על מנת שתכיר את החברה הערבית
בלי פוליטיקה כמובן ....נפלת עלינו ביום האדמה ...קח תקרא קצת ותסיק מסקנות אלכסנדר
...יום האדמה (בערבית: يوم الأرض - יום אל ארד) שחל ב-30 במרץ הוא אירוע הכולל את השביתה הכללית וההפגנות של החברה הערבית בישראל כנגד החלטת ממשלת רבין הראשונה להפקיע 20 אלף דונם אדמות של אזרחים ערבים בגליל בשנת 1976.
ההפגנות נערכו בעיקר בסח'נין, בעראבה ובדיר-חנא. ממשלת ישראל פעלה כדי למנוע את קיומן של ההפגנות האלימות. בהחלטה של ראשי מפלגת העבודה, רה"מ יצחק רבין, שר הביטחון שמעון פרס ושר המשטרה שלמה הלל, הוכנסו כוחות צבא ומשטרה כדי לדכא את הפרות הסדר הקשות.
התוצאה הייתה ששישה מפגינים נורו למוות; ארבעה על ידי כוחות הצבא ועוד שניים על ידי המשטרה. שלושה מההרוגים היו בסח'נין. מאז מצוין היום כסמל למאבק במדיניות ממשלות ישראל המפלה את אזרחיה הערבים.
הכרזת השביתה הכללית הייתה אירוע מכונן בתולדות החברה הערבית בישראל, שעד אותה עת חסרה הנהגה שנאבקה למען הצרכים של האזרחים הערבים. אחד המנהיגים הבולטים ביותר של המאבק היה תופיק זיאד, משורר וראש עירית נצרת שנבחר מטעם רק"ח (המפלגה המייסדת של חד"ש).
בהודעה לעיתונות שפרסמה ההנהגה הערבית מספר ימים לפני השביתה הכללית נאמר -
"אנו מאמינים כי האינטרס האמיתי של מדינת ישראל על כל תושביה, היהודים והערבים, אינו עולה בקנה אחד עם מדיניות ההפקעות ונישול האזרחים הערביים מאדמותיהם. שארית האדמות שנותרו בידי התושבים הערביים אין בהן כדי לספק את הצרכים האלמנטריים למחיה, כגון הקמת מבנים, שטחים לשימוש ציבורי ואפילו לא לבתי קברות, שלא לדבר על שטחים לחקלאות כמקום פרנסה לעובדי האדמה."
היום מצוין בתהלוכות גדולות בערים הערביות בישראל וברשות הפלסטינית. העצרת המרכזית נערכת בעיר סכנין ובה משתתפים עשרות אלפי בני אדם. ההפגנות מאופיינות בהנפת דגלי פלסטין, ובקריאות בגנות הפקעת אדמות ערביות, ייהוד הגליל, והשליטה הישראלית ביהודה ושומרון.
בכל יום אדמה מתחוללים עימותים אלימים והפרות סדר בין מפגינים ערבים המיידים אבנים לכיוון חיילי צה"ל, המגיבים לעומתם באמצעים לפיזור הפגנות
