הי
אני התנדבתי במועדון לקשישות ולאחרונה עשיתי סטאז' במועדון קשישים יחד עם הכיתה (תיאטרון בובות ככלי טיפולי שנה ב') - כאשר הגעתי עם הרצאה מוכנה הכוללת תמונות ואביזרים- בובות, כתבות עיתון וכדומה בנושא מסויים ההיענות הייתה גדולה והכך גם ההתעניינות של הקשישות בנושא. בכל פעם בחרתי סוג מסויים של בובה והרצאתי עליו- קצת הסטוריה, הראתי כיצד היא פועלת ונתתי להן להפעיל אותה. בפעילויות אחרות של הכנת בובות- הן העדיפו בובות שאינן "פשוטות", כלומר שהתוצאה נראית טוב- לכן לא הייתי בוחרת בבובות מחומרים ממוחזרים אלא בבובות כפפה או פה נפתח מגרב כדי להעביר להן את חווית ההכנה וההפעלה. אם זו בובת גרב עם פה נפתח- אפשר לייעד זאת גם לתקשורת עם הנכדים שלהם. ללמד שיר קטן שהבובה תשיר או ללמד אותם לדבר עם הבובה. חשוב- לדבר איתם על תיאטרון בובות ולשאול לדעתם על הנושא, להבין שיכול להיות שההתייחסות לא תהיה חיובית בהכרח לנושא, ולנסות לקרוא את הקהל שלך- האם מתאים להם פורמט של הרצאה או פורמט אחר של פעילות. הפעילות עם הקשישות התסיימה בצליל קצת צורם כי הן החליטו שלא מתאים להן מפגש\חוג תיאטרון בובות; אבל היו קולות בודדים שלא הצליחו לבטא את הרצון שלהן וההתעניינות בגלל תופעה של עדר. שימי לב לכך ואולי - אם יווצר מצב כזה - אפשר לפתוח קבוצה קטנה יותר של מי שכן מעוניין. בהתנסות במועדון הקשישים מבחינה טיפולית- החוויה הייתה שונה- עבדנו בזוגות ובשלושות בתוך קבוצה גדולה של סטודנטים וקשישים. עבדנו על סיפור אישי של כל קשיש שממנו התפתחו בובות, תפאורה, וקטעים מיוחדים שבסוף התהליך צולמו והקשישים יכלו לראות את ההתקדמות שלהם וההצגות של כולם. היה מעניין מאוד. כאן הקבוצה רצתה לרכוש ניסיון בהפעלה ובבניית בובות אבל חשוב לזכור שלא זאת הייתה המטרה, אלא העבודה הריגשית דרך הבובות. -רצוי ללמוד על האוכלוסיה לפני שאת מגיעה לשם- טווח גילאים, מהו סדר היום, מיהו הצוות והקשרים שלהם עם הקשישים, וגם על האוכלוסיה מבחינה נפשית ופיזית- לשים לב אם יש לך אנשים מוגבלים בקבוצה ולבדוק איך הם כן יכולים להפעיל- (אולי לשים אותם בזוגות עם בן\בת זוג שיפעיל בבימויים את הבובות), לשים לב לכמה צרכים בסיסים של הקשישים במסגרת הפעילות- יציאות לשירותים, שתייה, לא שומעים טוב, לא רואים טוב- עלייך לדבר חזק וברור. אני אנסה לכתוב עוד בהמשך, העייפות מכריעה אותי..... לילה טוב ובהצלחה, יפעת
חג שמח
