מעוניינת בדעות

[ליאת12]

מעוניינת בדעות

הייתי רוצה את דעתכם בנושא הפסקת הנקה אני אמא ליובל בת 9 חודשים ואני חושבת שהגיע הזמן להפסיק להניק גם הלילות לא לילות וגם התלות המוחלטת שלה בי מפחידה כיוון שאם אני לא מספיקה להגיע הבייתה מסרט והיא התעוררה אז הצרחות נשמעות מפה ועד חיפה.ברצוני להוסיף שאנני יכולה לשאוב מכיוון שהיא אינה אוכלת מבקבוק מה לעשות?

 

[מיכללב]

הייתי מציעה בהדרגה

להרגיל אותה לבקבוק..והיא כבר יכולה לאכול ירקות ופירות..אז גם בהדרגה להתחיל מטעימות...כל שינוי לבצע לאט כדיי שהיא תוכל להסתגל ולקבל את המצב החדש. זה לא יהיה קל..אצלינו זה היה בגיל 4 חודשים וזה היה מאד לא קל..אבל זה עבר. בהצלחה

 

[yorck]

הפסקת הנקה לא תפתור לך את הבעיה

כשאני שומעת שמישהי מניקה, אני מתמלאת קינאה, נורא רציתי להניק את שחר שלי אבל היא לא תפסה את הפיטמה כמו שצריך וממש קרעה לי אותה (יש לי היום צלקות קשות). בכל מקרה, אני רוצה להגיד לך שהצעקות והצרחות לא יעלמו כשתפסיקי להניק, שחר שלי צרחה לאוכל ולא נתנה לי מנוחה גם בקבוק. אם את מתבססת על הפסקת הנקה כדרך להשיג שקט, לדעתי לא תשיגי את מבוקשך. על כל מקרה בהצלחה

 

[אמא של ניר]

הי ליאת (קצת ארוך)

גם אני אמא לתינוק בן תשעה חודשים (מחר!) וגם אני עדיין מניקה. בניגוד אלייך, אני מעוניינת להמשיך עם ההנקה לפחות עד גיל שנה - אבל אני יכולה לספר לך מה קורה אצלנו, בתקווה שזה יעזור. קודם כל בנוגע לתלות: אני לא חושבת שהנקה יוצרת תלות כל כך גדולה - לא בגיל תשעה חודשים, בכל אופן. אני כבר יוצאת לעבודה (וגם לבלות לפעמים) וניר מסתדר יפה מאוד בלעדי עם אוכל מוצק שהוא אוכל ועם בקבוקי חלב שאוב (אין מה לעשות, תצטרכי להתחיל מזה כי כדי להפסיק לינוק יובל תהיה חייבת להתחיל לשתות מבקבוק - ואגב, גם אצלנו זה לא הלך בהתחלה, אז התחלנו עם כפית). אני מניקה אותו רק כשהוא איתי, לפי דרישה, וזה הולך יופי! שנינו נהנים! ולגבי הלילות, ציצי כמעט תמיד מרגיע אותו כמו תרופת קסם, כך ש ... אני לא מתכוונת להטיף לך להמשיך להניק. זה דבר מאוד אינדיבידואלי ואפילו אינטימי וזו החלטה שלך ורק שלך. אבל אל תסתמכי על הפסקת הנקה כעל פתרון קסם. לתינוקות בגיל הזה יש עוד בעיות שגורמות להם לצרוח: שיניים, חרדות שונות כמו חרדת נטישה ופחד מזרים ... אם את בכל זאת רוצה להפסיק להניק, תעשי את זה בהדרגה, עם המון סבלנות ואורך רוח ושיהיה בהצלחה!

 

[noa_f]

אל תפסיקי להניק

אנחנו גמלנו את הילד מהציצי בגיל שנה ועשרה (!) חודשים. כמובן שהוא כבר אכל אוכל "של גדולים", אבל ינק לפני השינה, ובעצם התקשה להירדם בלי. למעט במקרים שלא הייתי בבית וממש לא היתה לו ברירה - אבל זה היה קשה. בקיצור, בנזוגי התחיל ללחוץ לגמול, כדי ש"יהיו לנו שוב חיים" וכמובן שאמא שלו חשבה שלהניק בגיל הזה זו ממש סטיה מינית (?@#$) ולחצה עליו עוד יותר , אז נכנעתי (אפילו שאהבתי להניק - זה נורררא מרגיע!) ומה קרה אז? יומיים אח"כ הילד התחיל לכסוס ציפורניים! ועד היום (הוא בן 6) אני מצטערת על הגמילה המוקדמת. תני לילדה לגמול את עצמה - בסך הכל היא בת 9 חודשים, ונכון שכולנו עצמאיות ומשוחררות ובלה בלה בלה, אבל נראה לי שלטווח הארוך, עדיף שבינתיים תעברי לסרטים בוידאו (לפחות לעוד חצי שנה, עד שתעבור תקופת "חרדת הנטישה - וזה יעבור מהר יותר אם תהיי הרבה איתה.) בהצלחה

 

[anat_i]

שנה ועשרה חודשים גמילה מוקדמת???

