מעצבן אותי, האשכנזי הזה
האשכנזי - הלא הוא ארי שמאי
עורך דין ארי שמאי
מגיש תכנית מוסיקה ברדיו לב המדינה
בין השעות 2-4 אחה"צ.
את מוסיקת הים התיכון הוא הפך למוסיקה אפריקאית.
איך?
אסביר:
לאשכנזי הזה יש חולשה לתימנים
הוא מוקסם מהם
הוא לא הראשון
אין זה סוד שהיהודים הראשונים שהגיעו מאירופה לארץ,
ראו יהודים תימנים, כהי עור, מסולסלי פיאות, לבושים כמו ערבים
והם התלהבו מהם מאד מאד
ההתלהבות הזאת לא הייתה מהותית
אלא חיצונית
זאת הייתה גישה אקזוטית אל מה שהם ראו
הכל נראה להם חדש וצבעוני
לא רק הדקלים
לא רק העיזים השחורות,
אלא גם היהודים כהי העור.
לעניין זה, קיראו בבקשה את פרופ' שמעון הלקין
על הפגמים בכתיבה של הסופרים העבריים הראשונים
ממוצא אירופי שהגיעו לארץ.
הוא מבקר בחריפות את כתיבתם
כתיבתם לא הייתה טבעית
כי הם היו מלאי התלהבות מהצבעוניות של האכזוטיקה
נתנו לזה ערך שמעבר למהות החיצונית של האקזוטיקה,
והדבר פגם בכתיבתם.
והנה, יש לנו עדיין נציג מובהק של היהודי האשכנזי
בדמותו של ארי שמאי,
שמתלהב מהאקזוטיקה הזאת.
את התכנית שלו
בת השעתיים
הוא הפך לתכנית תימנית
והלא תימן היא באפריקה?
אמור מעתה:
לא זמר ים תיכוני לארי שמאי
אלא זמר אפריקאי.
עכשיו שימו לב:
ארי שמאי אינו נגרר אחרי שמות של תימנים כמו"
שימי תבורי
חיים משה
מרגול
יזהר כהן
יואב יצחק
פאר טסי
ועוד אחרים
לא!
מאלה הוא אינו מתלהב ואינו משמיע את שיריהם
למה?
כי הם לא אימצו את הסלסול התימני המקורי
הם שרים "ישראלית"
את אלה ששרים תימנית
כמו דקלון
ציון גולן
בדיחי
אבי ביטר
ועוד רבים אחרים
שאני בקושי מכיר את שמותיהם
ארי שמאי משמיע במינונים גבוהים.
עכשיו תשאלו: מה לי ולהבחנה הזאת
בין תימנים ובין תימנים?
אני אגיד לכם:
שנים, בילדותי, התפללתי בבית כנסת של תימנים
ואני מזהה ממרחק את הסלסול והעינטוז התימני
ואת זה ארי שמאי, האשכנזי, אוהב
ואת זה, לצערי ולבושתי, אינני אוהב
האשכנזי - הלא הוא ארי שמאי
עורך דין ארי שמאי
מגיש תכנית מוסיקה ברדיו לב המדינה
בין השעות 2-4 אחה"צ.
את מוסיקת הים התיכון הוא הפך למוסיקה אפריקאית.
איך?
אסביר:
לאשכנזי הזה יש חולשה לתימנים
הוא מוקסם מהם
הוא לא הראשון
אין זה סוד שהיהודים הראשונים שהגיעו מאירופה לארץ,
ראו יהודים תימנים, כהי עור, מסולסלי פיאות, לבושים כמו ערבים
והם התלהבו מהם מאד מאד
ההתלהבות הזאת לא הייתה מהותית
אלא חיצונית
זאת הייתה גישה אקזוטית אל מה שהם ראו
הכל נראה להם חדש וצבעוני
לא רק הדקלים
לא רק העיזים השחורות,
אלא גם היהודים כהי העור.
לעניין זה, קיראו בבקשה את פרופ' שמעון הלקין
על הפגמים בכתיבה של הסופרים העבריים הראשונים
ממוצא אירופי שהגיעו לארץ.
הוא מבקר בחריפות את כתיבתם
כתיבתם לא הייתה טבעית
כי הם היו מלאי התלהבות מהצבעוניות של האכזוטיקה
נתנו לזה ערך שמעבר למהות החיצונית של האקזוטיקה,
והדבר פגם בכתיבתם.
והנה, יש לנו עדיין נציג מובהק של היהודי האשכנזי
בדמותו של ארי שמאי,
שמתלהב מהאקזוטיקה הזאת.
את התכנית שלו
בת השעתיים
הוא הפך לתכנית תימנית
והלא תימן היא באפריקה?
אמור מעתה:
לא זמר ים תיכוני לארי שמאי
אלא זמר אפריקאי.
עכשיו שימו לב:
ארי שמאי אינו נגרר אחרי שמות של תימנים כמו"
שימי תבורי
חיים משה
מרגול
יזהר כהן
יואב יצחק
פאר טסי
ועוד אחרים
לא!
מאלה הוא אינו מתלהב ואינו משמיע את שיריהם
למה?
כי הם לא אימצו את הסלסול התימני המקורי
הם שרים "ישראלית"
את אלה ששרים תימנית
כמו דקלון
ציון גולן
בדיחי
אבי ביטר
ועוד רבים אחרים
שאני בקושי מכיר את שמותיהם
ארי שמאי משמיע במינונים גבוהים.
עכשיו תשאלו: מה לי ולהבחנה הזאת
בין תימנים ובין תימנים?
אני אגיד לכם:
שנים, בילדותי, התפללתי בבית כנסת של תימנים
ואני מזהה ממרחק את הסלסול והעינטוז התימני
ואת זה ארי שמאי, האשכנזי, אוהב
ואת זה, לצערי ולבושתי, אינני אוהב