מעצבן

dori78

New member
מעצבן


בתכנית הבוקר בערוץ 2, עסקו הבוקר (בעקבות ההתנפלות הישראלית על שני זוכי פרס נובל בכימיה, שכבר שנים רבות לא מתגוררים כאן) בנושא בריחת המוחות ובעיות התעסוקה והקידום (שהביאו את צמד הזוכים לעבור למקום אחר).

באולפן התארחו שניים:
פרופ' דן בן-דוד, שהוא כלכלן מומחה ולצדו צעירה חביבה בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני בתקשורת, שלא מוצאת עבודה במקצוע אותו למדה ולכן עובדת במקביל כמטפלת בתינוק וכמוכרת בדוכן סמבוסק בקניון.
הגברת הסבירה כמה קשה לה למצוא עבודה, איך ברוב המקומות פוסלים אותה כי היא over qualified, שהיא יודעת שתואר בתקשורת זה לא משהו שאפשר להתפרנס ממנו אבל פסגת שאיפותיה זה להתפרנס מעיסוק בעריכת דין והיא יודעת שהיא תצטרך להתחיל ממשכורת אפסית ולהתקדם לאט לאט כדי להגיע למשהו שאפשר לחיות ממנו.

הפרופ' הנכבד התעלם לחלוטין מקיומה של הגברת הצעירה, שהציגה בעיה רצינית ביותר ועבר מיד לדבר על בעיית אחוזי התעסוקה הנמוכים בקרב חסרי ההשכלה. לשיטתו, אם היא בעלת שני תארים ומצליחה להתפרנס, זה לא משנה ממה היא מתפרנסת.
אני מבינה שהנושא שהוא הציג הוא אכן קשה ובעייתי, גם עליו צריך בהחלט לדון ויש הרבה מה להגיד. אבל לא בשביל זה הזמינו אותו לאולפן. נושא הדיון היה בריחת המוחות עקב בעיות קידום ותעסוקה בארץ, לא מצבן התעסוקתי של נשות המגזר הערבי שאינן משכילות.
ככה לפסול במחי מילה וחצי את הבעיה של הרבה מבני 20-30?! אחרי שהשקענו 4 שנים ויותר ברכישת השכלה ומקצוע, נראה לך הגיוני שנחזור לעבוד כמוכרים בדוכנים בקניון?! אנשים חופרים עם עצמם חודשים כדי להחליט מה ללמוד, כשהם עלולים למצוא את עצמם במשך תקופה ארוכה לאחר סיום התואר מובטלים, או מדלגים בין 3 עבודות זמניות כדי להצליח להתפרנס. מעצבן
על הבוקר.
 
בדיוק בגלל זה לא שומעים רדיו...

לא חבל על העצבים?!
משום מה נדמה שאנחנו חיים ב"מופע של טרומן" מכניסים את כולם לתוך איזה בועה שרק מעלה את העצבים.
רק פה כל הזמן אנחנו עטופים ב-ים של מלל וביקורת אינסופית?!
 

Liliumit

New member
אנשים צריכים לקחת את עצמם בידיים.

נכון שלא בא לי ללמוד עכשיו 4 שנים ולהשקיע במשהו שלא מעניין אותי בכלל,
אבל אם אני שואפת להגיע למשכורת מסויימת, או למקצוע שיש בו עבודה, אז כדאי שאלך ללמוד תואר שדורשים בשוק.
כי בבי איי כללי, או בתואר במוזיקה ברימון או במיוזיק לרוב אין עבודה וצריך לחזור למלצרות גם אחרי התואר. ובמדעי המדינה ותואר בתקשורת אין הרבה משכורת...
או, שאם בא לי ללמוד קרימינולוגיה, או מזרח תיכון [happen to ללמוד את התואר הזה] צריך לקחת בחשבון שצפויה דרך לא קלה.
של הרבה זמן והשקעה בחיפוש עבודה, של תנאים מינימלים, ושעבודת חלומותינו זו לא תהיה...
זה מה שצריך להקריב בשביל ללמוד במשך ארבע שנים את מה הלימודים לנשמה שלנו.

פלני כמה זמן קראתי במסגרת פרויקט "הדור האבוד" כתבה על מישהי בת 25, שטוענת שההורים שלה צריכים לעזור לה כספית,
כי הם דחקו בה ללכת ללמוד, ובדרך היא התחתנה והביאה ילד ואיך היא אמורה לממן את הכל?

המצב לא קל ויש הרבה דרכים שהממשלה שלנו צריכה לשנות כאן כדי שנוכל לחיות כמו שצריך,
אבל בחיאת, קצת לקיחת אחריות עצמית.
 

dori78

New member
זאת לא היתה הנקודה, אבל יופי שהרחבת.

