מעניין אותי משהו לגבי הפורום?

Newbie 91

New member
מעניין אותי משהו לגבי הפורום?

קודם כל, נתחיל בכך שלא הגעתי לפורום כדאי לעורר וויכוח או משהו בסגנון, אלא דיון, כי הנושא מעניין אותי. אוקי זאת השאלה, מה הטעם של פורום מהסוג הזה? הרי, מה ההבדל בין פורום כזה (שאני מעריך אותו כיותר בוגר ומתוחכם) מפורום הרצעה לאיזה משהו בסגנון בריטני ספיפרס ודומיה. מה הטעם, לשבת בארצנו (משמע הארץ שלנו) ולשאוף ללאום אחר? בריטניה, שאין בה רע כמובן, אבל היא לא אנחנו, זה מעין בועה שכזאת, לשמוע מוסיקה בריטית, לקרוא ספרים בריטים, לאמץ ערכים בריטים וכדומה.. כשאתם נמצאים כאן? אני לא מדבר על אנשים שעוברים כאן בפורום לפעמים בהנאה, אלא לחברה שבאמת לוקחים את זה כדרך חיים. הרי, מה הטעם להיות כאן אם אתה רוצה להיות במקום אחרי? אני לצורך העניין גרתי כמה שנים בבריטניה, הייתי קטן, אבל לא זכור לי ככל כך כיף, כי למדתי בביתספר יהודי (כיפה והכל.. The whole nine yards) וגם גרתי בארה"ב, בארה"ב נהנתי הרבה יותר :) וכל חיי מאז תמיד חשבתי על ארה"ב כמקום נהדר לגור בו, מקום כיפי ושאשמח לחזור לשם, אבל כל עוד אני כאן, אני כאן..:) זהו סתם מעלה נושא לדיון! אשמח לשמוע דעתכם.
 
שאלה טובה

וגם חשבתי לעלות אותה בפורום אירלנד ((קרוב, אבל רחוק)). אולי אני אעשה את זה בהזדמנות. קודם כל, אני מאלה שלא לוקחים את זה - בנתיים, לפחות - כדרך חיים. אני אפילו לא אוהבת תה
לדעתי, אולי יש אנשים שפשוט לא יכולים עדיין לעזוב, אבל אם יכלו היו עוברים לאנגליה... אני חושבת שהאהבה לבריטניה או לארצות הברית או לכל מקום אחר, מבחינת איפה היה יותר כיף, תלוייה בחוויות האישיות של האדם. אולי אם לא היית לומד בביצפר יהודי באנגליה היית אוהב אותה יותר? זה כמו שיש המוווון בגדים בחנות, וכל אחד בוחר מה שמתאים לו, מהסיבות שלו - זה יותר נוח, יותר זול, יותר מתאים לשאר הבגדים בארון... אבל זה שרוצים נורא את החולצה לא אומר שישר מוציאים כסף וקונים אותה. ((סתיוי אם את קוראת את זה, יש לי משהו עם מטאפורות וחולצות, הא?
)) חוצמזה במקרה של אנגליה הסטיגמה היא שהם כל כך שונים מאיתנו, הנימוס, והחסר בחדשות מהותיות ((והאובססיה לפאפארצי...)), הכל הפוך שם ((אפילו הברזים, אז תזהרו
)). די, נמאס מהג'יפה שיש פה, רוצים שינוי - ובאנגליה הכל שונה.
 

stevie1

New member
אולי

החדשות שיש כאן לא מהותיות עבורך אבל עבור האזרחים והאנשים האחרים שחיים כאן הן כן. זה שהחדשות לא נסובות סביב פיגועים ומחבלים, לא אומר שהן לא מהותיות. כל מדינה ומה שמהותי בשבילה.
 
צודקת....

