מעניין אותי לחשוב אם עוד משהו מרגיש כמוני...:
אז ככה ראיתי את הפרק אתמול בלילה והוא ניגמר ולא הבנתי כלום....לא הבנתי מי חי ומי מת ומה בעצם המציאות המקבילה הזאת. בבוקר קמתי ב- 6:00 - נפקחו לי העיניים והרגשתי כמו ג'ק בפרק הראשון- ואז הבנתי את הכול ונעצבתי. נעצבתי מאוד! וכל היום אני מסתובבת בהרגשה העצובה הזאת!!!!! בעצם רובם מתו - והמציאות המקבילה היא לא אמתית - היא מעיין תחנת מעבר של הנשמות שלהם. לא הגיע לחלק מהאנשים למות כך על האי. כאב לי על סוייר וג'ולייט כאב לי על ג'ק וכאב לי שבן לא נכנס לכנסיה- זה לא בגלל שהוא חי לדעתי אלא בגלל הנשמה שלו. והכי עצוב לי שזה נגמר. בקיצור ההרגשה כואבת בעיקר ולא מאכזבת. העצובה
אז ככה ראיתי את הפרק אתמול בלילה והוא ניגמר ולא הבנתי כלום....לא הבנתי מי חי ומי מת ומה בעצם המציאות המקבילה הזאת. בבוקר קמתי ב- 6:00 - נפקחו לי העיניים והרגשתי כמו ג'ק בפרק הראשון- ואז הבנתי את הכול ונעצבתי. נעצבתי מאוד! וכל היום אני מסתובבת בהרגשה העצובה הזאת!!!!! בעצם רובם מתו - והמציאות המקבילה היא לא אמתית - היא מעיין תחנת מעבר של הנשמות שלהם. לא הגיע לחלק מהאנשים למות כך על האי. כאב לי על סוייר וג'ולייט כאב לי על ג'ק וכאב לי שבן לא נכנס לכנסיה- זה לא בגלל שהוא חי לדעתי אלא בגלל הנשמה שלו. והכי עצוב לי שזה נגמר. בקיצור ההרגשה כואבת בעיקר ולא מאכזבת. העצובה