מערכת החינוך הציבורית במערב קנדה ובקוויבק בראש הדירוג העולמי

michaelbl

New member
יש כמה .שובות די פשוטות ממה שאני רואה מסביב

קודם כל המבחנים האל נערכים בכיתות יחסית נמוכות, עד ט. דווקא בתיכון ששם זה המתמטיקה האמיתית רמת הלימוד ברמה האקדמית שאמורה להיות הכי גבוהה, נמוכה מ5 יחידות בארץ עם חומר ברמה נמוכה יותר.
עכשיו אני מבין למה ביסודי חוזרים עם הילדים שוב ושוב על אותו חומר, וראיתי כבר מקרה שהבת שלי בכתה ו למדה אותו חומר כמו הבת בכתה ט, נם פשוט חוזרים על עותו חומר, שאני מניח רלוונטי לבחינות של פיזה.
ההערה על המהגרים מצחיקה, זה לא שהמהגרין השתלבו והדביקו את פער. ההצלחה לפחות במתמטיקה היא בזכות המהגרים. רק בקריאה אני כן מסכים כי משקיעים בזה המון אנרגיה, יותר מדי אפילו לדעתי
 

Commander Bauer

New member
אני לא חושב שיותר מדי כישורי קריאה זה לא טוב

כי מי שיודע לקרוא היטב (ולהבין), יוכל להשלים יותר בקלות כל מה שחסר לו בידע הטכני - למשל מי שנמשך או צריך מתמטיקה ברמה הגבוהה וזה באמת "הולך לו" עם כישורי קריאה חזקים ישלים את הפער במתמטיקה בעצמו.
 
מיכאל, אתה זוכר שחינוך הוא באחריות פרובינציאלית?

מה שאתה רואה באונטריו הוא לא בהכרח מה שקורה בקוויבק, באלברטה או ב BC. באופן כללי, לגבי אונטריו, אני מסכים עם הניתוח שלך. אבל גם אני לא יודע מה קורה בפרובינציות אחרות- ואני יודע מקריאה בעיתונות שבאונטריו יש בעיה חמורה במיוחד עם תוכנית הלימודים במתמטיקה (כולל לימוד בשיטות מיושנות שמקבעות תפישות שגויות)
 

סנסה25

New member
האם יש כוונה לשנות משהו בתכני הלימוידם במתמטיקה?

יותר חשוב מכך - מה הן ההשלכות של זה כאשר מישהו מגיע לאוניברסיטה? האם בגלל שיטות לימוד מיושנות הוא לא יצליח ללמוד מתמטיקה ברמה מתקדמת? מה לגבי פיזיקה? האם זה מה שיפריע לו, נאמר לסיים בהצלחה תואר ראשון בהנדסת חשמל?
 

michaelbl

New member
מאחר והאוניברסיטאות כאן מסונכרנות עם התיכונים

לא תהיה בעיה, אבל בוגר תיכון כאן שילך ללמוד בטכניון יאכל קצת קש בהתחלה
 
יש דיבורים. מעשית לא קורה כלום

אולי יזוז משהו אם ב 2018 תתחלף הממשלה באונטריו
 

mishmish03

New member
אני יכול להעיד שבאוניברסיטה כאן ממש לא עושים חיים קלים.

