מעורבות אנשי טיפול אכזריים.

[canon2]

מעורבות אנשי טיפול אכזריים.

לפני כ3 שנים נירצחה בעיר בצפון.גרושתי.אם ילדי לעני בתי שהייתה בת 14 בעת הרצח.ובנם המשותף של גרושתי והרוצח שהיה בן 5 בזמן המעשה.בני בן 12 היה בבית סבתו.אני לא ייכנס לכל הסיפור אך אני רוצה לספר את הנקודות העיקריות. כי אני כבר 3 שנים עים בטן מלאה. ואני יודע שיבוא היום שבו אני יותר לא יחזיק מעמדד. עד הרצח יחסיי עים ילדי היו מצוינים.מיפגשים.אני הייתי גר בת"א והילדים היו באים אלי בטיסה אחת לשבועיים.אני חייב לספר שילדי לא גדלו איתי כי מייד לאחר לידת ביתי הבכורה.וכאשר גרושתי הייתה בהריון בבן.אני ניכנסתי לבית סוהר ל11 שנים.ובממשך כל המאסר ובחופשות הייתי רואה אותם.אני יודע שגרושתי עשתה כמה טעויות באיך להציג אותי או את אשמת אי היותי איתם.אך העברתי את הענין. הייתי מאוד קשואר לילדה .ואף עשיתי אפליות בינה לבין הבן. מייד עים הרצח אני הגעתי לשם. הרווחה שם עזרו לי לישכור דירה .והבטיחו שלא ייעשה שום דבר עים ילדי ללא ידיעתי.מה שלא היה נכון.היו דיונים מישפטיים ביוזמת הרווחה. שקרים שלהם בבית מישפט.ואי נוכחות שלי בדיונים.עד שראיתי שהכל מיתמוסס לי בן האצבעות.משקרים אותי. ופיתאום הילדה לא רוצה לדבר איתי.הוחלט שהם הולכים למין מישפחתון שהוא למעשה פנמיה בצפון.מאז שהם שם .לאט לאט הקשר שלהם איתי ושלי איתם נהרס. אני יודע מי הגורם.ולמה. וגם מישפחת גרושתי. ומה שאני רוצה לומר הוא. שכבר 3 שנים הילדה שלי לא רוצה לדבר איתי או לראות אותי.והיא גררה גם את הבן לענין.והחמור והמעצבן מיכל הוא שהם באים כל שבועיים לירושלים למישפחה שלהם. אך הם לא מגיעים אלי. לא מטלפנים ולא יוצרים קשר. ואף ניפתח לי תיק במישטרה בגין אותה מישפחה.במשך השנים פניתי ביכתב לכל מי שרק אפשר. אף אחד לא ענה לי. לא מנסה אפילו להיתערב. כי רואים שהילדים לא בקשר עים אבא שלהם. וכולם מחכים שאני יעשה טעות כדי שאני יחזור לבית סוהר. וכך יהיה להם שקט. אני מבקש מכל מי שיכול לסייע לי בכל צורה ודרך להשיב אלי את ילדי . כי אני גם מבין את המניע שלהם לנתק. וברור שצריך כאן עזרה של אנשי מיקצוע.אני יודע שקשה לי. אני חולה מאוד. ואני ממש עים כעסים כל יום וכל היום.אני אדם לאחר 24 שנות מאסר בפועל. ולא פעם עוברות לי מחשבות של מדוע אני צריך את החופש הזה ביכלל אים אני לא עים ילדי. אני שומר אצלי כל פניה. כל מיכתב ובקשת עזרה ששלחתי. אפ אחד לא יכול לומר שלא עשיתי ככל יכולתי כדי למנוע אסון.ובסוף רק אומרים .הכתובת הייתה על הקיר. אני מאשים רק את שרותי הרווחה. לכן אני מבקש עזרה.אלי בן שטרית ירושלים[email protected]/תודה

 

[לב אם]

אלי יקר

אין ספק שהדבר הכי כואב להורה הוא ניתוק מילדיו, ובפרט אם אתה מרגיש שנעשה לך עוול בדרך הטיפול בך ובמשפחתך. אני רוצה להתחבר למילים שאמרת: "ברור שצריך כאן עזרה של אנשי מקצוע". ילדיך עברו סדרה של טראומות קשות: אביהם הורשע בעבירה חמורה (מן הסתם - אם היית 24 שנות מאסר בפועל), אמם נרצחה, על ידי בן זוגה לחיים שודאי תפקד כאביהם בזמן הארוע. משרד הרווחה מנסה להתמודד עם העולם המורכב שנוצר לילדים, ועם הבעיות והקשיים שהם ודאי חווים - ומשרד הרווחה הוא שאמון על טובת הילדים קודם כל, גם אם זה פוגע בך. קשה מאד לייעץ לך שכן אתה נמצא כבר בנתק ובסכסוך עם הגורם שאמור להיות הקשר שלך אל הילדים והיועץ שלך איך לנהוג. הדבר הנכון הוא לנסות לחדש את הקשר עם גורמי הרווחה ולשתף אותם בתחושה שלך , שלידיך חסר אב, שיש להם אב שזמין היום ומוכן להשקיע את עצמו למענם. חשוב מאד שתהיה מוכן לשתף פעולה עם המשפחה האומנת שמשקיעה המון זמן ואהבה לקדם את ילדיך - ותבוא מתוך פוזיציה לא מאיימת של מישהו שרוצה לתת לילדים "טעם של אבא" ולא כמי שבא לקחת את הילדים לחזקתו ולהפוך עליהם שוב את עולמם שקרס כבר פעמיים בעבר בצורה כה קשה. לילדים שלך חשובה תחושת הבטחון שהם מקבלים בבית השמפחה, ורק אם יחושו שאינך מאיים על בטחון זה יוכלו להיות פתוחים לחדש אתך את הקשר. יתכן גם שהמשפחה חשה מאויימת בגלל עברך הפלילי, ובעזרת גורמי הרווחה אתה צריך למצוא את הדרך להבטיח להם כי אתה מעריך את תרומתם לילדיך, ואינך רוצהלסכן אותם. מאחלת לך המון בהצלחה.