../images/Emo65.gif
(טוב, חפירה קטנה.) אני לא מצליחה לבחור באחד, אז אני חושבת שאם כבר, אז השתיים שאני הכי יכולה להצביע עליהם ולומר שאני הכי הכי הכי מזדהה איתם אלה how to disappear completely ו- motion picture soundtrack. הבחירות שלי דיי צפויות האמת (ז"א, כלפי מי שמכיר אותי) , אלה לא שתי השירים שאני הכי אוהבת אבל הם ליוו אותי המון זמן ובתקופה דיי משמעותית בחיים שלי. שניהם שירים לא קלים שמדברים על בדידות והמון עצב שיכול לתאר בדייקנות את אותה התקופה, אם הייתי מספיק מוכשרת הייתי רוצה לכתוב אותם בעצמי או להדפיס אותם בגדול ולתלות בחדר את המילים. לשירים שבחרתי יש משמעות נורא גדולה בעיניי ואני לא מסוגלת 'סתם ככה' לשמוע אותם, ז"א, סתם עם חברים או סתם בדרך לעבודה וגם לא עם 'סתם' אנשים, אנשים שלא קשורים באופן ספציפי לשיר ולתקופה הזאת. הם גם השירים הכי פחות נשמעים אצלי במחשב או במערכת, אני פשוט מפחדת שאם אני אשמע אותם 'יותר מדיי' יתחיל להמאס לי מהם אפילו שהם נורא יפים, אז אלה השירים השמורים שלי. עוד שיר שאני מזדהה איתו הוא fitter happier וזה דיי ברור למה, לא? המילים והלחן והאווירה שהוא יוצר והמחשבות שהוא גורם אחריו והרצון לשמוע שוב ושוב ולנסות להתמיד באורח חיים הזה. אם הייתי יכולה לעצב לעצמי את החיים ואם הייתה בי קצת יותר יכולת התמדה והשקעה הייתי רוצה חיים כאלה, כמו בשיר (אני מניחה שכולם היו רוצים). האחרון הוא true love waits ואם הייתי מצליחה למצוא את המילים הנכונות הייתי אומרת גם למה. הוא פשוט נורא יפה ונוגע ויודע לעשות את העבודה הנכונה לגבי שיר, לדעתי הוא השיר כמעט הכי מוצלח של רדיוהד מבחינת ליריקה ונורא יפה להקדיש אותו לבן אדם שהכי אוהבים, כמחווה כזאת, שידע עד כמה אוהבים אותו באמת. - יאללה, סיימתי,
.