een ogenblik
New member
מערכת חינוך ואלטיסטיות
הקדמה ארוכה ממה שאני רוצה לומר באמת (ככל הנראה), היא הכרחית למדי, כדי להבין את עיקר דבריי, הנוגעים לבית ספרה של כאוס.
בבלגיה מערכת החינוך משתנה בתדירות גבוהה מדי מאז שנות ה-60. אז התרחשה מלחמת השפות בין צרפתית לפלמית, וראשים נשברו במה שכמעט הפך למלחמת אזרחים. מאז חלוקת בלגיה לאזורי שפה, גם בתי הספר זכו לתשומת לב, ומערכת החינוך עברה הלאמה מידי המערכת הקתולית, שעד אז הייתה כמעט בלבדית. היום כאשר מדברים על מערכת חינוך חופשית, מדברים בעיקר על המערכת הקתולית, שכן אין היא ניתנת על ידי רשויות הפדרליות, פרובינציליות, עירוניות. למרות זאת, ובעיקר מפאת ההסטוריה הארוכה והמוכחת של המערכת, בתי הספר הקתולים עדין נחשבים בכמה דרגות מעל שאר המערכות. מכיוון שכל בי"ס מוכר בבלגיה מחוייב לאותה מערכת, וההבדל הרישמי הוא רק בחיוב ללמוד לימודי דת קתוליים לעומת בחירה בין לימודי דת מזרמים שונים (כולל לימודי מוסר כללים), אין הבדל בפועל בין תכניות הלימוד. אבל פלמים (כי אותם אני מכירה) הם מסורתיים, ואם למערכת החינוך הקתולית יש מאה חמישים שנות מסורת, אז ברור שהיא טובה יותר, לא?
אנו גרים במרחב של האוניברסיטה העתיקה בארצות השפלה, מקום בו חינוך גבוה היה נחלת אחוזים גבוהים מן המקובל גם בעבר, ועיר המהווה גם היום מרכז לימודים תיכוניים, אליה נשלחים ילדים ממרחקים. כל כך מקובל לשלוח לכאן ילדים ללמוד לימודים תיכוניים, שבעיריות הסמוכות בכלל אין בתי ספר תיכוניים, וחברת האוטובוסים הפלמית מפעילה קווים מיוחדים בכל רחבי הפרובינציה עבור תלמידי בתי ספר. למען האמת, אם היה ביה"ס באזור המוניציפאלי אליו אנו משתייכים, היה עדין קל יותר להגיע מביתנו לבי"ס בלובן בגלל קווים אלו. התופעה הזו יוצרת מצב בלתי נסבל של חוסר מקומות לימוד בבתי הספר התיכוניים בלובן, ותלמידים מהעיר מוצאים עצמם נאלצים לצאת לערים אחרות בגלל מחסור במקומות. בשנים האחרונות ארגון הגג של בתי הספר בקתולים בלובן מארגן רישום בצורת הגרלת לוטו (ככל הנראה החל משנה הבאה ההגרלה הזו תהפוך לעירונית, ותכלול את כל בתי הספר בתחום העירייה). כל מי שרוצה להרשם חייב לרשום את בתי הספר על פי סדר העדפתו (ועדיף לכתוב את כולם, כי אחרת אפשר למצוא עצמך ללא בי"ס בעיר), ומערכת הגרלה ממוחשבת תבחר בצורה עלומה את בתי הספר, וכשהילדים מקבלים מספר רישום לבית ספר הראשון ברשימה שלהם שהיה בו מקום, פלוס מקום ברשימת ההמתנה לבתי הספר שרצו בהעדפה גבוהה יותר). כמה ששיטה זו נשמעת מופרכת, היא שיפור ניכר לעומת מחנות הקמפינג שצמחו בשערי בתי הספר בשנים הקודמות ימים רבים לפני הרישום בפועל.
