מענין אותי לשמוע
מה דעתכם. כי דעתי האישית שזה אחד השירים הפחות טובים שכתבתי... אבל בכל זאת: היא הניחה שיהיה לי קל יותר להתחבר לשירה ספרותית כברירת מחדל זה נתפס כמחווה מתחשבת בעיניים בוגרות או העובדה שיצאתי קצת מהקווים והקשבתי מולה לקול רעב שעבר בה להתרחק ממני או ממה שעליי. כששמעתי דובונית איגלו אומרת לעצמה שהאוויר הקר יותר דינמי וסוחף מהגשם שהורס את הבגדים תמיד בזמן הלא נכון הבנתי כמה עצוב זה יהיה למות פה. אז המשכתי קדימה בלי לראות כל כך שלטים ואולי זה ייקח אותי לאיפה שהם מתעקשים לדבר על היופי הייחודי שקיים בכולנו שהזנחתי מעצמי להשים לב כברירת מחדל זה נתפס כמרדנות או העובדה שאיבדתי קצת פרופורציות והסתכלתי קצת יותר מידי בעיניים וניחשתי את הכעס שבוער בהם לסלק אותי או את מה שבתוכי.
מה דעתכם. כי דעתי האישית שזה אחד השירים הפחות טובים שכתבתי... אבל בכל זאת: היא הניחה שיהיה לי קל יותר להתחבר לשירה ספרותית כברירת מחדל זה נתפס כמחווה מתחשבת בעיניים בוגרות או העובדה שיצאתי קצת מהקווים והקשבתי מולה לקול רעב שעבר בה להתרחק ממני או ממה שעליי. כששמעתי דובונית איגלו אומרת לעצמה שהאוויר הקר יותר דינמי וסוחף מהגשם שהורס את הבגדים תמיד בזמן הלא נכון הבנתי כמה עצוב זה יהיה למות פה. אז המשכתי קדימה בלי לראות כל כך שלטים ואולי זה ייקח אותי לאיפה שהם מתעקשים לדבר על היופי הייחודי שקיים בכולנו שהזנחתי מעצמי להשים לב כברירת מחדל זה נתפס כמרדנות או העובדה שאיבדתי קצת פרופורציות והסתכלתי קצת יותר מידי בעיניים וניחשתי את הכעס שבוער בהם לסלק אותי או את מה שבתוכי.
