ובצורה מאד מפתיעה...
הנושא הזה מאד נוגע אליי. הממ... כל מה שאני רושמת פה הוא מדעתי האישית, ו... הממ. מה עם המערכת יחסים של זינה וארס? ובכן, לדעתי תמיד יש משיכה הדדית ביניהם. משיכה שהתחילה מהפרק הראשון עד לסוף ימיהם... (או לנצח). בהתחלה, אני מסכימה עם חמוטל. לארס הייתה אובססיה רכושנית כזאת אל זינה, שתהיה הלוחמת שלו, יאדה יאדה. אני חושבת שבעונה השנייה, בפרק שהוא נעשה בן תמותה (Ten Little Warlords אם אנחנו רוצים להיות מדוייקים) הוא מתחיל להרגיש כלפיה משהו מעבר למה שהוא הרגיש אליה עד כה. גם, בתור אל מלחמה, לא חושבת שמצפים ממנו לאהוב מישהי. סה"כ, מה ש"אמור" לעניין אותו זה מלחמה, שנאה, אלימות, דם, מכות... לא? אז אהבה? אז כל רגש שיש לו כלפיה (ויש לו) הוא פשוט מנסה להדחיק את זה. הוא ניסה להזהיר אותה על העניין עם דיהאק, לא? הוא הזהיר אותה עם אגאטון. הוא הציע לה להילחם איתו נגד דיהאק. לבחור יש משהו כלפיה שנעשה משהו דיי עובדתי (אני לא מבינה למה אנשים באמת לא חושבים שהבחור לא אוהב אותה, לא ראיתם את הנאום שהוא נאם בLooking Death in the Eye? אני לא רוצה לכפות על אף אחד לראות דברים שהוא לא רואה, אבל הבחור אוהב אותה. מה שהוא אמר שם...). אחרי סיפור העונה החמישית, שהאובססיביות שלו יותר הפכה לאהבה, רק שלדעתי הוא פשוט לא ידע איך להתנהג בנושא, לא ידע איך לפעול. בנאום שלו אל זינה בLooking Death in the Eye, ארס אומר שהיא צריכה אהבה חסרת תנאים, הוא כנראה מבין את זה בסוף Motherhood, כשהוא מוותר על האלוהות שלו ולא מבקש ממנה משהו. זינה זה סיפור אחר. טוב, לא לגמרי אחר לדעתי. אישית ובאמת אישית אני חושבת שהיא אוהבת אותו. פשוט... המבטים ביניהם בכמה פרקים מסוימים... פשוט... אמ! אחד הדברים שהכי משכו אותי לסידרה זו הייתה מערכת היחסים ביניהם (שזה באמת אחד הדברים שהכי מעניינים אותי והכי קרובים לליבי בסידרה). לדעתי זינה פשוט מכחישה את כל הרגשות שלה (גם אהבה, גם אם היא נמשכת אליו) בגלל שהוא פשוט מזכיר לה את העבר האפל שלה. בגלל שהיא מפחדת שאולי אם היא תיתן לו הזדמנות, אם היא תהיה איתו, אז הוא יהפוך אותה למי שהיא הייתה. לכן אישית זאת בעיה, כי היא לא יודעת מה יכול להיות לה איתו בגלל שהיא כל כך מפחדת. חבל... גם, אם (כמו שאספי אמר) לא איכפת להם אחד מהשני, למה הם לא הרגו אחד את השני? לזינה היו מספר פעמים שהיא יכלה להרוג אותו והיא בכל זאת לא עשתה את זה. ודוגמא לזמן שהיא ממש יכלה לעשות את זה (בלי קשר להשלכות עם זה שהיא תהרוס את הדרך של איליי, יאדה יאדה) הפרק Motherhood. שם היא עמדה מולו פנים מול פנים (גשם) והיא לא הרגה אותו. כשהוא בא להרוג את איב (שלפי דעתי, שניהם ידעו שהוא לא רוצה להיות שם אבל הוא חייב)... למה היא לא זרקה לו את הצאקראם לראש וסגרה עניין? למה היא לא הרגה אותו אז? באמת למה? וגם כשהוא מציע לה שהם יהפכו אותה לאלה, והיא יורה לו ברגל ולא במקום אחר... היא יכלה להרוג אותו, אז למה היא לא עשתה את זה? וגם הוא יכל להרוג אותה וגם הוא לא עשה את זה. ובנוגע לעונה השישית...
בקאמינג הומ, כל הפרק היה ממש ממש וואו. ז"א, יכול להיות שזה משהו שרק אני ראיתי, אבל זינה כל כך דאגה לו שם וזה ספק בגלל שהיא הרגישה שהיא חייבת לו משהו. המבטים של הדאגה, והסצנה הסופית בפרק שפשוט... הם מחזיקים ידיים, ומחייכים אחד לשני, מסתכלים אחד לשני. וכמו שזינה אומרת לו שם, You always got to me. ואז היא ממשיכה, שהוא היה רע בשבילה ושהוא עדיין רע בשבילה. ושוב, לדעתי, היא אומרת את זה בגלל שהיא חושבת שהוא רע, שהוא יהפוך אותה לרעה. אחרי שארס מקבל חזרה את האלוהות שלו, יאדה יאדה... בפרק Path of Vengeance, מה שארס בעצם אומר לזינה It´s what I do. הוא מספר לה את הסיפור הזה על העקרב ועל הברבור, ומסביר לה שהוא אל המלחמה וזה מה שהוא עושה. בכלל, Soul Possession, כמו שחמוטל אמרה, זה נורא שהם הרסו לו את כל הדמות אחרי השינוי שעשו לו. לכן אני כבר יודעת שאני לא אסבול את הפרק... באכס.
