לא נשמע לי שהוא מעוניין במשהו רומנטי
על פניו כמו שזה נשמע לי מההתנהלות זה סתם כנראה איזה בחור פלרטטן שכזה שעושה עיניים לכולם. ושאולי נפלת יתרה בקסמיו האישיים ובכריזמה שלו. לי זה נשמע יותר כמו קראש חזק יותר מאשר "התאהבות" אמיתית ומלאה.
הסיבה המאוד פשוטה להבנה או הסבר הכי טוב שאוכל לתת הוא כזה :
- בקראש נדמה לנו שאנחנו ממש מאוהבים באותו אדם, לפעמים נדמה שנועדנו להיות או שמדובר באהבה ממבט ראשון. אך למעשה מה שאנחנו עושים זה מעין אידיליזציה למצב ולאדם ומייחסים לו תכונות "על אנושיות" כשמלעשה אין אנו מכירים את האדם כלל וכלל. בד"כ בשל "הפנטזיה" הזו שיצרנו בראשנו היא גם חולפת מהר מאוד. לעיתים הצורך בזוגיות כ"כ חזק מאתנו שבעצם "נתאהב" בכל בן אדם ראשון שנפגוש כי אנו כ"כ רוצים זוגיות.
- בהתאהבות אמיתית בבן אדם , היא למעשה ההתאהבות כפי שאנו מכירים אותה כ"התאהבות לא ממבט ראשון". אחרי שנכנסו כבר לקשר ואנחנו עם אותו אדם מספר חודשים כבר למדנו להכיר אותו ואת הרגליו האישיים (במיוחד אם אנחנו גרים ביחד) ואז החלקים שבהם אנחנו אומרים אני אוהב אותו בזכות זה וזה...זוהי תחושת אהבה והתאהבות אמיתית ולא כזו שנובעת מפנטזיה שפיתחנו בראשנו.
על כן , אני מאמינה שמה שאת חווה הוא קראש.
בנוגע לבעיה שלך "להתנהלות טבעית" בקרב בני המין השני , זה משהו שיגיע עם הזמן והניסיון ויהפוך לטבע שני. פשוט להכריח את עצמך להיות במצבים כאלה של סתם לדבר עם בני המין השני (ולא למטרת הכרות אלא לשיחות חולין כמו בעבודה) ותראי שעם הזמן הם ייראו לך כמו כל אדם אחר או חברה וזה ירגיש לך כאילו אין דבר חריג פה. בהתחלה זה יהיה מכאני וקשה ועם הזמן והתרגול זה נהיה קל יותר. גם חשוב במצבים אלה להסביר ולהגדיר לעצמך את מדברת עם בחור לא למטרת הכרות ולא להתאהבות ואת לא מתאהבת באדם זה אלא מתרגשת לדבר איתו , או למצוא את הרגש האמיתי שאת חשה ולא המילה מתאהבת.אני נוטה להאמין שעם הזמן זה יהיה לך קל יותר..זה סוג של תרגול
שיהיה בהצלחה ומקווה שהתשובות שלי עזרו