אני התעצבנתי על העובדה, שהפרופ' הנכבד ביטל לחלוטין את נושא הדיון ואת עדותה של הצעירה.
 

h a j b i

New member
הוא לא ביטל את דעתה

הוא פשוט העדיף לדבר על משהו אחר (ע"פ מה שאת מתארת, אני לא מאזין לרדיו כבר שנים) זו בעיה בעיקר של העורכים בתכנית ו - "סיכון מקצועי" שתמיד מקיים כשמעלים אנשים להתראיין.
 

NEO83

New member
לדעתי האישית

הבעיה היא לא עניין המה עושים אחרי הלימודים או מה למדו, אפשר להבין שאין דרישה לאותו המקצוע.
לדעתי האישית יש בעיה רצינית ולא מובנת לרוב האליטה והכלכלנים של יוקר המחייה בארץ, ואני לא מדבר רק על ת"א או הפריפריה של תל אביב, מדובר גם על חיפה וגם עם באר שבע, הכל מתייקר בצורה בלתי פרופורציונלית לשכר.
 

h a j b i

New member
אני לא רואה סיבה למה שהוא יתייחס למצבה

(אבל גם לא רואה את הקשר לנשים ערביות או אחוזי העסקה באוכלוסייה לא משכילה).

אין קשר בין הבעיה שלה לזוכי הפרס נובל שעזבו או אפילו לאקדמאים אחרים שלא מוצאים עבודה. היא למדה את אחד המקצועות הכי מוצפים שיש, אחרי זה הוסיפה חטא על פשע בתואר שני חסר תועלת לחלוטין מבחינתה ולכן היא לא מוצאת עבודה.

למעשה, אני חשוב שזה מצב טוב שיש עורכי דין שלא מוצאים עבודה. בהתחשב בזה שכמות עורכי הדין אצלנו היא הכי גדולה לנפש, כדי לספק לכולם עבודה צריך פשוט לייצר אינסוף הליכי סרק משפטיים ומיותרים שיגרמו רק נזק, טרחה, הפסד כספי ועוגמת נפש לכל אלה שאינם עורכי דין (שזה מה לעשות רובה המוחלט של האוכלוסייה).
 

dori78

New member
הוא לא היה צריך להתייחס אליה ספציפית

הזמינו אותו כדי לדבר על הסיבות ל"בריחת המוחות".
היא היתה דוגמה לאקדמאית שלא מוצאת עבודה ומתקשה לראות עתיד.
לא דוגמה טובה, אבל עדיין נקודת מוצא לדיון, על אנשים מוכשרים שלא מצליחים להתפרנס ולכן (לשיטת התיאוריה) עוזבים לחו"ל.
אין לזה שום קשר למגזרים שמאופיינים בחוסר השכלה, שהרי עליהם לא היית מתפלא אם היו עובדים בדוכן סמבוסק בקניון.

אתה צודק, רצוי שאנשים יעשו בחירה מושכלת ויפעילו שיקול דעת בבחירת המקצוע אותו הם לומדים.
אבל גם כדאי שהמדינה תדע לאתר את המוכשרים יותר ולתגמל אותם בהתאם.
עיקר הבעיה של הפרופסורים הנכבדים מקליפורניה היתה, שהם לא הצליחו להשיג פה מענקי מחקר לצורך התקדמות בעבודה.
אני לא יודעת מי אמור לעשות את זה, המדינה או הנהלת המוסד האקדמי.
אבל זה היה נושא הדיון המקורי - בריחת המוחות בשל בעיית תעסוקה. ולזה האורח לא התייחס.
 

einat162

New member


זה שהיא לא מוצאת עבודה בתחום שלמדה- זה דבר אחד, נקודת מוצא אחת לעניין "בריחת המוחות".
עיקר הדיון הוא סביב הזוכים, שמלכתחילה מצאו עבודה (מכון ויצמן) ולא נתנו להם להתקדם / הכירו בהם / תיגמלו בהתאם.
 

h a j b i

New member
סבבה, פאדיחה של התחנה

אין מה להתעצבן על זה, זה קורה


בקשר לזוכי פרס הנובל ולבריחת המוחות. זה גם קורה, עושים טעויות. באותה מידה יכלו להחליט כן לממן אותם על חשבון מחקר אחר ודווקא אותו המחקר האחר היה זוכה בפרס נובל. לאקדמיה בארה"ב יש מן הסתם תקציבים יותר גדולים מהאקדמיה שלנו ולכן יותר מחקרים ומן הסתם יהיו להם יותר מחקרים מוצלחים ויותר פרסי נובל.

