מעוצבנת!!

[angel enamorado]

מעוצבנת!!

לא יכולה עם המנהל הזה!! אני עובדת בחברת מזון מהיר מוכרת. כבר איזה חודש וקצת. שולטת בהכל כי היה לי ניסיון קודם. המנהל קיבל אותי ישר כי הוא היה נואש לעובדי בוקר (אני לפני צבא). כבר כמה פעמים שאני מבקשת ממנו שייתן לי פתיחות (=יותר שעות), בהתחלה הוא התעלם, שבוע אחרי הביא לי אחת (מתוך 5), שבוע לאחר מכן, הביא לי אחת- וצילצל לשאול אם אני יכולה ביום מסויים (שלא יכלתי, והוא ידע מכך כי כתבתי בהגשת משמרות). זה נמאס כבר..ממש.הוא נותן את כל הפתיחות שזה תוספת של כמעט 60 שקל כל בוקר,לעובדת אחרת בגלל שהיא רצתה להתפטר,וכנראה שזו הסיבה שהוא מביא לה את כל אותם שעות. השיא היה היום. הגשתי משמרות לשבוע הבא. מתוך 5 ימים הגשתי 4. מכיוון שיש לי בעיית רגלים ובעונת המעבר זה מתחזק העדפתי לעבוד יומיים, לנוח יום, ושוב לעבוד יומיים (בימי לחץ). המנהל בא, ושאל אותי למה אני לא עובדת, עניתי שאני לא יכולה ורוצה לנוח. הוא התחיל להתעקש שאני אעבוד,ואני עוד יותר התעקשתי שאני לא מעוניינת. הוא אמר משפטים כמו "את עובדת בוקר" "את יודעת שאני צריך אותך בבוקר" "גם X יודעת שהיא עובדת כל בוקר" וכו' וכו' ואני עניתי "מגיע לי ימי חופשה ומחלה" (הוא בתגובה "שישי שבת את בחופש". המשכתי להתעקש מכובן, הרי שעבודה במשמרות זה ימים ומשמרות שאני יכולה. לא חתמתי או הבטחתי לאף אדם שאני אעבוד ברצף רצחני. הסכמתי לעבוד רק משמרות בוקר בלי בעיה. אבל גם לי יש ת'זכות לנוח בבית כשאני רוצה ויש לי ת'זכות לבחור את המשמרות שלי,הרי שלא סתם זו עבודה במשמרות. השיחה/וויכוח/ריב נגמר בכך שהוא הלך למשרד ולא דיברנו מעבר לכך חוץ מדברים ממש נחוצים ו"את יכולה ללכת הביתה". מה אתם אומרים על כל העניין

 

[angel enamorado]

ועוד משהו.

כפי שציינתי כשאני ביקשתי יותר שעות הוא סרב ולכן התעקשתי פי שתיים על רצוני לא לעבוד. למה כשאני מבקשת משו הוא לא עושה אבל מצפה שאני אעשה לו כל טובה שהוא צריך

יד רוחצת יד/יחס גורר יחס

 

[אור חבצלות]

../images/Emo42.gifבוקר טוב בוקר אור, נראה לי

שאת החלטת "לעשות שרירים" וללמד את הבוס לקח. מצד אחד את מבקשת עוד פתיחות, מצד שני את רוצה לעבוד יומיים ובשלישי מנוחה. יש פה סתירה? לא? זכותו של הבוס לדרוש שתעבדי בכל הבקרים שסיכמתם עליהם מלכתחילה, לשם כך הוא שכר אותך, וסמך עלייך שיש לו עובד קבוע למשמרת בוקר. לכל עובד זכות לחופשת מחלה וחופשה שנתית, אבל כל יומיים??? לא מקובל!

 

[angel enamorado]

לא ביקשתי כל יומיים

אני עובדת קבוע כל ימי ראשון עד חמישי ופעם בשבועיים אני מעוניינת לעבוד 4 ימים בשביל שלא יהיו לי בעיות וכאבים ברגל.

 

[לביאה בפעולה]

היי ../images/Emo140.gif

אני אסכם את מה שאמרת בנקודות ואגיב עליהן:

את ביקשת מהבוס יותר שעות והוא לא הסכים זו זכותו לקבוע למי הוא רוצה לתת שעות נוספות. אולי העובדת שקיבלה יותר שעות היא אם קשת יום? יכל להיות שיש לו שיקולים של מי צריכה יותר את השעות הללו. כי מיכסת השעות שהוא יכל לתת מוגבלת.