עוד סמסטר אחד אני מסיים באונ' קונקורדיה (מונטראול) הנדסת חשמל. שנתיים ראשונות ירקתי דם כדי להוציא ציונים נורמאלים ולהדביק את הפער מהמערכת בארץ. בקורסים של שנה ראשונה ושניה ציון מתחת לסי מינוס זה נכשל, ככה שאי אפשר לבלף יותר מידי. GPA נמוך במשך כמה סמסטרים ברצף והסטודנט בחוץ.
הסטודנטים פה מסתדרים טוב, בעיקר האסייתים (הכרתי כמה סינים שסיפרו לי שבתיכון כל חופש גדול הם היו יושבים כמה שעות כל יום עם מורה פרטי כדי לסגור את כל החומר של שנה הבאה).
חשוב לציין שקבלתי מהמסגרת המון עזרה כי הראיתי רצינות.
בשונה מהאוניברסיטאות בארץ, ש"מתהדרים" באחוז נחשלים גבוה בקורסים של שנה א' בהנדסה, פה זה לא מקובל. סטודנטים מקבלים עזרה אם הם רוצים ללמוד ופיזור הציונים חייבים להיות BELL CURVE, אחרת משהו לא תקין.
כאמור, זה ניסיוני מהמוסד בו למדתי. אולי התמונה שונה במקומות אחרים.
 

michaelbl

New member
בגלל זה אמרתי ממה שאני רואה מסביבי

ועוד יותר חמור, יש כאן אינפלציה של בתי ספר פרטיים ומשרד החינוך מאפשר ללמוד מקצועות לפי בחירה בהם במקום בבית הספר, כשהציון נרשם בסוף בתעודת הסיום ,אופן זהה לזה של בית הספר, כולל כאלה וירטואליים עם לחמודים עצמיים און ליין.
למען האמת הבן שלנו לקח קלקולוס בכזה (לא וירטואלי) כי רצינו לודא שהממוצע שלו יהיה מספיק, והלימודים שם הם בדיחה, וכולם מסיימים עם מעל 90. עכשיו אני מבין למה בתי הספר הפרטיים, דוגמת בתי הספר היהודיים, מתהדרים באחוזי קבלה גבוהים לאוניברסיטאת. בניגוד לאקסטרני בארץ ששם בסוף יש בחינת בגרות ויש מנגנון שמונע מבית הספר להשתולל עם ציוני המגן, כאן בית הספר הוא הריבון היחיד בנוגע לציון הסופי, ואם אתה משלם אתה מקבל ציון טוב. הבן שלנו היה מספר לנו על ילדים שלא היו עושים כלום כל הסמסטר ועדיין מקבלים 90, אבל ההורים שלהם הלכו למנהל המוסד והתלוננו שהם משלמים כדי שהילדים יקבלו ציון טוב, אז העלו להם את הציון.
זה פשוט בדיחה מה שהולך כאן.
חבל על הכסף לבית ספר פרטי כל השנים, מספיק לרשום את הילד ל2-3 מקצועות באופן פרטי בכתה יב, משלמים 2000-3000$ ומובטח לו ממוצע סופי של 95 שיכניס אותו למה שהוא רוצה ללמוד.
מערכת החינוך כאן רקובה עד היסוד.
 

סנסה25

New member
באוניברסיטה כבר אין קומבינות כאלה

שם מי שלא מצליח לעמוד בעומס הלימודים ובבחינות פשוט לא ממשיך הלאה.
חוץ מזה יש כמה דברים:
לא כולם צריכים לדעת מתמטיקה ברמה הגבוהה ביותר, בעיקר כשהמקצוע אותו הם מתכננים ללמוד בקולג' לא 'שור בכלל. למה למשל מי שרוצה להיות מורה להיסטוריה צריך לדעת מתמטיקה ברמת 5 יח"ל? מה הוא יעשה עם זה? וגם אם נאמר הוא היה תלמיד מצטיין במתמטיקה בבית הספר, סביר להניח שהוא מהר מאד ישכח לגבי מטריצות, דטרמיננטות ווקטורים כי זה לא קשור למקצועו העתידי.
חוץ מזה בחור אינטליגנטי שמאד אוהב מתמטיקה כבר ישלים את כל החומר לבד. הוא לא יצטרך להירשם לבתי ספר פרטיים ולבזבז המון. כל הומר כתוב בספרים, מקסימום יקח מורה פרטי לעוד 3-5 שיעורים וזהו ומי שלא נמשך לתחום המתמטי כי זו לא נטית ליבו במילא לא צריך את זה
 

