היו מצומצמים למדי, הואיל והיה זקוק לכאוס (או חשב שהוא זקוק לה) כדי לתקשר עם אחרים. בשנת הלימודים הבאה כבר התחילה תכנית רישמית בביה"ס ללימוד פלמית לילדי זרים (נבע הרבה מכך שקריית המדע נבנתה בקרבת אותה שכונה וזרים רבים הגיעו לאותו אזור, אך לא הייתה שפה אחת בה ילדים דיברו). הדבר הראשון שהמורה החדשה עשתה היה להפריד בין הילד הישראלי לכאוס בשעות הפעילות הלימודית. מותר היה להם לשחק יחד בהפסקות, אך בזמן העבודה הרישמית, הילד היה צריך לתקשר עם אחרים ללא עזרת כאוס. בנוסף, הוא קיבל תגבור מטעם הביה"ס בפלמית, חלק מהזמן בצורה פרטנית וחלק מן הזמן בקבוצות עם עוד ילדים זרים.
התברר שללא כאוס לילדו, הוא למד את השפה הרבה יותר מהר. הוא רכש לעצמו חברים נוספים במהירות. הוא פשוט למד לסמוך על עצמו, וזה הקל עליו ללמוד את השפה והשתלב בחברה. עם כאוס הוא נשאר חבר, למרות שבמשך הזמן הם העבירו את שפת משחקם לפלמית. לפחות כל עוד המשפחה התגוררה בבלגיה. הם חזרו לישראל, הילד כבר כמעט לא זוכר פלמית פעילה, וכאוס והוא נשארו חברים טובים בעברית.

בקיצור - המטרה הסופית שלכם צריכה להכתיב כבר עכשיו את בחירת הביה"ס.

 

[ניריתסקוטלנד]

 

[alphadelta]

 

[noaronen1]

לכו לראות את בית הספר הציבורי

אני חושבת שהרבה פעמים באים עם מן דיעה קדומה שבית ספר ציבורי הרבה יותר טוב מפרטי.
אם בית הספר הציבורי נמצא בשכונה טובה עם שכר דירה ובתים במחירים גבוהים, יש סיכוי גבוה שבית הספר ציבורי לא יפול מהפרטי כל שכן המערכת הציבורית מספקת תמיכה שהפרטי לא.
אם את שואלת אותי, נשמע שכבר החלטתם, רק המצפון מטריד להעביר את הילדים אחרי ההכנה שהיתה שהם יהיו בבית הספר הזה.
כמו ש calimi כתבה איך מכינים? בצורה הכי פתוחה - אם הם יראו שאת טיפל'ה מתלבטת הם ישחקו עלייך/כם ובגדול. אם הם יראו שאתם בטוחים שההחלטה שאתם לוקחים עבורם בטווח הארוך תהיה הנכונה וזה מה שתשדרו להם - כך זה יהיה.
אני יודעת שכרגע הדבר הכי חשוב לכם זה שהילדים ישתלבו ובקלות. בתמונה הגדולה - לא הגיוני שתהיי שם 5 חודשים, או שהם יסעו כל יום לחצי יום למקום אחר, זה רק יבלבל אותם יותר, וגם יאריך את היכולת שלהם לתקשר עם ילדים אחרים - שכולם יודעים שזו המטרה, כשיש לילדים חברים זה מה שעושה אותם מאושרים. מבטיחה לך שגם בבית הספר הציבורי הם ימצאו חברים.
עדיף שבוע לא נעים, זו דעתי...

 

[Tamar B1]

מניסיון דומה - להעביר וכמה שיותר מהר

אנחנו בזבזנו, בלי מרכאות, שנה שלמה בבית ספר יהודי פרטי, והמון כסף יקר מתוך אמונה שבית ספר יהודי יעשה את המעבר לקל יותר. אחרי שנה, כשראינו שאין להם שום כלים אמיתיים לעזור עם תוכנית ESL רצינית העברנו את הבן לבית ספר ציבורי ורק אז הבנו את גודל הטעות. בחודש אחד בבית ספר ציבורי הוא התקדם יותר מאשר לאורך שנה שלמה בפרטי. בסוף השנה הזאת (השנייה) הוא נפרד לשלום מתוכנית ה ESL, פשוט כי הוא הדביק את הפער.

בתי ספר ציבוריים יודעים לטפל בילדים ממדינות זרות על בסיס קבוע והמשאבים שיש להם אינם דומים אפילו לעומת אלו של בתי הספר הפרטיים, יהודיים או לא (הרבה יותר כסף זורם במערכת הציבורית, הרבה יותר! בניגוד אגב להגיון שלפיו לבית ספר פרטי יש יותר "יכולות"). בקיצור, נשמע מדברייך שאין להם כלים לעזור לילדים שלך, והם מטילים עלייך את כל האחריות. את הכסף שתחסכי על שכר לימוד תשקיעי במורה פרטית שתעבוד איתם בבית בנוסף אחרי בית ספר.

בהצלחה.

 

[carlimi]

מסכימה עם כל מילה!