מכיוון שבמרחב של לובן חינוך רישמי הוא בעל מסורת עמוקה וארוכה, ומכיוון שבבלגיה חינוך הנדסי נחשב לכאורה "רק" מכללה, ולא אקדמאי (הם מתקשים להבין מוסד כמו הטכניון, למשל, שהוא מוסד טכני שזכה בפרסי נובל), מציעים רוב בתי הספר בלובן מסלולים עיוניים, כשהמסלולים הטכניים נדחקים לשוליים. זה, עדין, המקרה הטוב. כי רוב בתי הספר לא מציעים בכלל לימודים שאינם מכוונים לתעודת בגרות, ומי שכן מציע מסלול שכזה מנסה להצניע אותו ככל האפשר, כי מי שאינו רוצה לימודים כהקדמה ללימודי המשך, שילך לבתי ספר המתמחים רק בסוג הלימודים הזה. בכיתה ז' אפשר לבחור בין לימודי לטינית לבין לא-לטינית, ובמהלך השנים תלך ההתמקצעות בתוך הלא-לטינית ותגדל לעולם ומלואו, אך תמיד מעל לכל, לטינית תחשב לתחום הנחשב ביותר, ואם לא התחלת מסלול זה בכיתה ז' תתקשה להכנס אליו מאוחר יותר (בכית ח' למעשה, כי אחר כך פשוט אי אפשר). כפועל יוצא מכך רוב רובם של התלמידים הסבירים מעוניינים להתחיל לטינית, ואם הם לא רוצים בכך, הוריהם ידחפו אותם לשם.
ואנחנו? אנחנו ישראליים, והאלטיסטיות הפלמית אינה מה שאנו מחשיבים אלטיסטיות, מה גם שבגלל אופיינו, אלטיסטיות לכשעצמה אינה מדברת אלינו.
לא יכולנו להתעלם מדעת הקהל הסוברת שבתי ספר קתולים מספקים לימוד טוב יותר, אך לטינית ממש לא נראתה לנו הכרחית.
רשמנו את כאוס להגרלה, וכיוונו לביה"ס פרובינציאלי המציע לימודי אומנות, אך הרישום אליו התחיל אחרי הרישום להגרלה ולא יכולנו להיות בטוחים שלכאוס יהיו בו מקום. שמחנו מאוד שכאוס ידעה היטב שאינה רוצה ללמוד לטינית, וממש לא התרגשנו שהיא רוצה אומנות (תחום מוזר מאוד, שרק בית ספרה של כאוס ועוד בי"ס קתולי אחד מציעים).
עוד לפני שהרשמה לבית הספר בו חפצנו נפתחה, כאוס התקבלה לבית הספר הקתולי שמציע גם לימודי אומנות, שהוא אחד משלושת בתי הספר *ה*נחשבים בלובן. כל מי ששמע על כך (ילדים או הורים) קינא בנו מאוד.
ביום העיון אליו הלכנו נציגי ביה"ס דיברו בגאווה גדולה על לימודי הלטינית בו. על לימודי היוונית לטינית בו. הם גם הזכירו קצת לימודי מדעים "כי היום גם זה חשוב", והדגישו שבבית ספרם אלו לימודים הניתנים כחלק מהלימודים העיוניים ולא הלימודים הטכנולוגיים. על שאר תחומי הלימוד הרבים מאוד בבית הספר (זהו בית הספר הגדול ביותר באזור, עם המגוון הגדול ביותר של תחומי לימוד) לא נאמר דבר. הם פשוט אינם נחשבים כמשהו שישכנע הורים לרשום את ילדיהם לאותו בית ספר (שיכנוע שאיני מבינה, כי הרי במילא נרשמים לשם בערך פי שלושה מיכולת הקיבול שלהם). האיש ואני קיבלנו בחילה.
בסופו של דבר, לאחר המתנה מורטת עצבים ברשימת ההמתנה, כאוס התקבלה לביה"ס הפרובינציאלי אותו רצתה. מייד שלחנו מכתב ויתור על מקום בביה"ס האלטיסטי (וכנראה הפכנו ילד אחד והורים לשמחים מאוד עם המקום שהתפנה), ונרשמנו ללמודים בביה"ס הקטן יותר, עם מסלולים מקצועיים ללא בגרות, מסלולים טכנולוגיים עם בגרות ומסלול אומנות. מכרים רבים, הורים ולא הורים, הביעו תדהמה על המהלך הזה.
ביום העיון שנערך להורי תלמידים חדשים השבוע סופר לנו באותה גאווה על כך שתלמידי המסלול המקצועי בשנת הסיום יכולים לבחור ללמוד חצי שבוע בביה"ס וחצי בסטאז' במקום עבודה, ועל כך שתלמידי שנת י"ג באומנות הולכים לסטאז' במוסדות אומנות נחשבים מאוד בכל רחבי אירופה. ולא, התחושה הטובה שלי אינה נובעת מכך שאם כאוס תשרוד בלימודי אומנות היא תוכל לעשות סטאז' נחשב, היא נובעת מהיחס מלא הכבוד שתלמדי המגמות המקצועיות זכו לו.
כי בעוד לימודים כבודם במקומם מונח, זהו חינוך איכותי בעיני.