michaelbl

New member
זאת לא שאלה של אהבה למתמטיקה

מעט מאד אנשים אוהבים מתמטיקה.
יש כמה רמות של מתמטיקה גם כאן כמו בארץ. יש academic, applied, locally developed וכל אחד מיועד לרמה שונה של לימודי המשך אם בכלל, די מקביל ל3,4,5 יחידות.
מי שהולך ל5 יחידות בארץ מתכנן לרוב לימודי הנדסה או מדעים, ומי שרוצה להיות מורה להיסטוריה כנראה לא ייקח 5 יח מתמטיקה.
בגיל תיכון גם בחור (או בחורה) אינטליגנטי לא ישב וילמד מתמטיקה להנאתו.אני כן מסכים שהדעות חלוקות לגבי הצורך של מישהו שלומד מדעי המחשב בחדוא, אלגברה לינארית, פיזיקה 1,2,3, מדח, מדר.... אבל ככה זה לפחות היה בטכניון כשלמדתי לפני כמה שנים.
לבית הספר הפרטי נרשמים כדי לקבל לוודא שמקבלים ציוני סיום טובים מבית הספר שמאפשרים להיכנס לאוניברסיטה, ממש לא בשביל הידע או ההעשרה.
 
שאלה בנושא הקורסים הפרטיים

מיכאל, אנחנו חדשים בענייני תיכון בקנדה, אז אשמח אם תוכל להאיר את עיננו -
כשלוקחים קורס באופן פרטי, איך זה מופיע בתעודת סיום התיכון? האם לאוניברסיטה יש דרך לדעת שהקורס נלקח באופן פרטי והאם זה משנה להם בכלל מבחינת קבלה?
כמו כן, אם חוזרים על קורס לשם שיפור ציון, האם שני הציונים מופיעים בתעודה?
אם מותר לשאול - הבן שלך חזר על קורסים שעשה בביה"ס או שפשוט מראש לא ניגש אליהם בביה"ס ו"לקח" אותם בביה"ס הפרטי? האם יש להודיע על כך לתיכון בו התלמיד רשום? האם יש לתיכון אפשרות להתנגד לכך? ושאלה אחרונה - תוכל לנקוב בכמה שמות של תיכונים פרטיים כאלו? האם הכוונה לBlyth ודומיו?
מצטערת על ההצפה...
תודה.
 
דירוג לפי מחוזות מוטעה לדעתי צריך להשוות לפי מדינות

אחרת מחר ימצאו שבבוורלי הילס וכפר שמריהו החינוך הוא הכי טוב בעולם.
 

TrigATUSA

New member
אבל ברור שלעשירים בישראל (ובמקומות אחרים) יש חינוך טוב

החוכמה היא להראות מה הרמה של החינוך הציבורי שמקבלים כולם
מכיוון שבקנדה החינוך מנוהל ברמת הפרובינציה יש מאוד משמעות להשוות פרובינציות אחת לשנייה ולארצות אחרות
 
ופרובינציה זה לא מחוז

אלא המקבילה ל state בארה"ב (רק שיש פחות כאלו על שטח יותר גדול) עם ממשלה ובית נבחרים משלה וסמכויות נרחבות ואף בלעדיות בתחומים כמו בריאות, תחבורה וחינוך.
 
נכון גם לישראל ולעוד מדינות

הרכב האוכלוסיה בערים בישראל ותמיכת הרשויות המקומיות העשירות בחינוך משפיעות על החינוך.
 
לא באותה מידה.

רשות מקומית בישראל לא קובעת את תכניות הלימודים, למשל. ממשלת פרובינציה בקנדה כן (ולכן גם פרובינציה זה לא מחוז. זו המקבילה ל state בארה"ב ורמה מעל לרמה המוניציפלית עם סמכויות נרחבות יותר)
 
למעלה