מכיוון שאת עובדת במישמרות, זכותך לתכנן את המישמרות כראות עינייך. את בחרת בשבוע הקרוב לתכנן את השבוע כך שיהיה לך יום חופש. הבוס לא אהב את זה ואת לא ניכנעת לו. מכיוון שגם הוא לא נתן לך לעבוד שעות נוספות כשביקשת ממנו. וגם כואבות לך הרגליים ואת זקוקה ליום חופש הזה. מעבר לזה הוא ביקש ממך בעבר לעבוד ביום שלא יכלת, ואף ציינת זאת כשהגשת את הדו"ח של המישמרות שלך. אם חשובה לך העבודה אז המלצה שלי היא "לא לריב עם הבוס, ולא לעשות לו "דווקא". הוא לא חבר שלך. למרות שזה אכן מעצבן. את צריכה למצא את הדרך לעמוד על שלך בלי להתווכח איתו. יכולת להגיד לו שתיכננת משהו ליום החופשי שאינך יכולה לבטל או כל דבר אחר שיבהיר לו שאת כבר תפוסה ביום הזה. הכל בדרכי שלום ונועם. אם זכותך לקבוע את שעות העבודה שלך. למה את בוחרת להתעצבן כשהוא מבקש שתעבדי ביום שאמרת שאינך יכולה? פשוט תאמרי לו שיש לך תוכניות אחרות שאינך יכולה לוותר עליהן. או שתסכימי לעבוד באותו יום ותקחי יום חופש ביום אחר במקום על מנת שגם הוא יצא מרוצה.

הוא אמר לך בסוף הויכוח שאת יכולה ללכת הביתה זו זכותו. אם את זקוקה לכסף ואין לך אופציה אחרת, אז תיקחי את האיום לתשומת ליבך. כי אולי הוא היה לחוץ למצא עובדת בוקר בזמן שניכנסת לעבודה, אבל עכשיו יש לו שפע של זמן למצא לך מחליפה. לכל בן אדם יש תחליף. מסתמן שיש ביניכם מאבקי כח. ידוע שמאבק בין בוס לעובד הוא לא מאבק שווה כוחות. ידו של הבוס מכח סמכותו היא על העליונה. ואת יכולה למצא את עצמך מפוטרת. השאלה היא, האם את זקוקה לעבודה הזו או שיש באפשרותך למצא עבודה אחרת.

 

[angel enamorado]

לביאה ואור ../images/Emo26.gif

כנראה לא הסברתי את דברי נכון, בקשר לבקשת שעות נוספות שביקשתי הוא לא סירב והסביר אלא שיחק אותה "כן כן בטח" ואחכ הביא לי איזה אחת. זה היה כנראה הסכם בינהם כי כל פעם שהעובדת ראתה שקיבלתי פתיחה היא כולה הייתה בהלם. בקשר לסתירה שציינת אור, זו היא אינה סתירה. מכיוון שבשבוע רגיל אני בהחלט עובדת 5 ימים בשבוע. אבל לאחר שבוע קשה העדפתי להגיש רק 4 ימים, ובין כל יומיים חופש. עם כוונה! לכן אני לא רוצה להחליף את היום, כי הרעיון הוא מנוחה בין יומיים ליומיים לחוצים יותר. והסברתי לו שאני רוצה לנוח ביום הזה. אין לי טעם לעבוד יום אחד ולנוח ואז לעבוד 3 ימים. אני עדיין מעוניינת ביותר שעות, פתיחות וכדומה ועם זאת אני גם צריכה מנוחה. כמובן שזה לא קשור לימי חופשה, פשוט בעבר אמרתי לו שהוא לא ממש פיירי שהוא ככה מכריח אותי לעבוד גם אם אני לא רוצה (זה קרה גם בעבר ונכנעתי) אני לא עושה ממש דווקא, כי אני באמת זקוקה ליום מנוחה. אני עומדת על הרגליים במשך שעות, ויש לי בעיות ברגליים ורק השבוע תככננתי לקחת יום חופשי. כשנכנסתי לעבוד ידעתי שאני אהיה עובדת בוקר, אבל לא סיכמנו או דיברנו בכלל על תנאי עבודה ועל כך שאני "מחוייבת" לעבוד כל בוקר בימי ראשון עד חמישי. השארתי פרטים אצל אחד העובדים, הוא חזר אלי ושאל מתי אני מתחילה. אני שכמו שאמרתי עם ניסיון בעבודה זהה, ידעתי שמדובר במשמרות כשאני יכולה. נראה לי שזו זוכתי המלאה, לקחת יום חופש גם ביום חול. כי בשישי שבת הכל לחוץ או סגור וגם לי יש עניינים לעשות. כמו שציינתי לא חתמתי או קבעתי או סיכמנו שאעבוד קבוע כל בוקר. עוד משהו שלא הבנתן נכון, הוא שהוא לא שלח אותי בסוף הוויכוח הביתה. היה דיסטנסט שכזה, והוא ביקש ממני דברים לעשות כשהיה צריך. בשעה כלשהי הייתי צריכה ללכת (והוא מודע למה השבוע קיצרתי את השעות) ושאלתי אם אני יכולהללכת (מכיוון שהיו הרבה עובדים) ולאחר כמה דקות הוא נתן לי אישור ואיכשהו הסתדרו ההדורים. משומה אני מרגישה צורך לעמוד על שלי הפעם. ויודעת שזה לא לעניין לריב עם בוס/מנהל אבל אני מרגישה שאני נותנת כשאני יכולה, ועובדת כל בוקר ונקרעת , ולא מרגישה מוערכת מספיק על ידי הבוס. ובמקרה באותו יום ובערב שלפני עברו לי בראש רעיונות למצוא עבודה חלופית אחרת ולפרוש משם כי אני לא מרגישה שאני מקבלת כמו שאני נותנת.

