מעלת וחשיבות הצדקה בחגים
מעלת וחשיבות הצדקה בחגים ולא רק לפני הפסח אוספים צדקה לעניים ודואגים לצרכיהם, אלא ה"ה לפני כל שאר החגים. וידועים דברי האר"י הקדוש בשם הרשב"י שבחג הסוכות צריך לשלוח לכבוד אושפיזין ונותין לעניים אוכל. הרב פלאג'י בפתיחה לספרו מועד לכל חי מפליג במעלת נתינת הצדקה שחשיבותה בפסח ובעצרת, וכן בראש השנה ובסוכות חשובה מאוד, וכל מי שנותן כל השנה שכחה ופאה לעני, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה בית המקדש והקריב עליה קורבנות. ואם הדברים אמורים בכל השנה, הרי שבחגים ובמועדים ובפסח קל וחומר שמעלת הצדקה רבה עד מאוד ומביא בשם הרשב"י בזוהר הקדוש פתח ר' שמעון ואמר כל מאד דחדי באנון מועדיא ולא יהב חולקיה לקודשא בריך הוא (כלומר שלא נותן צדקה ) ההוא רע עין שטן שונא אותו וקא מקטרג ליה וסליק ליה מעלמא וכו' עיין שם וכוד כותב הרב פלאג'י שמצוה זו מונעת פורענות וזוכה לשמחה, ומביא את דברי רשי על הפסוק ושמחת בחגך וכו', לוי גר ויתום ואלמנה הם ארבעה, ואלו הארבעה הם שייכים להקב"ה, ומי שמשמח אותם ומחזיק אותם, זוכה לשמחה, אצל הארבעה ששייכים לאדם ואלו בנך ובתך עבדך ואמתך. מכאן, שסגולה גדולה לאדם הרוצה להיות שש ושמח והשמחה תהיה מעונו על ידי שישמח את העניים ויתן בעין טובה, והקב"ה ישלם לו מדה כנגד מידה שגם בניו ובנותיו יהיו שמחים, ע"כ תוכן דבריו והיה מעשה הצדקה שלום עוד דורש הרב שם מהפסוק והיה מעשה הצדקה שלום שבכח הצדקה מביאים שלום, שכאשר העני יושב בביתו ואין לו מה לאכול ולשתות הוא ממורמר ומלא טטרוניא כלפי מעלה, ובאותה שעה העשיר יושב בביתו ואוכל שלובע נפשו ואין לו שום טרוניא כלפי מעלה. ובשעה שתומכים בעניים עושים שלום בינם לבין הקב"ה, וזהו והיה מעשה הצדקה שלום, שאין לעני שום טרוניא.
מעלת וחשיבות הצדקה בחגים ולא רק לפני הפסח אוספים צדקה לעניים ודואגים לצרכיהם, אלא ה"ה לפני כל שאר החגים. וידועים דברי האר"י הקדוש בשם הרשב"י שבחג הסוכות צריך לשלוח לכבוד אושפיזין ונותין לעניים אוכל. הרב פלאג'י בפתיחה לספרו מועד לכל חי מפליג במעלת נתינת הצדקה שחשיבותה בפסח ובעצרת, וכן בראש השנה ובסוכות חשובה מאוד, וכל מי שנותן כל השנה שכחה ופאה לעני, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה בית המקדש והקריב עליה קורבנות. ואם הדברים אמורים בכל השנה, הרי שבחגים ובמועדים ובפסח קל וחומר שמעלת הצדקה רבה עד מאוד ומביא בשם הרשב"י בזוהר הקדוש פתח ר' שמעון ואמר כל מאד דחדי באנון מועדיא ולא יהב חולקיה לקודשא בריך הוא (כלומר שלא נותן צדקה ) ההוא רע עין שטן שונא אותו וקא מקטרג ליה וסליק ליה מעלמא וכו' עיין שם וכוד כותב הרב פלאג'י שמצוה זו מונעת פורענות וזוכה לשמחה, ומביא את דברי רשי על הפסוק ושמחת בחגך וכו', לוי גר ויתום ואלמנה הם ארבעה, ואלו הארבעה הם שייכים להקב"ה, ומי שמשמח אותם ומחזיק אותם, זוכה לשמחה, אצל הארבעה ששייכים לאדם ואלו בנך ובתך עבדך ואמתך. מכאן, שסגולה גדולה לאדם הרוצה להיות שש ושמח והשמחה תהיה מעונו על ידי שישמח את העניים ויתן בעין טובה, והקב"ה ישלם לו מדה כנגד מידה שגם בניו ובנותיו יהיו שמחים, ע"כ תוכן דבריו והיה מעשה הצדקה שלום עוד דורש הרב שם מהפסוק והיה מעשה הצדקה שלום שבכח הצדקה מביאים שלום, שכאשר העני יושב בביתו ואין לו מה לאכול ולשתות הוא ממורמר ומלא טטרוניא כלפי מעלה, ובאותה שעה העשיר יושב בביתו ואוכל שלובע נפשו ואין לו שום טרוניא כלפי מעלה. ובשעה שתומכים בעניים עושים שלום בינם לבין הקב"ה, וזהו והיה מעשה הצדקה שלום, שאין לעני שום טרוניא.