הקדמה ארוכה ממה שאני רוצה לומר באמת (ככל הנראה), היא הכרחית למדי, כדי להבין את עיקר דבריי, הנוגעים לבית ספרה של כאוס.
בבלגיה מערכת החינוך משתנה בתדירות גבוהה מדי מאז שנות ה-60. אז התרחשה מלחמת השפות בין צרפתית לפלמית, וראשים נשברו במה שכמעט הפך למלחמת אזרחים. מאז חלוקת בלגיה לאזורי שפה, גם בתי הספר זכו לתשומת לב, ומערכת החינוך עברה הלאמה מידי המערכת הקתולית, שעד אז הייתה כמעט בלבדית. היום כאשר מדברים על מערכת חינוך חופשית, מדברים בעיקר על המערכת הקתולית, שכן אין היא ניתנת על ידי רשויות הפדרליות, פרובינציליות, עירוניות. למרות זאת, ובעיקר מפאת ההסטוריה הארוכה והמוכחת של המערכת, בתי הספר הקתולים עדין נחשבים בכמה דרגות מעל שאר המערכות. מכיוון שכל בי"ס מוכר בבלגיה מחוייב לאותה מערכת, וההבדל הרישמי הוא רק בחיוב ללמוד לימודי דת קתוליים לעומת בחירה בין לימודי דת מזרמים שונים (כולל לימודי מוסר כללים), אין הבדל בפועל בין תכניות הלימוד. אבל פלמים (כי אותם אני מכירה) הם מסורתיים, ואם למערכת החינוך הקתולית יש מאה חמישים שנות מסורת, אז ברור שהיא טובה יותר, לא?
אנו גרים במרחב של האוניברסיטה העתיקה בארצות השפלה, מקום בו חינוך גבוה היה נחלת אחוזים גבוהים מן המקובל גם בעבר, ועיר המהווה גם היום מרכז לימודים תיכוניים, אליה נשלחים ילדים ממרחקים. כל כך מקובל לשלוח לכאן ילדים ללמוד לימודים תיכוניים, שבעיריות הסמוכות בכלל אין בתי ספר תיכוניים, וחברת האוטובוסים הפלמית מפעילה קווים מיוחדים בכל רחבי הפרובינציה עבור תלמידי בתי ספר. למען האמת, אם היה ביה"ס באזור המוניציפאלי אליו אנו משתייכים, היה עדין קל יותר להגיע מביתנו לבי"ס בלובן בגלל קווים אלו. התופעה הזו יוצרת מצב בלתי נסבל של חוסר מקומות לימוד בבתי הספר התיכוניים בלובן, ותלמידים מהעיר מוצאים עצמם נאלצים לצאת לערים אחרות בגלל מחסור במקומות. בשנים האחרונות ארגון הגג של בתי הספר בקתולים בלובן מארגן רישום בצורת הגרלת לוטו (ככל הנראה החל משנה הבאה ההגרלה הזו תהפוך לעירונית, ותכלול את כל בתי הספר בתחום העירייה). כל מי שרוצה להרשם חייב לרשום את בתי הספר על פי סדר העדפתו (ועדיף לכתוב את כולם, כי אחרת אפשר למצוא עצמך ללא בי"ס בעיר), ומערכת הגרלה ממוחשבת תבחר בצורה עלומה את בתי הספר, וכשהילדים מקבלים מספר רישום לבית ספר הראשון ברשימה שלהם שהיה בו מקום, פלוס מקום ברשימת ההמתנה לבתי הספר שרצו בהעדפה גבוהה יותר). כמה ששיטה זו נשמעת מופרכת, היא שיפור ניכר לעומת מחנות הקמפינג שצמחו בשערי בתי הספר בשנים הקודמות ימים רבים לפני הרישום בפועל.
