מעוניין לעשות קורס צלילה...

[Bary15]

מעוניין לעשות קורס צלילה...

שלום לכולם, אני ועוד חבר מועניינים לעשות קורס צלילה..

שנינו גרים במרכז והשאלה איך כדאי לעשות את זה?
עדיף לעשות במרכז או באילת? הבנתי שיש פערים בין 2 האזורים במחירים וביופי שבצלילה...

אפשר לפצל? זה כדאי?

תודה!

 

[manomer]

לא בקיא במחירים היום כי עשיתי מזמן

אבל מבחינת היופי שבצלילה אין בכלל מה להשוות בין הים האדום לבין הים התיכון. העולם העשיר שנמצא מתחת לים האדום הוא אחד היפים בעולם וממש לא מומלץ לפסוח עליו אם אתם בעניין של צלילה.
אני, אגב, עשיתי את הקורס בסיני - יש שם עשרות בתי מלון עם מועדוני צלילה שאפשר לסגור איתם חבילה של אירוח + קורס צלילה במחיר אטרקטיבי מאוד, שלא לדבר על אתרי הצלילה המדהימים שם.
אם מעבר הגבול מהווה בעיה מבחינתכם - לדעתי אילת לוקחת בגדול.

 

[tali475]

קורס צלילה

ממליץ בחום על המועדון של סיגלה
http://www.sigala.co.il/
אפשר גם לשכור אצלה חדר לתקופת הקורס
קבוצות קטנות ויחס חם ואישי
שווה ביותר
הייתי עם הבן שלי אצלה ואנחנו חוזרים גם עכשיו אליה
תהנו
שבתאי

 

[מדריך כריש]

קורס איכותי

קודם כל אני אענה לך על ההבדל במחירים והיופי בין אילת למרכז.
באילת כל הצלילות הן רק מהחוף, במרכז צריך להוסיף עלות של סירה.
באילת צוללים כל השנה בכל ימות השבוע, במרכז לא. לכן מייקרים את המחיר של הכל כדי לכסות על הימים הריקים.
באילת גם יותר יפה, אבל אתם צריכים לזכור שאתם באים ללמוד לצלול.
עדיף ללמוד לצלול נכון ולראות פחות דברים יפים, כדי שאח"כ תוכלו להנות פי 10 מכל אתרי הצלילה, וגם להשאיר אותם במצב טוב לאחרים.

עכשיו למיקום הקורס:
מה שחשוב זה שתחפשו מדריך איכותי ששווה את ההשקעה.
בכל מועדון שתפנו אליו יש סיכוי שתקבלו מדריך חדש שאין לו מושג מה עושים.
כל מדריך בעולם היה כזה, אז לפחות תנסו לוודא כמה דברים בסיסיים:
1. גודל הקבוצה. כל עוד יש יותר מ4 אנשים, יהיה יותר קשה למדריך לעשות קורס איכותי.
2. אם המדריך מעביר 2 קורסים באותו יום, תברחו! אין כמעט סיכוי שהקורס שלכם יהיה שווה אפילו רבע מהכסף.
3. אם עושים תרגילים בישיבה על ברכיים, אתם רק תפסידו מזה. תשאלו איך עושים את התרגילים, כל עוד זה לא בישיבה על הברכיים זה בסדר.
4. המועדון עצמו. בן כמה הציוד של המועדון? כל כמה זמן מחליפים אותו?
מועדון שלא מחליף את הציוד לעיתים תכופות מספיק = ציוד בלוי שאתם לא רוצים לגעת בו.
5. רצינות המדריך. אם אתם הולכים על מדריך ולא על מועדון זה תמיד עדיף.
נסו לברר מה דרגת הצלילה האישית שלו, כמה זמן הוא מדריך, ועוד כל מה שאתם יכולים להעלות בדעתכם שיוכל לתת לכם מושג אם הוא רציני או לא.
6. מועדוני בוטיק ומדריכים עצמאיים. למרות שחלק קטן מהם הם מהיותר גרועים שקיימים, רוב מוחלט של המדריכים הטובים בישראל הם עצמאיים או שנמצאים במועדוני בוטיק. יש גם עצמאיים שעובדים עם מועדוני בוטיק.
7. אחרי כל זה... זה באמת משנה ים תיכון או אילת? תמצאו מדריך שאתם מקבלים עליו המלצות ולכו על זה.
תוספת המחיר על מדריך טוב שווה כל אגורה שתשקיעו בזה....

