"מענין ת'סבתא שלי!"

[e v e n]

"מענין ת'סבתא שלי!"

 

[אסי חלפון]

אולי במקרה

אתה גר באילת?

 

[e v e n]

ת"א

 

[glendon]

אהבתי

פריימים יפים, עבודת רקעים חזקה, סיפור מצחיק, הסוף קצת פחות חד. בכל אופן אהבתי

 

[amitais]

חביב

האיורים הווקטוריים הם מאוד אובייקטיביים וחסרי רגש, וכל העסק נראה די קודר וקר, זה לא כל כך תורם לאווירה ההומוריסטית שהתוכן מנסה לדחוף לה. היה יותר מצחיק עם ציור ביד חופשית ולא טרייס אובר לצילומים.

 

[e v e n]

תודה על התגובות ../images/Emo44.gif

האיורים הווקטוריים הם בעיקר מן משחק וניסיון לפיתוח סגנון ובדיקת סגנון. יישמתי אותם בקומיקס הקצר (שכתבתי בשיעור לשון

) ניסיתי בעיקר לצייר באמצעות ההצללות, אני מעלה עוד כמה דוגמאות נחמדות של פוטרטר עצמי בסגנון הזה

 

[e v e n]

מחאה קטנה על חולצות צ'ה גווארה

שהתחילו לצוץ בכל חור בזמן האחרון

 

[סֵג]

החולצות הכי מטופשות בעולם

במי נוצרה ההברקה להפוך אותו לסמל פופ?! בֵּנקסי אמר 'אנשים קונים חולצת צה גווארה בכמה פאונדים בשוק וחושבים שזה עושה אותם מהפכנים'.

 

[danielevy]

יותר גרוע,

חולצת צ'ה גווארה על רקע צהוב!

 

[tarkan]

צ'ה עשה שני דברים טובים בחייו

מת לפני שעשה נזק, והצטלם את התמונה ההיא.

 

[amitais]

כן ומה אתה עשית בחייך?

 

[סקאביאס]

מה זה ציורים וקטורים?

אשמח אם מישהו יסביר...

 

[סֵג]

אני אנסה

גרפיקה ווקטורית מבוססת על עקומות (לרוב עקומות בֶזִיָיה). משום כך ניתן לשנות את גודלה בלי לפגוע בנתונים (היא scalable). תוכל לעמוד על ההבדלים בין וקטור לרסטור בתוכנות הגרפיות שאתה מכיר. בפלאש, למשל, הכל מבוסס על מידע צורני*. לעומת זאת בצייר כל הנתונים מוטבעים ברמת הפיקסל, ואין להם יצוג עליון מזה. *הכל חוץ מקבצים רסטוריים שיובאו פנימה, כמובן.

 

[סקאביאס]

תודה על ההסבר....

אבל אני חייב להודות שלא ממש הבנתי, חוץ מזה שניתן לשנות את גודל הציור בלי לפגוע באיכותו?!

 

[nirmatarasso]

וקטור

וקטור = (פחות או יותר) עקומה זאת אומרת: בין שתי נקודות, לא בהכרח, עובר קו ישר. עיגול מורכב מ 4 נקודות, לדוגמא. בין כל נקודה יש קו "עקום" בערך וקטורי מסויים שמתחבר לנקודה אחרת. התוצאה היא עיגול. עם הקוים היו ישרים היה נוצר ריבוע. המחשב, לצורך העיניין, צריך לזכור רק את מיקום הנקודות, אחת ביחס לשניה, ואת ערך ה"וקטור" שמחבר בינהם. זה לוקח משהו כמו 12 ספרות ליצר עיגול וקטורי. העיגול, במידה והוא מלא, הוא מוחלט. זאת אומרת, אין שוליים "רכים". קו הוא קו, שטח הוא שטח. לכל תמונה יש שני צירים. X ו-Y שניתפסים בדרך כלל כרוחב וגובה. אפשר להוסיף ציר שלישי - Z ולקבל שלושה מימדים. תפיסה תלת מימדית ממוחשבת היא, בדרך כלל וקטורית. הגישה השניה היא גישה ביטמפית או פיקסלית, תלוי איזה שם אתה אוהב יותר. גם בביטמפ יש צירים X ו-Y , אבל מדובר בטבלה. ככל שהטבלה מחולקת יותר, יש יותר פיקסלים והרזולוציה יותר גבוהה. בתמונה שהיא שחור לבן מוחלט, נגיד כמו בזירוקס, חלק מהתאים בטבלה לבנים וחלק שחורים, כשיש יותר צבעים אפשר ליצור תמונה של ממש, מה שלא בדיוק אפשרי בגרפיקה וקטורית.