 

[noa_f]

במקומות שבהם הנקה היא התנהגות

טבעית ומקובלת, גמילה טבעית של הילד היא בערך בין גיל שנתיים לשלוש. זה גם ההפרש הטבעי הבריא ביותר (לאם ולילד)של גילאים בין אחים.

 

[ליאת12]

שנתיים שלוש?????

זה נראה לי קצת מוגזם לא ילד מדבר הולך ויונק לא יודעת אולי בגלל שאני אמא חדשה. עד איזה גיל הינקת אני אמא ליובל בת 9 חודשים ועדיין מניקה.

 

[noa_f]

מה היתה בדיוק הנקודה?

ילד מדבר והולך לא צריך אוכל טוב? אני הנקתי עד גיל שנה ועשרה (כמובן, לא מלא) נכון שכשצומחות שיניים, אז הן בהתחלה מנסים גם על הציצי, וזה מ-א-ו-ד כואב, אבל 2-3 גערות והרחקה מיידית מהשד, פותרות את העניין, שיניים אינן מעורבות כלל ביניקה - לא פגשתן ילד ששובר כוסות עם השיניים, נכון? רואים אותם מושכים בכוח את הפיה של הבקבוק, אבל זה רק בגלל שלאף אחד לא ממש אכפת מהבקבוקים. את פוחדת שהיא תגיד "אמא ציצי"?, בעיניי זה יותר כיף מאשר תינוק שבוכה ולא יודעים אם הוא רעב או כואב.

 

[ליאת12]

שלא תביני לא נכון

אני מאוד נהנית להניק ואפילו כאשר אני עובדת אחה"צ בעלי מביא לי אותה להנקה אבל מהו הגבול? עד איזה גיל?

 

[noa_f]

אין לי מושג מה הגבול,

כי כמו שכתבתי למעלה, אנחנו גמלנו את הילד. אבל אינסטינקטיבית נראה לי, שזה עד שהילד ואת מתחילים להרגיש לא נוח או שהילד מחליט שהוא מפסיק. ממילא, לאט לאט אחרי גיל שנה ההנקות מצטמצמות. אני יכולה להביא לך את דוגמת הילד שלי והמוצץ: הוא מצץ מוצץ עד גיל, שנראה לנו, כבר ממש מאוחר (4.5 ), וזה לא היה מוצץ אחד, אלא שישה(!) שהוא העביר מיד ליד ולפה... התחלנו לשוחח איתו על גמילה ממוצץ, והוא אמר ש"בגיל חמש אני אפסיק". כמובן שיומולדת חמש חלף עבר, ואנחנו החלטנו לא ללחוץ אבל בינינו החלטנו ש"הילד מקולקל" (בצחוק, בצחוק, אם כי כבר היה קצת יאוש). ואז, יום אחד, בגיל 5 וכמה חודשים, הילד קם בבוקר ואמר "הלילה אני לא אשן יותר עם מוצץ" ומאז ועד היום, המוצצים מחכים בשקית בארון המטבח למעלה, שאולי הוא פעם יתחרט. אבל נראה לי שאני יכולה כבר לזרוק אותם. בקיצר, ילדים יודעים מה טוב להם. מה גם (לגבי הנקה, שוב) שלרוב נולד עוד אח מתישהוא, ולמרות שיש כאלו שמניקות אחים בגילאים שונים, אם יש הפרש גילאים מספיק,הילד הגדול יבין מהר מאוד שהוא מעדיף להיות "הגדול" ולא לינוק.

 

[mnirit]

לנועה- חיזקת אותי!