גילוי נאות.
אני מדריך צלילה באילת ומתפרנס מהתחום.
אם אתם רוצים לשמוע על איך שאני מעביר את הקורס, אתם מוזמנים לפנות אליי בפרטי.

 

[e zi]

אם אתם במרכז עדיף לעשות קל"ב או משולב

יש גמישות מבחינת הימים. אם תפספסו יום בגלל כאב באוזן או משהו, אפשר להשלים יום אחר. ולא ליסוע במיוחד שוב לאילת. את אילת תשאירו ללאחר הקורס. גם כך לא רואים יותר מידי בקורס; בקורס לומדים.

אין כ"כ חשיבות למדריך. כלומר, רוב הסיכויים שהמועדונים מחזיקים מדריכים סבבה. לימוד צלילה פשוט יותר מלימוד נהיגה. גם לפני הוצאת רשיון נהיגה עשיתם סקר בפורומים איזה מורה לנהיגה מומלץ?

מבחינת ציוד: שווה לקנות סנפירים + נעלי סנפירים, מסיכה + שנורקל, וחליפה. לא להסתמך על ציוד מועדון. ציוד המועדונים מושתן - כל יום מישהו אחר משתין בחליפה. נעלי סנפירים עוברים אצל צוללנים מזדמנים אולי עם בעיות רפואיות בעור ברגליים. הציוד הנ"ל יכול לשמש גם לשנורקלינג כל השנה.

כולה קורס: כמה ימים, כמה שעות ביום, ועל פי רוב כולם עוברים.

---
אני עשיתי 3 קרסים באוקטופוס ת"א + 3 קורסים במרינה דיווס. לא עשיתי שום סקר מדריכים לפני, הלכתי למועדון ע"פ השיקול של קירבה גאוגרפית. מעולם לא היו לי טענות לאף-אחד מהמדריכים השונים. המדריך שהכי נהניתי לעשות איתו את הקורס היה מדריך, שאם הייתי שואל בפורום, לא הייתי מקבל עליו המלצה מרקיעת שחקים.

 

[מדריך כריש]

אין חשיבות למדריך????

איך לעזאזל אתה יכול להגיד דבר כזה????
המדריך זה הדבר הכי חשוב בקורס! יותר מהמועדון, מהציוד ומכל דבר אחר שאפשר להעלות על הדעת!
מדריך טוב = צולל טוב.
מדריך גרוע = צולל גרוע.

נכון שאח"כ אפשר להשתפר, אבל האגו של הבבון הישראלי הממוצע שהוא לא מוכן לקחת צלילות מודרכות בחיים שלו, וגם חלק נכבד מהם צוללים עם חבר ללא קשר לניסיון של החבר, ואז אין מי שיוכל לעזור להם להפסיק להיות גרועים.

 

[e zi]

עפ"ר אין חשיבות למדריך, כי מרבית המדריכים טובים מספיק..

ברור שאם מישהו נופל על היוצא-דופן הנדיר, שהוא מדריך מחורבן אז הוא אכל אותה. אבל, על-פי-רוב, הברירה הטיבעית מכחידה את המדריכים הגרועים. דעתי האישית. גם אותו מדריך יכול להיות אחלה לחניך אחד ופחות אחלה לחניך אחר. במיקרים מיוחדים יש חשיבות: נאמר קורס לאנשים עם מוגבלויות, ילדים.

