מערכת הביוב נותנת רק פיתרון חלקי למשקעים העירוניים

[shershku]

מערכת הביוב נותנת רק פיתרון חלקי למשקעים העירוניים

זה מה שחומק מתחת למאמר של פרופ' קותי.
יש לכך שתי פתרונות נוספים:
האחד הוא השטחים הפתוחים שיכולים לעזור לספוק את המשקעים (אזורי חלחול), על ידי חשיפת הקרקע למשקעים. בד"כ רואים את זה בגינות השונות, גם בחקלאות העירונית ובשטחים הפתוחים (ירוקים) שלא מטופלים.
הפיתרון השני הוא מערכת תשתיתית המיועדת לקליטת המשקעים.
לצערי, בישראל שני הפתרונות הללו פחות מפותחים.

 

[משה12333]

עיריית פ"ת השקיעה מיליונים בהחלפת כל קווי הביוב הישנים שלה,

בהחלפת כל פתחי ניקוז-הגשמים הישנים בכבישים, בניקוי יסודי של כל פתחי הניקוז בכל העיר והעיר היתה מוכנה לחורף.

אבל...

בגשם הרציני הראשון, כל החול מאתרי הבניה הרבים של פ"ת נשטף לעבר פתחי הניקוז, סתם אותם וכל העיר הוצפה.

ביום שישי לפני שבועיים, כל העיר סבלה מהצפות בכבישים, בצמתים ובשטחים רבים בעיר.

יש רחובות שלמים בעיר שהם בעצם אתרי בניה לכל אורכם ולכן כל פתחי הניקוז שבכבישים לידם, לא שווים דבר כשיורד גשם רציני.

 

[דן רוזנצביג]

יפה פעלה העיריה - הלוואי וזו הייתה נחלתם של כל העיריות

אינני מכיר את המערכת ואיני יודע מה מוגדר אצלך כ"גשט רציני". אבל, מערכת ניקוז עירונית מתוכננת להסתברות סטטיסטית של 10% - כלומר לא בעבטר כלל האירעים.

באשר לאתרי בניה, שם הבעיה היא מקומית והייתה צריכה להיות מטופלת במסגרת מיוחדת.

 

[דן רוזנצביג]

תקון סמנטי + התייחסות

את הנגר הנוצר ממשקעים מסלקת/מובילה מערכת הניקוז, שהיא נבדלת לחלוטין ממערכת הביוב.
מערכת הביוב היא המערכת שמטרתה לאסוף ולהוביל את הביוב הנוצר בבתים אל מערכות הטיפול והמחזור של השפכים והפיכתם לקולחין. אסור בתכלית האיסור "לערבב" את שתי המערכות.
באשר להקטנת מי הנגר המגיעים אל מערכות הניקוז - קיימת שיטה ואפילו הנחיה של משרד הפנים ומשרד השיכון והבנוי, בהקשר לבניה המשאירה את מירב הנגר בתחומי המגרש ( שיטה משמרת מים - כבר כתבתי על שיטה בעבר ולא אחזור עליה). בקיצור בכל אזור בו הקרקע והמסלע מחלחלים, ככל שירבו השטחים הפתוחים ( בחצרות הבתים, ברחובות ובגנים הציבוריים ) כן ייטב וכן יפחת הצורך בבניית מערכות ניקוז "בומבסטיות".

הבעיה היא שאין אכיפה על סוג בניה זה, ו/או גרוע מכך יישומה באתרים שאינם מתאימים עבורה.