תודה על השיתוף. גם אני אמא מניקה לבן 9 חודשים ובדיעה שהילד צריך להגמל בקצב שלו. לצערי, הסביבה רואה בהנקה בגיל מאוחר חריגות/סטיה וכבר עכשיו אני צריכה להתמודד עם הערות של נשמות טובות למינהן. בסופו של דבר, אני מקווה שלא אכנע ללחצים כי אני לא רוצה להצטער בדיעבד. כל הכבוד לך על ההנקה. בילד הבא כבר לא יהיו לך חרטות

 

[לאה_מ]

אני אם לשלושה יונקים (לא בו זמנית)

את שני הגדולים הנקתי בערך עד גיל שנה ורבע. הם נגמלו כי בערב להנקה כבר לא היה שום ערך תזונתי (אחרי יום מפרך בקושי היה חלב) והם דרשו גם בקבוק בנוסף, בלילה הם כבר לא התעוררו ובבוקר בסופו של דבר זה כבר לא היה לי נוח. בני הצעיר, אורי, בן 10.5 חודשים ויונק נכון לעכשיו יותר מאשר אחיו עשו בגילו (אני עדיין שואבת חלב בעבודה מדי יום...). אני מניחה שהוא גם יגמל בגיל יותר מאוחר. הוא גם ישן איתנו בלילה ויונק מספר לא מבוטל של פעמים במהלך הלילה, כך שהגמילה לא ממש קרובה. אני מניחה שבשלב כלשהו הוא יגמל, ואני מניחה שבשיקולי הגמילה שלו יהיה משולב גם רצון להיות "גדול" ולהשתלב בחברת אחיו המבוגרים יותר. אז כל עוד הגמילה נעשית מתוך רצון הדדי של האם ושל הפעוט היונק, אני לא רואה בעיה בהנקה עד גיל מאוחר. הגבול נראה לי ממש ממש מאוחר (אולי בגיל 5...) - בשלבים שהמיניות מתחילה לקבל צורה אחרת, הילדים נכנסים לתקופה שנושקת כבר לתקופת החביון, ויש לאקט של היניקה גם משמעויות אחרות. אז לא נראה לי שאני אישית אוכל להניק ילד בן 4, אבל אני גם לא רואה סטיה במי שכן עושה זאת.

 

[noa_f]

ועוד משהו...

למה לדעתכם רופאים לא ממליצים על חלב פרה עד גיל שנה, ואם לוחצים אותם לקיר אז הם מודים שעדיף לא עד גיל שלוש? (ולהזכירכם: מטרנה/סימילק=חלב פרה + קצת חומרים סינטטיים)

 

[anat_i]

חלב פרה

כשרופאים לא ממליצים על חלב פרה הם מתכוונים לזה שאנחנו שותים. בכל זאת מטרנה/סימילק עברו עיבודים שונים ומותאמים לתינוקות מגיל 0. ברור שחלב אם עדיף, אך עדיין אני מכירה תינוקות רבים, (ביניהם הבן הגדול שלי, שלא הצלחתי להניק אותו לצערי) שקיבלו תחליפים מגיל 0 ולא קרה להם כלום והם התפתחו כמו כולם. את באמת מכירה נשים שהניקו עד גיל שנתיים-שלוש??

 

[noa_f]

כן (לא הרבה)

הנקה היא תהליך קשה מאוד בחברה שלנו, כשרובו של דור האמהות שלנו (בשנות השישים והשבעים) לא הניק ולא יודע לעזור - אם כי, היום, מעודד יותר מאשר אז. אבל, אחרי מספר חודשים ההנקה הופכת לשגרה מענגת (בפירוש). הבעיה היא, שזה בד"כ הזמן שבו נשים חוזרות לעבודה, ואינן בקיאות באפשרויות של הנקה משולבת בתחליפים, הנקה+שאיבה (זה גם תהליך מסובך בהתחלה), לא יודעות שמגיעה להן בחוק שעת הנקה ביום העבודה, וה"עזרה המקצועית" בטיפות חלב רחוקה ממקצועיות בנושא הזה מאוד. גם ארגון "לה-לצ´ה" שהוא ארגון בינלאומי לעידוד ההנקה, מאוד לא מפותח ומוכר בארץ. לי היה הרבה יותר קל כי לקחתי שנת חופש והייתי בבית עם התינוק, ואחרי גיל חצי שנה הוא ממילא לא יונק מלא, אלא מקבל אוכל "אמיתי", ויונק רק פעם פעמיים ביום. צריך לזכור, שלפי המחקרים, גם תינוק שיונק חלקי, יותר מוגן ממחלות, ולא רק ממחלות "קלות" כמו דלקת אזניים, אלא גם ממחלות אוטואימוניות כמו סכרת נעורים, מאסטמה ואפילו מסוגי סרטן שונים (!) נסו ותיהנו