 

[לביאה בפעולה]

אני

חושבת שאת צריכה לדבר איתו כששניכם רגועים על הנושאים שהעלית. יכל להיות שאין תיאום ציפיות בניכם בקשר לשעות ולימים. יכל להיות שבעבודה הקודמת יכולת לקחת חופש יום בשבוע, ואילו כאן את מחוייבת לעבוד לפחות כל בוקר, ויכל להיות שלא. ברור לי שאת משקיעה בעבודה וזו עבודה פיזית קשה של עמידה על הרגליים. את יכולה להגיד לו כפי שאמרת לנו שקשה לך לעמוד על הרגליים, ואת זקוקה ליום מנוחה. יחד עם זאת שעות העבודה שלך לא יפגעו ואת תשקיעי את השעות שהתחייבת להן. אולי שיחה רצינית עם הבס תעזור, במיוחד אם הוא מרוצה ממך בקטע המיקצועי.

 

[angel enamorado]

...

יכולת להגיד לו שתיכננת משהו ליום החופשי שאינך יכולה לבטל או כל דבר אחר שיבהיר לו שאת כבר תפוסה ביום הזה. הכל בדרכי שלום ונועם. אני לא רוצה לשקר בקטע הזה. אם לקחתי יום חופש זה בכלל לא אמור לעניין אותו מה ולמה אנילוקחת את היום הזה. זה כבר דברים שלי שקשורים לחיים שלי מעבר לעבודה,פרטיות שלי. הטון שלו כשהוא שואל אותי למה אני לא עובדת הוא טון כאילו אני חייבת לו משהו, כאילו חתמתי קבע ואסור לי לקחת חופש כשאני רוצה וצריכה. אין טעם להגיד שתיכננתי משהו כי זה סוג של אשכרה חופש, אני לוקחת את החופש למנוחה אישית כדי שלמחרת אני אהיה עם כוחות ליום עמוס..

 

[לביאה בפעולה]

גם מנוחה אישית

זו תוכנית שאין בכוונתך לבטל. רק שאת לא אמורה לפרט לו מה את מתכוונת לעשות בדיוק ביום החופשי. כך שזה לא שקר.

 

[a girl named tal]

נכון מאוד

אם יש משהו שאני לא סובלת זה תירוצים כמו אני חולה, האוטו, השיניים, סבתא שלי מתחתנת וסבתא רבא שלי ילדה. אני לא חושבת שצריך לתת תירוצים, ואם עובד שלי זקוק ליום חופש, עצם העובדה שהוא זקוק ליום חופש מספיקה בשבילי כדי לתת לו יום חופש, במידה וזה מתאפשר. לא צריך ליצור שום מצב חירום בשביל זה ובטח לא לשקר.... ואם רוצים לספר בקטע חברי, אחל'ה אבל אין שום חובה לספר מה הסיבה שצריך יום חופש..זה עניין פרטי.