מעוניינת לשמוע חוות דעתכם
שלום, אני גרושה בת 38 + 3 ילדים (16,13,11) אני יוצאת עם גבר רווק מדהים בן 43 אנו יוצאים כשנה וטוב לנו מאוד ביחד, יש המון אהבה,הקשבה, פירגון בקיצור השמים הם הגבול כשאנו ביחד. הבעיה היא שאני רוצה שהקשר יתפתח לזוגיות ומגורים משותפים, אפילו מוכנה להביא איתו ילד נוסף. הוא הראה נכונות בעבר אבל מיד חזר בו, הבעיה העיקרית שלו היא להיכנס למשפחה עם ילדים (אגב הוא אומר שהם מקסימים ולא יכל לצפות ליותר טוב מזה, גם הם מעריכים ומחבבים אותו מאוד). טוען שלא מרגיש חופשי בנוכחותם, מרגיש כאורח , לא שייך ,מתבייש לפתוח את המקרר... נפשות טובות שלא מכירות אותי, לא יודעות על האהבה הענקית בינינו, לא מכירים את ילדיי, מייעצים לו לא להיכנס לזה. אני סרבתי לחיזוריו בתחילה מאחר והוא רווק, הוא כן רצה ולאחר שהראה נכונות ושלא חושש הסכמתי, ככה נשאבנו לאהבה ונקשרנו מאוד. אציין עוד פרט, הוא חולה בסכרת נעורים, לא קל ולא פשוט להתמודד עם זה. אני למרות הסכנות של המחלה מוכנה ורוצה אותו מאוד, לו קשה לקבל אותי עם "החבילה" שלי. שאלתי היא האם יש עתיד לקשר הזה לדעתכם, או לומר לו לברוח חד משמעית, אולי לי לברוח..? אני יודעת שזה לא קל אבל אפשרי, אם רוצים הכל אפשרי, הילדים גדלים גם ככה בקושי מתייחסים אליי, והכי חשוב מחבבים אותו מאוד. תודה
שלום, אני גרושה בת 38 + 3 ילדים (16,13,11) אני יוצאת עם גבר רווק מדהים בן 43 אנו יוצאים כשנה וטוב לנו מאוד ביחד, יש המון אהבה,הקשבה, פירגון בקיצור השמים הם הגבול כשאנו ביחד. הבעיה היא שאני רוצה שהקשר יתפתח לזוגיות ומגורים משותפים, אפילו מוכנה להביא איתו ילד נוסף. הוא הראה נכונות בעבר אבל מיד חזר בו, הבעיה העיקרית שלו היא להיכנס למשפחה עם ילדים (אגב הוא אומר שהם מקסימים ולא יכל לצפות ליותר טוב מזה, גם הם מעריכים ומחבבים אותו מאוד). טוען שלא מרגיש חופשי בנוכחותם, מרגיש כאורח , לא שייך ,מתבייש לפתוח את המקרר... נפשות טובות שלא מכירות אותי, לא יודעות על האהבה הענקית בינינו, לא מכירים את ילדיי, מייעצים לו לא להיכנס לזה. אני סרבתי לחיזוריו בתחילה מאחר והוא רווק, הוא כן רצה ולאחר שהראה נכונות ושלא חושש הסכמתי, ככה נשאבנו לאהבה ונקשרנו מאוד. אציין עוד פרט, הוא חולה בסכרת נעורים, לא קל ולא פשוט להתמודד עם זה. אני למרות הסכנות של המחלה מוכנה ורוצה אותו מאוד, לו קשה לקבל אותי עם "החבילה" שלי. שאלתי היא האם יש עתיד לקשר הזה לדעתכם, או לומר לו לברוח חד משמעית, אולי לי לברוח..? אני יודעת שזה לא קל אבל אפשרי, אם רוצים הכל אפשרי, הילדים גדלים גם ככה בקושי מתייחסים אליי, והכי חשוב מחבבים אותו מאוד. תודה