מעוניין בסיפורים אישיים

shachafz

New member
מעוניין בסיפורים אישיים

שלום לכם, אני מעוניין לשמוע מכם סיפורים על ההתמודדות של הילדים עם העובדה שהם גדלים במשפחות חד מיניות, למטרה הבאה: אני ובן זוגי מתנדבים בארגון חושן, שהוא שירות ההרצאות של אגודת ההומואים הלסביות הבי והטרנס. במסגרת ההתנדבות אנחנו מרצים בפני קהלים שונים (בעיקר תלמידי תיכון) ומספרים להם את הסיפור האישי שלנו (הגילוי העצמי, היציאה מהארון וכו'). אחר כך מתקיים דיון פתוח בקבוצה. מטרת המפגשים היא להחליף את הדעות הקדומות שיש לאנשים בנושא בדעות שמבוססות על אינפורמציה אמיתית ולקדם פתיחות להומואים ולסביות. כשאני מרצה אני מספר על כוונתי להקים משפחה יחד עם בן זוגי ולהביא ילדים לעולם. מיד אני נתקל בתגובות של: "מה יהיה עם הילד? איך הילד יתמודד עם הסביבה? איך הילד יתמודד עם זה שאין דמות נשית/גברית בחייו?" אני יודע לצטט את כל המחקרים שמראים שאין לילדים במשפחות חד מיניות הרבה יותר בעיות מאשר לכל ילד במשפחה הטרוסקסואלית, אבל זה לא ממש מרשים את הקהל. הדברים שבעיקר עוזרים לשכנע ולהשפיע הם סיפורים אישיים על אנשים אמיתיים - אנשים לא נשארים אדישים לזה. אודה לכם מאוד אם תשתפו אותי בסיפורים אישיים על גידול ילדים במשפחה חד מינית כדי שאוכל לתת תשובות טובות יותר בהרצאות שלי. כמו כן, אני מזמין את כל מי שרוצה לקחת חלק בהתנדבות חשובה זו - חסרים לנו מרצים רבים השנה (בעיקר מרצות) תודה שחף
 

אבא גאה

New member
אני דווקא התנדבתי בחוש"ן

חצי שנה לפני שנסעתי לחו"ל עברתי קורס בן יומיים. אח"כ חיכיתי חודשיים, יצרתי קש ושאלתי למה לא מזמינים אותי??? חיכיתי עוד ארבעה חודשים והודעתי להם שאני כבר לא יכול.... דווקא היה לי חבל, נורא רציתי. מקווה שיש קצת יותר סדר בחוש"ן היום. בכל מקרה, זו פעילות חשובה עד מאוד ואני מברך את כל המתנדבותים....(שם דרך אגב ראיתי את נורה פעם ראשונה - ראיתי והתאהבתי....)
 

shachafz

New member
יש לך אולי כמה סיפורים בשבילי?

אני מחפש סיפורים על משפחות עם ילדים (רצוי כמה שיותר גדולים), סיפורים על איך הילדים מתמודדים עם העובדה שהם גדלים במשפחה "חריגה" כביכול.
 
סיפורים:

לפני כמה אמשים.. הייתי עם קטינא (5) במוסך. בעודנו ממתינות, היא פיתחה שיחה עם אדם מבוגר, שאף הוא המתין לסיום הטיפול במכוניתו. שאל הקשיש בחביבות:"את אוהבת את אמא שלך?" ענתה קטינא בפיקחות (אני האזנתי): "הכי בעולם!" שאל הקשיש: "ואת אבא את אוהבת?" ענתה קטינא בטבעיות: "אין לי אבא!" "אוי" אמר האיש המום ונבוך, "זה קשה מאד..." ענתה הקטינא :"זה לא קשה, גם אצל אחותי זה ככה". אמר האיש שנוק-משהו :"הרבה זמן אין לך אבא?" ענתה קטינא בנימה פילוסופית: "מאז שיש לי שתי אמהות!". אני בד"כ מספיקה להציג את המשפחה שלנו, ולא משאירה את ה"עבודה" לילדים... אבל לפעמים הם (הילדים) זריזים ממני... מה שבטוח, ש-"מרגע שיש ילדים - אין ארון" - זה לא רק אמת, זה צו עליון.
 
