הנדלניסט מהבקעה
New member
מעמד אדמות היהודים שנרכשו לפני 1948 באדמות יו"ש
עם תום מלחמת 48 שבו נקבעו הגבולות עפ"י קווי הפסקת האש,נוצר מצב שבו עשרות/מאות אלפי דונם בבעלות פרטית יהודית עברו להקנייתו של הממונה על קרקעות האוייב הירדני , כמו גם ההקבלה בחוק הישראלי של האפוטרופוס על נכסי הנפקדים שבו אדמות בבעלות פלסטינית שברחו [ולא השתתפו בסקר תושבות בשנת 1949] הוקנו לאפוטרופוס על נכסי נפקדים.
שני הצדדים אימצו את החקיקה הבריטית בא"י משנת 1943 , בה הוקנו נכסי הנדל"נ וכלל הרכוש של אלה שהוגדרו אוייבי המנדט הבריטי לממונה על נכסי האוייב הבריטי בא"י.[כך עבר רכוש הטמפלרים בחיפה,בת"א, בירושלים, והוקנה לממונה אך...גם אדמות יהודים שגרו באיזורי כיבוש נאצי באירופה],בתום תקופת המנדט וסיום מלחמת 1948 הוקנו נכסים אלה ורכוש נוסף לממונה הישראלי ומשם הועברו "נמכרו" ל"רשות הפיתוח" או לקק"ל [כדי לבצע לכאורה עסקה בקרקע] ובכך לסגור אפשרות עתידית להחזרת הקרקע בפועל.
יהודים שרכשו למזלם אדמות שנשארו בתחומי המדינה היהודית קיבלו את מלוא הזכויות מבעלותם במקרקעין, אך...יהודים שרכשו אדמות שנשארו בתחומי יו"ש, אדמותיהם הוקנו לממונה הירדני, אלא שמזלם הרע לא שפר עליהם...גם לאחר מלחמת ששת הימים, אדמות אלה היו אמורות לחזור לחזקת בעליהם, אלא שמדינת ישראל החליטה לאמץ ביו"ש את חוק הממונה הירדני וכתוצאה מכך ממשיכים אלפי בעלי קרקעות ביו"ש ויורשיהם להיות נפקדים ואדמות אלה ממשיכות להיות מוקנות לאפוטרופוס על נכסי נפקדים במנהל האזרחי ביו"ש.
כותב המאמר ואוסף המסמכים -
פרל דוד.
להלן מנשר 55 הירדני מיום 16 באוגוסט 1950.
מנשר זה מטרתו למנוע חציית הגבולות הקיימים בין האזורים הערביים והיהודיים ב פלשתינה ואיסור סחר ועיסוק עם האויב.
יצא מטעם המושל המנהלי הכללי לאזורים שבתהום פיקוחו של הצבא הערבי מ פלשתינה.
ראשית: האזורים הפלשתיניים שנמצאים תחת פיקוהס של היהודים ייראו כאזורים עוינים.
שנית: גבולות הפסקת האש כפי שיתוקנו מדי פעם, ייראו כגבולות המפרידים בין ה אזורים הערביים והאזורים היהודיים בפלשתינה.
שלישית: השלטון היהודי המפקח על האזורים שנזכרו בפיסקה אחתי יראה כעויין ל הנהלה הערבית הקיימת באזורים שתחת פיקוחו של הצבא הערבי בפלשתינה.
רביעית: האנשים הגרים באזורים הפלשתיניים שתחת פיקוחם של היהודים ו אנשים אחרים הנאמנים לשלטון היהודי, ייראו כאויב להנהלה הערבית הקיימת ב אזורים שתחת פיקוהו של הצבא הערבי בפלשתינה עד שיוכח ההיפך.
חמישית: החוקים, התקנות, הצווים והמנשרים ביחס לסחר ועיסוק עם האויב וכן ה חיקוקים שיש להם קשר לחציית הגבולות ושעודם בתוקף באזורים הערביים מ פלשתינה, יחולו ע ל האנשים הכלולים בפסקאות אחת וארבע ממנשר זה.
שישית: מנשר זה יחול בנוסף לחוקים הקודמים שיש להם קשר לאותו נושא. שביעית: מנשר זה ייכנס לתוקפו החל מיום 1 בספטמבר 1948.
המושל המנהלי הכללי
של פלשתינה
פלאח אלמדאדתה
וכך הוציא השלטון הירדני צווי הקניה לאדמות יהודים תחת שלטון ירדן שנרכשו תחת שלטון המנדט הבריטי. [הערת פרל דוד]
צו הקניה.
הוצא מאת שר הפנים עפ־י פקודת המסחר עם האויב.
אני שר הפנים, על-פי הסמכות שהוענקת לי לפי פיסקה(ב) מסעיף קטן(א) לסעיף 9 לצו המסחר עם האויב ( האפוטרופוס לנכסי האויב), 1939 ועל-פי הצו המלכותי ה עליון שפורסם בגליון מסי (1032 (של העתון הרשמי מתאריך 16 באוגוסט 1950 ו על-פי כל הסמכמות האחרות הקשורות בעניין זה, צויתי להקנות את כל נכסי הניידי והלא ניידי הנמצאים בממלכה הירדנית ההאשמית והשייכים לנתיני האויב הנמצאים באדמות "אל חבילה" ,"כפר עציון" ,"אל ג'בעה" ,"צוריף" ,"בית עומר".