צריך לקחת את הסיפור בפרופורציות הנכונות. על כל מחקר ממש מוצלח כמו זה שלא מימנו יש עשרות או מאות של מימנו וגם לא היו מובילים לשום מקום והרבה כסף נחסך עקב כך. יכול להיות שמאזן הרווח וההפסד, מול ההפסד על האי זכייה בפרס נובל הזה הרווחנו הרבה יותר מכל אותם מחקרים כושלים שלא מימנו. בכלל, זכייה בפרס נובל זה הרבה כבוד אבל עם כבוד בלבד האנושות לא מתקדמת ובטח לא הולכת למכולת. בסופו של דבר פחות פרס נובל אחד הוא פוליטי לחלוטין וחסר משמעות אמיתית (פרס נובל לשלום שנראה שכל קשר בין הזוכים לתרומתם מקרי ביותר) מה שפותח פתח להטיל ספק גם במניעים של הזכיות בתחומים האחרים. יש כמובן את המקרה המפורסם של איינשטיין שלא זכה בפרס נובל על התגלית המשמעותית ביותר שלו אלא על תגלית אחרת שלא הייתה מספיק טובה לפקס נובל בזמן אמת אבל כן היתה מספיק טובה בשלב מאוחר יותר כאשר היה ברור מצד אחד שמגיע לו לזכות על משהו אבל מצד שני שיקולי אגו מנעו מהוועדה להעניק לו את הפרס על התגלית הבאמת מהפכנית ומשפיעה שלו. בקיצור, הנקודה שלי שגם זה פוליטי ולכי תדעי האם אותם מדענים היו זוכים בפרס לו היו מקבלים את המימון בארץ. לו מה שהיה מעניין את האיינשטיין זה הפרס נובל, כנראה שרחוק כל כך הוא לא היה מגיע.

גם העניין של תקנים וקביעות הוא בעייתי. זה תחום תחרותי והרבה רוצים קביעות אבל מספר התקנים מה לעשות מוגבל (ותמיד יהיה). נכון שכאשר יש אנשים מוכשרים במיוחד אפשר לתת להם תקן על חשבון מישהו קיים שהוא פחות מוכשר אבל זה קצת נגד כל כרעיון של קביעות
 

yatusha

New member
ממה בדיוק את מתעצבנת?

נשמע שהבחורה הזו של הסמבוסק בכל מקום...
אני לא אומרת שהדור שלנו לא בבעיה, גם כאלה שלמדו מקצועות נדרשים יכולים למצוא את עצמם ללא עבודה (ע"ע הפיטורים בטבע ומשבר הייטק עתידי) אבל, אי אפשר להתעלם מעניין האחריות האישית.
הבחורה עשתה תואר ראשון במשפטים - האם נרשמה למבחני לשכה? האם התמחתה במהלך הלימודים ואחריהם?
למה הלכה ללמוד תואר שני בתקשורת? מה היא חשבה לעשות עם זה? האם ניסתה לרכוש נסיון מקצועי בתחום?

היא לא 'אובר קוולפייד', יש לה תארים אבל, מהנתונים היבשים אין לגברת מה להציע וגם הבחירה התמוהה לעבוד בעבודות שאין בהן אפיק קידום או פיתוח קישורים מקצועיים מעידה שהיא עדיין לא הבינה מה הבעיה. האופנה הזו של לנסות להתפרסם בתקווה שיחטפו אותך לא יכולה לעבוד להרבה אנשים - במיוחד אם אין להם מה להציע.

באשר לפרופסור, כמי שמכירה מעט את התחום כנראה הזמינו אותו לדבר על משהו מסויים שבתחום התמחותו ולכן טרח להגיע לאולפן ולא בשביל להתווכח. בנוסף, אנשי אקדמיה נוטים שלא לדבר מחוץ לתחום התמחותם מכיוון שלעומת הקשקשנות שיש במדיה מדובר באנשים שעוסקים בהצגת נקודה אמפירית בכל מיני תחומים ולכן יעדיפו לא לזרוק נתונים שגויים שיפגעו להם במוניטין.

המצב מבאס, אבל אנחנו יכולים (וצריכים) לנסות לעשות את הבחירות הטובות ביותר שאפשר בהתחשב במצב הנתון ולכן אני ממליצה לכל מי שלומד לפתח את עצמו אם בכיוון המקצועי של רכישת נסיון בתחום המקצועי או לרכוש נסיון בתחום נוסף במקביל כי אף אחד לא מחכה לחטוף אותנו לאף עבודה שווה בסוף התואר. שוק העבודה הוא קשה, תחרותי ותועלתי - כדאי להגיע אליו מוכנים.
 

spaysi8

New member
נו, ידוע..

שבישראל מצד אחד מתלוננים על מצב מסוים ומצד שני אטומים לדרכי שינוי..
 
למעלה