נו??? אז למי יש בעיה?

לנו או לילדים??? פחחחח ולכן, יקירותי,
 
עוד סיפור:

בגן של הנסיכה, שאלה אותי אחת הילדות: "זה נכון שיש לנסיכה שתי אמהות אמיתיות?" - "כן" עניתי. "זה נכון שיש לנסיכה אחות קטנה?" - "כן" שוב אני. "זה נכון שיש לנסיכה חבר שיש לו שני אבאים?" - "כן" עניתי (מדובר על אושר של אבא ומיילס...) "אז, לשתי אמהות יש רק בנות, ולשני אבאים יוצאים רק בנים???"
 

y o l u

New member
אני יכול להעיד שאתה עושה עבודה

נפלאה. ראיתי אותך ואת שותפיך להתנדבות לפני מספר שבועות בהרצאה בפני מדריכי נוער. האם קיבלתם את מכתב התודה וההערכה ששלחתי לכם?
 

shachafz

New member
תודה :)

לא קיבלתי את המכתב, אבל אני אשאל, בטח מישהו קיבל אותו.
 

y o l u

New member
אם המכתב לא הגיע- אנא תאמר לי

ואשלח עותק חדש. שלחתי אותו לכתובת של האגודה עבור חושן.
 

ציבונה

New member
אני גם אשמח להתנדב

אפשר פרטים? ולגבי סיפורים? מה אתה רוצה לשמוע? יש לנו שני ילדים אנחנו זוג לסביות הילדים בגן של הילדה מקבלים את העובדה שיש לה שתי אימהות לחלוטין כנ"ל ההורים. סתם סיפור מלפני יומיים: הילדה הלכה לבקר חבר כשחזרתי לקחת אותה ממנה אז האמא סיפרה שהם מאד נהנו וכ"ו וקפצו על המיטה של ההורים שלו והמציאו כל מיני שירים אחד השירים שהיא שמעה זה: (תנסה לזמזמ את זה עם מוסיקה) החבר: את יודעת איך קוראים לאמא שלי ולאבא שלי? ציבונינה שלנו: איך קוראים לאמא שלך ואבא שלך? החבר: אמא _______ ואבא _______ ציבונינה: אתה יודע איך קוראים לאמא ואמא שלי? החבר: איך קוראים לאמא ואמא שלך? ציבונינה: אמא ציבונה ואמא זגרב .... כמו שאתה מבין טבעי לחלוטין. לגבי הקשיים: כרגע אני לא יכולה להגיד על משהו קריטי היו תקופות שהיא שאלה על למה אין לה אבא ואולי קצת רצתה אבא כמו לאחרים אני מתארת לעצמי שיהיו קשיים שונים כשהיא תגדל אבל היא ילדה מאושרת (טפו טפו טפו...) שגדלה בבית חם אוהב ומאושר אז אן יהיו לה קשיים בעתיד אנחנו נהיה שם בשביל לעזור לה איתם נראה לי בדיוק כמו בכל בית סטרייטי רגיל.
 
אין כהציבונינה

ואין כאימותיה! גם המתוקיק שלנו העלה את השאלות: "איפה אבא שלי?" (גיל שנתיים) "למה אין לי אבא?" (גיל 3) בגיל 4 הודיע שהוא לא רוצה אבא, "כי אבא זה בטח לא טוב" (הדרך שלו להסביר לעצמו למה לאחרים יש ולו אין), וכשחברה מהגן סיפרה לו שהיא לוקחת כרטיסים גם בשביל אימה וגם בשביל אביה, המתוקיק שאל בתימהון: "מה, יש לך אבא?" (בגן כמעט תמיד רואים רק את האמהות או הסבתות) אבל אז ענה בטבעיות: "לי אין אבא. יש לי שתי אמהות". בגיל 4 וחצי, לשאלה של ילד חדש בגן (מה, אין לך אבא?! ואתה לא רוצה יהיה לך?!) ענה: "רציתי, אבל לא יצא". בקיצור, הילד מתמודד, על פי גילו והבנתו. וחוצמזה הוא ילד מקסים וטוב לב, שגדל במשפחה שאוהבת אותו מאד, ויש לו לפעמים קשיים. היותו בן לשתי אמהות הוא אולי הזניח שבהם.
 
למעלה