בד"כ, אלה שהופכים את כל הפרמידה כך שהיא עומדת על הקודקוד של "מי המדריך" הם בעלי-עניין להביא את המתלבט ל-"מדריך הכי טוב", שהוא בד"כ מדריך מקורב למספר הסיפור. בארץ, זה קורה לא רק בצלילה אלא אצל כל נותני השירותים המקצועיים ובכל הכתבות תחקיר (הממומנות) בפורטלי החדשות: קודם מספרים סיפור תמים (איך לרכוש מוצר? איך לטפל בבעייה?), אח"כ מספרים "שמיהו בעל המקצוע זה הכי חשוב" (בעל המקצוע: מוכר, טכנאי, מדביר, מבריח יונים, עו"ד, וכו'), ומקנחים בקישור + מספר טלפון.

כאמור עשיתי 6 קורסים (מכוכב ראשון ועד טרימיקס). נהניתי בכולם. לא הייתה לי אפשרות לבחור מדריך. ודווקא רומן לובובסקי, מדריך שכמה לחשו לי שלא כדאי (קורס טכני ראשון) היה המדריך שהכי נהניתי מההדרכה שלו והייתי ממליץ עליו בלב שלם לכל אחד.

---
מתוך ניסיוני. צר לי לנתץ מיתוסים והפרחות.

 

[מדריך כריש]

יש לך כמה טעויות גדולות

נכון שנפלת על מדריך מעולה, אבל רוב המדריכים הם בינוניים עד גרועים!
המועדונים משלמים מחירי זנות, אז רוב המדריכים הטובים עוזבים אותם.
מי שטוב ונשאר זה הבודדים שהמועדון מסכים לשלם להם יותר כסף על הפעילות שלהם משאר המדריכים.

רמת ההדרכה בארץ מאד נמוכה, ובעולם נמוכה אפילו יותר.
אם מלמדים איזון דרך מעבר מהיר בין חישוקים, ומלמדים תנועת רגליים ותנוחה שגויים, שלא לדבר על כל המדריכים שהקבוצות שלהם נראות בטרים של כמעט 90 מעלות...

 

[e zi]

"בינוניים עד גרועים!"? המדריכים שלי היו:

דויד יואב - כוכב 1, 2, + נייטרוקס (ANDI שלב 1 + 2) - אוקטופוס, ת"א.
רומן לובובסקי - קורס טכני (ANDI שלב 3) - מרינה דיוורס, אילת.
אריק כרם - קורס טכני מתקדם (ANDI שלב 4) - מרינה דיוורס, אילת.
איתי זרחיה - קורס טרימיקס (ANDI שלב 5) - מרינה דיוורס, אילת.
** ANDI שלב 5 הוא הקצה; לא קיים שלב 6 **

ניגשתי לקורסים בלי יותר מידי שאלות -
המועדים של הקורסים התאימו לי, המחיר, + המיקום.
(שילמתי על שלב 3 ועל שלב 4 רק 1900 שקל לכל שלב.)

"נפלתי על מדריך מעולה"?
מכל ה-4 למי לדעתך מתאים התאור "בינוני עד גרוע"?
למיטב התרשמותי, הם היו מיקצועיים מאוד.

לא יודע על איזה "בינוניים עד גרועים!" אתה מדבר -
יואב דויד, למשל, היה אחראי מ-1999 על הדרכת הצלילה בשייטת 13.
יחד-עם-זאת, את מרבית מה שאני יודע, למדתי מחוץ למסגרת הקורסים.

 

[מדריך כריש]

אז?

כמה מאותם אנשים שילכו לאחד מהמועדונים הגדולים יקבלו מדריך עם חצי מהיכולת וההניסיון שיש להכי "טרי" מבין המדריכים שהיו לך?
כמה מאותם מדריכים נמצאים בכלל עכשיו במרינה דייברס?

 

[bkeilat]

לקנות ציוד צלילה לפני הקורס הראשון? הזוי.