מכיוון שבמרחב של לובן חינוך רישמי הוא בעל מסורת עמוקה וארוכה, ומכיוון שבבלגיה חינוך הנדסי נחשב לכאורה "רק" מכללה, ולא אקדמאי (הם מתקשים להבין מוסד כמו הטכניון, למשל, שהוא מוסד טכני שזכה בפרסי נובל), מציעים רוב בתי הספר בלובן מסלולים עיוניים, כשהמסלולים הטכניים נדחקים לשוליים. זה, עדין, המקרה הטוב. כי רוב בתי הספר לא מציעים בכלל לימודים שאינם מכוונים לתעודת בגרות, ומי שכן מציע מסלול שכזה מנסה להצניע אותו ככל האפשר, כי מי שאינו רוצה לימודים כהקדמה ללימודי המשך, שילך לבתי ספר המתמחים רק בסוג הלימודים הזה. בכיתה ז' אפשר לבחור בין לימודי לטינית לבין לא-לטינית, ובמהלך השנים תלך ההתמקצעות בתוך הלא-לטינית ותגדל לעולם ומלואו, אך תמיד מעל לכל, לטינית תחשב לתחום הנחשב ביותר, ואם לא התחלת מסלול זה בכיתה ז' תתקשה להכנס אליו מאוחר יותר (בכית ח' למעשה, כי אחר כך פשוט אי אפשר). כפועל יוצא מכך רוב רובם של התלמידים הסבירים מעוניינים להתחיל לטינית, ואם הם לא רוצים בכך, הוריהם ידחפו אותם לשם.
ואנחנו? אנחנו ישראליים, והאלטיסטיות הפלמית אינה מה שאנו מחשיבים אלטיסטיות, מה גם שבגלל אופיינו, אלטיסטיות לכשעצמה אינה מדברת אלינו.
לא יכולנו להתעלם מדעת הקהל הסוברת שבתי ספר קתולים מספקים לימוד טוב יותר, אך לטינית ממש לא נראתה לנו הכרחית.
רשמנו את כאוס להגרלה, וכיוונו לביה"ס פרובינציאלי המציע לימודי אומנות, אך הרישום אליו התחיל אחרי הרישום להגרלה ולא יכולנו להיות בטוחים שלכאוס יהיו בו מקום. שמחנו מאוד שכאוס ידעה היטב שאינה רוצה ללמוד לטינית, וממש לא התרגשנו שהיא רוצה אומנות (תחום מוזר מאוד, שרק בית ספרה של כאוס ועוד בי"ס קתולי אחד מציעים).
עוד לפני שהרשמה לבית הספר בו חפצנו נפתחה, כאוס התקבלה לבית הספר הקתולי שמציע גם לימודי אומנות, שהוא אחד משלושת בתי הספר *ה*נחשבים בלובן. כל מי ששמע על כך (ילדים או הורים) קינא בנו מאוד.
ביום העיון אליו הלכנו נציגי ביה"ס דיברו בגאווה גדולה על לימודי הלטינית בו. על לימודי היוונית לטינית בו. הם גם הזכירו קצת לימודי מדעים "כי היום גם זה חשוב", והדגישו שבבית ספרם אלו לימודים הניתנים כחלק מהלימודים העיוניים ולא הלימודים הטכנולוגיים. על שאר תחומי הלימוד הרבים מאוד בבית הספר (זהו בית הספר הגדול ביותר באזור, עם המגוון הגדול ביותר של תחומי לימוד) לא נאמר דבר. הם פשוט אינם נחשבים כמשהו שישכנע הורים לרשום את ילדיהם לאותו בית ספר (שיכנוע שאיני מבינה, כי הרי במילא נרשמים לשם בערך פי שלושה מיכולת הקיבול שלהם). האיש ואני קיבלנו בחילה.
בסופו של דבר, לאחר המתנה מורטת עצבים ברשימת ההמתנה, כאוס התקבלה לביה"ס הפרובינציאלי אותו רצתה. מייד שלחנו מכתב ויתור על מקום בביה"ס האלטיסטי (וכנראה הפכנו ילד אחד והורים לשמחים מאוד עם המקום שהתפנה), ונרשמנו ללמודים בביה"ס הקטן יותר, עם מסלולים מקצועיים ללא בגרות, מסלולים טכנולוגיים עם בגרות ומסלול אומנות. מכרים רבים, הורים ולא הורים, הביעו תדהמה על המהלך הזה.
ביום העיון שנערך להורי תלמידים חדשים השבוע סופר לנו באותה גאווה על כך שתלמידי המסלול המקצועי בשנת הסיום יכולים לבחור ללמוד חצי שבוע בביה"ס וחצי בסטאז' במקום עבודה, ועל כך שתלמידי שנת י"ג באומנות הולכים לסטאז' במוסדות אומנות נחשבים מאוד בכל רחבי אירופה. ולא, התחושה הטובה שלי אינה נובעת מכך שאם כאוס תשרוד בלימודי אומנות היא תוכל לעשות סטאז' נחשב, היא נובעת מהיחס מלא הכבוד שתלמדי המגמות המקצועיות זכו לו.
כי בעוד לימודים כבודם במקומם מונח, זהו חינוך איכותי בעיני.