בשם האפוטרופוס לנכסי האויב הנ־ל.
שר הפנים: עבד אלוהאב אל מג'לי
===================================================================================
פרל דוד , סלולרי - 052-8964914
עם תום מלחמת 48 שבו נקבעו הגבולות עפ"י קווי הפסקת האש,נוצר מצב שבו עשרות/מאות אלפי דונם בבעלות פרטית יהודית עברו להקנייתו של הממונה על קרקעות האוייב הירדני , כמו גם ההקבלה בחוק הישראלי של האפוטרופוס על נכסי הנפקדים שבו אדמות בבעלות פלסטינית שברחו [ולא השתתפו בסקר תושבות בשנת 1949] הוקנו לאפוטרופוס על נכסי נפקדים.
שני הצדדים אימצו את החקיקה הבריטית בא"י משנת 1943 , בה הוקנו נכסי הנדל"נ וכלל הרכוש של אלה שהוגדרו אוייבי המנדט הבריטי לממונה על נכסי האוייב הבריטי בא"י.[כך עבר רכוש הטמפלרים בחיפה,בת"א, בירושלים, והוקנה לממונה אך...גם אדמות יהודים שגרו באיזורי כיבוש נאצי באירופה],בתום תקופת המנדט וסיום מלחמת 1948 הוקנו נכסים אלה ורכוש נוסף לממונה הישראלי ומשם הועברו "נמכרו" ל"רשות הפיתוח" או לקק"ל [כדי לבצע לכאורה עסקה בקרקע] ובכך לסגור אפשרות עתידית להחזרת הקרקע בפועל.

כותב המאמר ואוסף המסמכים -
פרל דוד.
להלן מנשר 55 הירדני מיום 16 באוגוסט 1950.
מנשר זה מטרתו למנוע חציית הגבולות הקיימים בין האזורים הערביים והיהודיים ב פלשתינה ואיסור סחר ועיסוק עם האויב.
יצא מטעם המושל המנהלי הכללי לאזורים שבתהום פיקוחו של הצבא הערבי מ פלשתינה.
ראשית: האזורים הפלשתיניים שנמצאים תחת פיקוהס של היהודים ייראו כאזורים עוינים.
שנית: גבולות הפסקת האש כפי שיתוקנו מדי פעם, ייראו כגבולות המפרידים בין ה אזורים הערביים והאזורים היהודיים בפלשתינה.
שלישית: השלטון היהודי המפקח על האזורים שנזכרו בפיסקה אחתי יראה כעויין ל הנהלה הערבית הקיימת באזורים שתחת פיקוחו של הצבא הערבי בפלשתינה.
רביעית: האנשים הגרים באזורים הפלשתיניים שתחת פיקוחם של היהודים ו אנשים אחרים הנאמנים לשלטון היהודי, ייראו כאויב להנהלה הערבית הקיימת ב אזורים שתחת פיקוהו של הצבא הערבי בפלשתינה עד שיוכח ההיפך.
חמישית: החוקים, התקנות, הצווים והמנשרים ביחס לסחר ועיסוק עם האויב וכן ה חיקוקים שיש להם קשר לחציית הגבולות ושעודם בתוקף באזורים הערביים מ פלשתינה, יחולו ע ל האנשים הכלולים בפסקאות אחת וארבע ממנשר זה.
שישית: מנשר זה יחול בנוסף לחוקים הקודמים שיש להם קשר לאותו נושא. שביעית: מנשר זה ייכנס לתוקפו החל מיום 1 בספטמבר 1948.
המושל המנהלי הכללי
של פלשתינה
פלאח אלמדאדתה
וכך הוציא השלטון הירדני צווי הקניה לאדמות יהודים תחת שלטון ירדן שנרכשו תחת שלטון המנדט הבריטי. [הערת פרל דוד]
צו הקניה.
הוצא מאת שר הפנים עפ־י פקודת המסחר עם האויב.
אני שר הפנים, על-פי הסמכות שהוענקת לי לפי פיסקה(ב) מסעיף קטן(א) לסעיף 9 לצו המסחר עם האויב ( האפוטרופוס לנכסי האויב), 1939 ועל-פי הצו המלכותי ה עליון שפורסם בגליון מסי (1032 (של העתון הרשמי מתאריך 16 באוגוסט 1950 ו על-פי כל הסמכמות האחרות הקשורות בעניין זה, צויתי להקנות את כל נכסי הניידי והלא ניידי הנמצאים בממלכה הירדנית ההאשמית והשייכים לנתיני האויב הנמצאים באדמות "אל חבילה" ,"כפר עציון" ,"אל ג'בעה" ,"צוריף" ,"בית עומר".
בשם האפוטרופוס לנכסי האויב הנ־ל.
שר הפנים: עבד אלוהאב אל מג'לי
===================================================================================
פרל דוד , סלולרי - 052-8964914