 

[e zi]

אני מעדיף לשים 400₪ ולא לטבול שבוע בשתן של קהילת הצוללים,

עם חליפה שיושבת בול עלי. ולהשקיע עוד 150₪ על בוטיס + 300₪ על סנפירים, ולא למצוא את עצמי חודש אחרי הקורס עם פטרת ציפורניים, ולהשקיע 300₪ במסיכה שמתאימה לפנים שלי, ולא להצטרך לרוקן כל 5 דקות מים ממסיכת מועדון.

3 הפריטים האלה טובים במשך כל השנה גם ל-"סתם" שנירקול, והם השקעה דיי משתלמת לכל מי שאוהב ים ונמשך לצלילה בלי קשר לרמת האינטנסיביות של הצלילה מכלים שלו לאחר הקורס.

 

[שיח סלימאן]

הדבר היחידי שכן הייתי ממליץ לרכוש הוא בוטיז במידה ובמועדון לא מחלקים אותם במהלך הקורס.

 

[שמוליקש]

ראה מאמרים בנוגע לשאלתך (זה נמצא במאמרים של הפורום)

אין המלצה גורפת, יש יתרונות וחסרונות, תקרא וקבל את ההחלטה שהכי מתאימה לך.
אני עונה לך על שאלתך (במרכז או באילת).

קורס צלילה ראשוני, אילת או ים תיכון
מאת: קותי פורסם: 06/08/2002 עדכון אחרון: 23/05/2005

היתרונות הגדולים בעשיית קורס צלילה בסיסי באילת הם:

1. הים תמיד (חוץ מיום או יומיים בשנה שזה לא נחשב) מתאים ונוח לצלילה וכך יודעים שהקורס מתחיל ונגמר ולא נמשך. בניגוד כמובן לים תיכון שאתה יודע מתי אתה מתחיל את הקורס אבל אף פעם לא יודע מתי אתה גומר אותו כי תנאי הים יכולים להיות גרועים במשך תקופה לא מבוטלת.

2. הים השקט והצלול (בטח יחסית לים תיכון בארץ) מאפשר תנאי לימוד טובים. את הצעדים הראשונים בצלילה עדיף לעשות כאשר רואים את המדריך בבירור, אפשר לבצע את התרגילים ללא הפרעה של גלים וראות גרועה, והמדריך שולט בקבוצה, רואה את החניכים ויכול לתקן את טעויותיהם בזמן אמת.

3. העובדה שלוקחים הפסקה מהחיים (חופשה) למשך חמישה ימים (כוכב אחד) או שבוע (כוכב אחד + שני) מאפשרת ללמוד בראש נקי מדאגות. כל יום זוכרים את מה שלמדנו ביום הקודם והידע הנלמד נצבר. בניגוד לקורס בים תיכון המקוטע על ידי מצב הים, לחצים מהבית, מהעבודה, מבית הספר, שבו לעיתים עלול לעבור זמן בין שיעור לשיעור וחלק מהזמן יבוזבז על ריענון של החומר הנלמד.

4. המדרון. בים סוף המדרון קרוב מאד לחוף וזה אומר שכשרוצים לבצע צלילה עמוקה משלושה עד חמישה מטר אין צורך לצאת בסירה. אפשר פשוט לשחות קצת מזרחה ואתה נמצא על מדרון שיכול להביא אותך לעומק הרצוי. בים תיכון, כל צלילה מעל לעומק של שלושה עד חמישה מטר מחייבת סירה, ארגון הציוד עליה, מחלת ים (לרגישים) וכו´.

5. וכמובן אסור לשכוח את הכיף. הרבה יותר נחמד לעשות קורס כשהנוף המקיף אותך הוא מים צלולים, דגים צבעוניים וכד´ מאשר ראות נמוכה, וחול וחול וחול.

החסרונות הברורים שאני מכיר של קורס באילת הם:

1. אם אתה מרגיש לא טוב באמצע הקורס (למשל אוזן כואבת בגלל הטמעה קצת איטית של טכניקת השוואת הלחצים) וחייב להפסיק את הקורס, ההתארגנות להמשיך אותו בשבוע אחר היא מסובכת יותר - לוגיסטית.