אני, באופן אישי, תמיד משאירה את העיתון על השולחן כשהצד האחורי שלו למעלה, לא הכותרת. כנראה שנקודת המבט שלי בכל זאת ישראלית. אולי "מהותיות" לא הייתה המילה הנכונה, אבל מה שהתכוונתי זה, שבבריטניה יש מעט מאוד נוראיוּת כמו פה. שם יש שקט יחסי ואז אפשר להתעסק עם דברים שבארץ היו בצד האחורי של העיתון. זה בכלל בכלל לא רע, להיפך. וזה גם לא אומר שבבריטניה מתעלמים מכותרות סביב פיגועים ומחבלים. זה פשוט עוד נקודה שטובה יותר בבריטניה מאשר כאן, ועוד סיבה לעבור לשם. ארץ שיושביה היא אוכלת, וזבת חלב ודבש ותכלת. לפעמים גם היא עצמה גוזלת את כבשת הרש. בדיוק התחיל עכשיו ב 103... (("שיר ארץ", מילים: נתן יונתן, לחן: סשה ארגוב))
 

TwelveEyes

New member
אני מתה לעבור לבריטניה...

אבל אני לא חיה באשליות; אין לי כרגע את האמצעים הכלכליים לעבור לארץ אחרת (היות וממש אין לי כוונות לסחוט כסף מהארנק המשפחתי בשביל מטרה זו) ובינינו, גם אין לי הרבה מה להציע: אני בחורה בת 19 (אוטוטו) עם השכלה תיכונית בלבד. אין כל סיבה שאתקבל בממלכה המאוחדת - או כל מקום אחר, לצורך העניין - בידיים פתוחות, ובצדק, שהרי כל מדינה שפויה פותחת את שעריה קודם כל למי שמסוגל לתרום לה, כלכלית או בכל צורה אחרת. בינתיים אני גם עושה שירות לאומי, לפחות לתשעת החודשים הבאים, כך שכל פנטזיה בריטית נאלצת לקחת את המושב האחורי עד שאסיים את ההתנדבות שלי בין כה וכה. באשר לדרך חיים: תשמע, אין לי מנטליות ישראלית, מעולם לא הייתה וסביר להניח שגם לא תהיה. גדלתי בבית מאוד אנגלופילי ובכלל, מאוד פרו-אירופאי, והתוצאה היא חלומות בהקיץ מזה שנים רבות על מגורים בכל ארץ אירופאית שרק תסכים לקבל אותי - ובריטניה בפרט. מצד שני, כפי שציינתי בתחילת ההודעה, אני בנאדם מציאותי. אני לא חיה בסרטים שבבריטניה הכל יופי-טופי וסבבה אגוזים, אני יודעת שגם שם יש חרא ואני לא חושבת בהכרח שאשתלב שם במאה אחוז ושמהרגע שתדרוך כף רגלי על אדמת המלכה, חיי יישתנו לטובה בצורה דרסטית. אבל אתה יודע מה? 14 וחצי שנה אני גרה בישראל, ואני עדיין מרגישה כמו תיירת. קשה לי לקרוא למקום הזה "בית", אתה יודע? קשה לי לקרוא לעצמי ישראלית, כי אני לא מזדהה כלל וכלל עם התמונה שעולה לי בראש לשמע המילה הזו. כשאני מדברת עם בריטים, יש איזה קליק מוזר שאני לא יכולה להסביר, קליק שקורה קצת פחות כשאני מדברת עם אנשים מארצות אחרות, ואינו קורה כמעט כשאני מדברת עם אנשים מהארץ. שנית, מה הקשר לבריטני ספירס? ראית פה מישהו אומר "יאאאאאאאאאאאאאאאא בריטניה כזה ארץ כוסית ויי!!1 חבל"ז!11 וייייי אינ מת!! יאאא איזה מגני2ים ה2ר+ט+ם יאא גם אני רוצא ליות בריתנית!"? טוב, ראית הרגע, אבל זה לא נחשב
אני מדברת רק בשם עצמי, כמובן, אבל אני לא מעריצה בריטים (למרות שחלק ניכר מהלהקות\אמנים\סופרים\שחקנים וכ"ו שאני אוהבת הם כאלה), אלא סה"כ אוהבת את התרבות ודרך החיים שלהם, כך שמבחינתי לפחות, השוואת הפורום הזה לפורום הערצה היא ממש לא במקום. שלישית, אם נהנית יותר בארה"ב, שיהיה לך בכיף. יש גם הרבה אמריקאים שהם סבבה לחלוטין, אבל בשורה התחתונה, אם תהיה לי האפשרות לבחור בין מגורים שם או שם, סביר להניח שאבחר בבריטניה בלי הרבה היסוסים. כמו שאמר אדיפוס, איש איש וטעמו אימו
(אני חייבת למצוא פאנצ'ליין אחר
)
 

