מעוניינת בדעתכם
שלום, אני מתחבטת במשהו כבר די הרבה זמן ורוצה עכשו לשמוע עוד דיעות. הסיפור הוא כזה, אני חיה כבר שנה עם חברי (שנה ושבע חברים), רוב הזמן מסתדרים ואוהבים ,עליות וירידות כמו אצל כולם. אנחנו חושבים בהחלט על עתיד משותף,יותר מזה, אני רציתי כבר לפני מספר חודשים להתחיל ל"עבוד על ילד ", אפילו לפני חתונה. הסדר פחות חשוב לנו. פרטים חושבים שלא ציינתי עדיין: אני בת 35.5 רווקה, עובדת עם משכורת יפה,הבית בבעלותי...ושל הבנק כמובן. הוא גרוש +2 משלם מזונות, עובד בתחום המחשבים כעצמאי, מה שמספיק לו רק לצורך תשלום המזונות ועוד קצת. לפני מספר חודשים כשדיברנו על הנושא הוא ביקש ארכת זמן כדי להצליח למצוא עבודה יותר מסודרת וקבועה, אני בקושי מסוים הסכמתי אבל אני בהחלט מבינה את מצבו,ורוצה אותו מאה אחוז בעניין.אבל יש לזכור שגם הזמן שלי מתקתק. הסיכום ביננו היה שמחכים עד אפריל, והנה תיכף מסתיים לו החודש ושם דבר בעצם לא קרה.אין עבודה,המשק בקאנטים. והנושא שוב הועלה באופן רציני. הוא מבחינתו כמובן לא מרגיש יותר בטוח כלכלית, אבל לא חוזר בו מן הרצון לילד, הוא היה רוצה שנחכה עוד קצת. אבל אומר , שהיות והבטיח לי באפריל, הוא מקיים את ההבטחה. התחושה שלי והוא גם די אומר את זה, שהוא עושה את זה בשבילי ,ויותר מזה...חושש לאבד אותי, אני רוצה שהוא יהיה שותף בחלום,בפנטזיה,בדיבורים, ולו קשה לעשות את זה כי הקטע הכלכלי מאוד מלחיץ אותו, אני מאוד מאוד מבינה!!!!! אבל גם לא שוכחת את השעון שלי, את זה שאף אחד לא מבטיח לי שהכל תקין אצלי בגוף,אולי אני אצטרך טיפולים?? ואז מה? בת כמה אני אהיה אז??? מה עושים? מחכים עוד קצת? אני כבר כ"כ רוצה את זה!!! אבל לא רוצה שהוא יעשה את זה כי הוא הבטיח לי,אני רוצה שהוא ירצה את זה כמוני.....ולא בלחץ.... סליחה על האורך אבל לא יכולתי לקצר. אני אשמח לשמע דיעות
שלום, אני מתחבטת במשהו כבר די הרבה זמן ורוצה עכשו לשמוע עוד דיעות. הסיפור הוא כזה, אני חיה כבר שנה עם חברי (שנה ושבע חברים), רוב הזמן מסתדרים ואוהבים ,עליות וירידות כמו אצל כולם. אנחנו חושבים בהחלט על עתיד משותף,יותר מזה, אני רציתי כבר לפני מספר חודשים להתחיל ל"עבוד על ילד ", אפילו לפני חתונה. הסדר פחות חשוב לנו. פרטים חושבים שלא ציינתי עדיין: אני בת 35.5 רווקה, עובדת עם משכורת יפה,הבית בבעלותי...ושל הבנק כמובן. הוא גרוש +2 משלם מזונות, עובד בתחום המחשבים כעצמאי, מה שמספיק לו רק לצורך תשלום המזונות ועוד קצת. לפני מספר חודשים כשדיברנו על הנושא הוא ביקש ארכת זמן כדי להצליח למצוא עבודה יותר מסודרת וקבועה, אני בקושי מסוים הסכמתי אבל אני בהחלט מבינה את מצבו,ורוצה אותו מאה אחוז בעניין.אבל יש לזכור שגם הזמן שלי מתקתק. הסיכום ביננו היה שמחכים עד אפריל, והנה תיכף מסתיים לו החודש ושם דבר בעצם לא קרה.אין עבודה,המשק בקאנטים. והנושא שוב הועלה באופן רציני. הוא מבחינתו כמובן לא מרגיש יותר בטוח כלכלית, אבל לא חוזר בו מן הרצון לילד, הוא היה רוצה שנחכה עוד קצת. אבל אומר , שהיות והבטיח לי באפריל, הוא מקיים את ההבטחה. התחושה שלי והוא גם די אומר את זה, שהוא עושה את זה בשבילי ,ויותר מזה...חושש לאבד אותי, אני רוצה שהוא יהיה שותף בחלום,בפנטזיה,בדיבורים, ולו קשה לעשות את זה כי הקטע הכלכלי מאוד מלחיץ אותו, אני מאוד מאוד מבינה!!!!! אבל גם לא שוכחת את השעון שלי, את זה שאף אחד לא מבטיח לי שהכל תקין אצלי בגוף,אולי אני אצטרך טיפולים?? ואז מה? בת כמה אני אהיה אז??? מה עושים? מחכים עוד קצת? אני כבר כ"כ רוצה את זה!!! אבל לא רוצה שהוא יעשה את זה כי הוא הבטיח לי,אני רוצה שהוא ירצה את זה כמוני.....ולא בלחץ.... סליחה על האורך אבל לא יכולתי לקצר. אני אשמח לשמע דיעות
בכל מקרה רציתי לעדכן אותכם בשינוים והתקדמויות שחלו בחג, קיימנו עוד שיחה רצינית בנושא, למי שלא היה ברור, הפחד היחידי של בן זוגי נובע מלחץ כלכלי, הרצון לילד קיים מאוד , ואני לא מודאגת מאי "יכולתו" לאהוב עוד. בכל מקרה, הוא קיבל את בקשתי , ומצטרף אלי יחד למסע -