2. העלות היותר גבוהה בגלל הצורך לשלם עבור אש"ל מחוץ לבית. (לא תופס לכאלה שמוכנים לישון על החוף ולאכול סנדביצ´ים).

לסיכום - לדעתי היתרונות מאפילים על החסקונות והרבה יותר כדאי לעשות את הקורס הבסיסי באילת באופן רצוף (לא קורסי סוף שבוע).

צלילה עדיף ללמוד ליד הבית.
מאת: נפתלי בלאו פורסם: 12/08/2002 עדכון אחרון: 23/05/2005

הסיבות הרפואיות והאחרות שעלולות לצוץ ולמנוע השלמת קורס חלקה בשבוע מרוכז, עושות את הבחירה הזו לחשובה במיוחד. ברור שכל זמן שאין בעייה, אז אין בעייה. אבל בקרות אירוע, זה כבר מאוחר מידי. ריזיקו לסיבוך לוגיסטי מסויים שיש לקחתו בחשבון. כמובן שכדי לשמור על ההגיון מאחורי הטיעון הזה, מי שגר קרוב יותר לאילת יצא לעשות בה את הקורס שלו, אבל לא יוותר על סטאז´ ים תיכוני בהזדמנות הראשונה...

אחרי שטיפלנו בנקודת המפתח הזו, ניגע ביתר המרכיבים בעד קורס בים התיכון:

1) חסכון במרכיב הכלכלה והבילוי, "בזבוז" חופשה עם לו"ז מוכתב מראש.

2) כאשר מדובר בקבוצת חברים, למשל, שמעונינים ללמוד צלילה יחדיו והם גרים באותה סביבה, קל יותר לתאם יחדיו קורס, באם הסעיף לעיל הוא בעל משמעות למי מבין החברים.

3) ניתן לבצע קורס בסופי שבוע או בשבוע רצוף. המודולאריות מאפשרת, בהתאם לצורך, "לשחק" עם הצלילות בפועל כנגזרת מתנאי הצלילה. בריכות או חופים מוגנים מאפשרים תרגולים ראשוניים יעילים ואפקטיביים, בתנאים בלתי מלחיצים.

4) צלילה מחייבת התמודדות עם מצבים משתנים. אין כמו הים התיכון כדי ללמד את החניך פרקים נבחרים שיעמדו לצידו בצלילותיו העתידיות בארץ ובחו"ל. ככל שמתקדמים בתחום הצלילה, הופך צורך זה לקורח אמיתי שחסרונו בולט אצל מי שנחסך הדבר ממנו במהלך הכשרותיו בתחום הצלילה.

5) התנסות ותרגול צלילות סירה, שלא יעמידו את הצולל המוסמך נבוך בפעם הראשונה שיחשף לצלילה שכזו. אם יש רגישות לים גלי למשל, אזי לא תהיינה הפתעות בהמשך הדרך. בקורס דייבמאסטר ומעלה, החסרון בפרקי ימאות ושליטה בקבוצה בתנאי ים קשים יותר, מעמידים בספק מסוים את יכולתו של המוסמך בתחום זה ולא נעים לחשוב על התגובות של המוביל והמובלים במצב שכזה.

6) יש בים התיכון מספיק אתרים ובעלי חיים, שמסוגלים לנפק צלילות משובחות ומרגשות.

ולסיכום:

כל הדברים שנאמרו לעיל, הן נקודות כלליות ואינן באות להצביע על כשל או סמפטום באי מילויים באופן מלא או חלקי.

כידוע, הצלילה הספורטיבית הינה אינדיבידואלית לחלוטין, גם אם נאלצים לעשותה בזוגות (לפחות).

יכולותיו הפיזיות והמנטליות של הצולל, הן הקובעות בסופו של דבר. אם ישכיל לחזק תחומים שלדעתו חסרים בהכשרתו, יצא נשכר בסופו של דבר.