 

[ailag]

אגב

לא להתבלבל, ההגדרה כאן של וקטור נורא שונה מההגדרה שלו במתמטיקה. נראה לי שהשם הדומה הוא בגלל שפלאש (למשל) תופס את הנקודות כקבוצות במרחב וקטורי (בשבילנו "מרחב וקטורי" יהיה "הריבוע הדו מימדי שעליו אנחנו מציירים") ואז אפשר להשתמש בטריקים מתמטיים כדי להגדיל, להקטין, לעוות.. (עושים את זה ככה בגרפיקת 3D) ויש לי שאלה: רסטר זה כמו ביטמפ? מסתכל על הציור כאוסף פיקסלים ולא כאוסף קווים?

 

[ailag]

סליחה

התכוונתי לשלוח את ההודעה אחרי שאקרא את שלך

כתבתי אותה לפני ואופס-שלחתי.

 

[nirmatarasso]

רסטר

רסטר זה לא בדיוק כמו ביטמאפ. יכול להיות שהמשמעות של השם "רסטר" השתנתה עם השנים, אז אני לא לגמרי מכיר. רסטר אמור פאטרן חוזר עם רווחים שקופים. זה לא אמור להיות שימושי לימינו אנו ומפה בא הספק, אבל, פעם לא היתה הפרדת צבעים ממוחשבת. זה נמשך כמה זמן אחרי העידן שלא היה בו מחשב. בכדי לעשות הפרדת צבעים, היה צורך להפריד אותם ידנית. זאת אומרת היו מספר שקפים כמספר הצבעים, נניח 4 צבעים. כל השקפים היו מונחים ב"סינק". היו צלבים בשוליים שעזרו לשמור את ה"סינק". עד כאן שום דבר לא שונה מאיך שעובדים היום באוףסט. מה שיהיה שונה זה השימוש הידני.. היו עובדים עם דיו שחורה. אם היית צובע בשקף הצהוב כתם שחור הוא היה מופיע כתם צהוב. הרסטר נכנס לשימוש כשרצית ליצור עירבוב צבעים. היית הולך לחנות כלי כתיבה ושם היית קונה את הרסטר שאת צריך. מדובר בשקף דביק עם מלא נקודות שחורות וצפופות. ההבדל בין סוגי הרסטר השונים היה גודל הנקודות והרווח בינהם. חלק מהרסטרים, היותר "מיוחדים" הכילו צורות שונות מהנקודה העגולה הפשוטה. חלק גם לא היו אחידים. אם רצית ליצור ירוק, היית צריך לחתוך עם סכין חיתוך את הצורה מתוך הרסטר הדביק ואז להדביק אותה על השקף הכחול. אחרי זה היית צריך להדביק את אותה צורה באותו מקום על השקף הצהוב. רק צריך היה לדאוג שלא תהיה חפיפה מלאה בין הנקודות, זאת אומרת שהנקודות בשקף אחד יפלו ברווחים בין הנקודות רסטר שמונחות בשקף השני. זיון מוח רציני. הקטע המדהים בכל העיניין, זה שאני לא כל כך מבוגר ועדיין יצא לי לעבוד ככה. בכלל קומיקסים עד שנות התשעים צבועים בטכניקה כזאת, פחות או יותר. זאת הסיבה שבעשר שנים האחרונות יש קפיצת מדריגה בכל מה שקשור לצביעת קומיקס. הקטע היותר מדהים זה שבחלק מהעיתונים בארץ עדיין עובדים ככה. מן קטע של ועדי עובדים.

 

[סקאביאס]

תודה על ההסברים. מרתק.

 

[moshikgulst]

אחלה של סגנון!

מאוד אהבתי את הנוכחות הגראפית שנראית מאוד בוטחת. מה גם שאני פריק של B/W אז בכלל נגנבתי. חוץ מזה, לדעתי העלילה (אם ככה אני יכול לכנות את זה) קצת מבולבלת ונמתחת יותר ממה שהפאנץ' היה צריך לדעתי. אולי אם היית מסדר את הסצינות הקצרות אחרת או קצת משנה משהו שם אולי זה היה יותר מובן ומצחיק. מצפה לראות עוד עבודות שך'... מושיק