dana20il

New member
בארץ אין תרבות מסוימת

יש את התרבות המזרחית והתרבות האשכנזית. אין משהו ישראלי טהור.
 

Nimst

New member
כבר מזמן

שהתרבויות האלה השתלבו. ולהגיד שיש "תרבות אשכנזית" ו"תרבות מזרחית" זה גם לא מדוייק, כי בתוך שתי התרבויות הללו יש הרבה זרמים שונים.
 

lernery

New member
אני מכיר מישהיא שם בשירות לאומי

היא בלונדון אם אני לא טועה, ומאוד נחמד לה שם. (צריך להיות בשנה שניה בשביל להתקבל)
 

TwelveEyes

New member
אני יודעת על כך...

שישנה אפשרות לעשות ש"ל בחו"ל, אך עד כמה שאני יודעת, שירות כזה ניתן לעשות רק במסגרת ש"ל דתי, ואילו אני עושה חילוני.
 

ketty the sheep

New member
בדיוק ../images/Emo13.gif

אין לי יותר מדי מה להוסיף, אבל זה בדיוק מה שתמיד הרגשתי לגבי חוסר השייכות לישראל וכד'. זה גם מה שהניע אותי לפתוח את הפורום הזה, כדי להרגיש שאני לא לבד בנושא
.
 

lernery

New member
יש הרבה דברים שכדאי ללמוד מהם

רק בתחום התרבות. (כמו ששמת לב שם המדור הוא "*תרבות* בריטניה) "בלונדון יש טלויזיה מצויינת" כמו שחווה אלברשטיין שרה. אין מה להשוות בכלל את האיכויות של הקולנוע, טלויזיה ומוזיקה שלנו לשלהם. הטלויזיה והקולנוע "שלנו" זוועתיים ווולגרים. המוזיקה אמנם לפעמים טובה ופעם אפילו היא הייתה מעולה - אבל, עדיין, מבחינה מוסיקה כשלעצמה, הבריטים הרבה יותר טובים. ספרות - יש לנו כל מיני סופרים איכותיים, עמוס עוז וחבריו, אבל הכתיבה שלהם לא מהנה. יותר משהיא מתוחכמת היא מנסה להיות עמוקה ומלאת משמעות. אצל חלקם (א.ב. יהושע) היא יוצאת לחה ומעיקה, בדיוק כמו מזג האוויר. עוד לא יצא לי לקרוא בעברית ספרים מהנים כמו של ניק הורנבי, למשל. שלא לדבר על כל הסופרים מהמאה ה19 ועל כל מי שקדם להם. ראש הישיבה שלי עשה דוקטורט בהרווארד על מילטון והוא מדבר עליו עם הרבה מאוד הערכה - אתה יכול לחשוב לבד מה המרחק בין ראש ישיבה למשורר מלפני 300 שנה. בקיצור ה*תרבות* שלהם מאוד מאוד איכותית. אין לנו כזאת. הלוואי שהייתה לנו אחת. כמובן יש עוד שלושים ושמונה דברים טובים שכדאי ללמוד מהם, אבל בחרתי את הנושא שאני באמת קצת מתמצא בו.
 

Nimst

New member
אבל למה צריך

להראות שהתרבות שלנו פחות טובה משלהם כדי להעריך אותה? תרבות בריטניה שונה מהתרבות שלנו, ואנחנו אוהבים אותה. אני לא רואה צורך להצדיק את זה ע"י השוואה כזו. (אגב, לפי דעתי יש לנו סופרים מאוד ראויים)
 
למעלה