מערכת יחסים בשלט רחוק (מאוד!) - כמה זה ריאלי לדעתם?
לא בטוחה שזה המקום הנכון לזה ובמידה ולא אשמח אם תפנו אותי לפורום המתאים.. אבל..
יש פה מישהו שמקיים/קיים מערכת יחסים מרחוק?
הכרתי מישהו מאוסטרליה (לא יהודי) כרגע אנחנו מקיימים מערכת יחסים מרחוק. הייתי לקראת סוף השהות של באוסטרליה -כחודש- וחודשיים לאחר שחזרתי לארץ הוא הגיע לביקור קצר. אנחנו מתכננים עוד כחודש וחצי להפגש איפשהו במזרח ולהיות בחופשה של כשבועיים יחד.
אנחנו ממש רואים את העתיד שלנו יחד וכבר בונים תכניות לעתיד.. יש רק בעיה אחת.. או כמה..
ההורים שלי מתנגדים בתוקף ואני יכולה להבין אותם באיזשהו מקום. עזבו את זה שהוא לא יהודי (שלי אישית לא מפריע ולא מפריע שנקיים חתונה אזרחית רגילה ובלי ברית מילה במידה ויוולדו זכרים). אלא המרחק. איך מתמודדים עם המרחק הגדול הזה?! אם אני עוברת לאוסטרליה או הוא עובר לארץ , אחד מאיתנו צריך כביכול לוותר על המשפחה שלו והחברים שלו והסביבה המוכרת שלו. אני אישית לא כל כך מתחברת כרגע לארץ אבל כן רוצה להשאר קרובה למשפחה שלי (מילא אם היינו גרים איפשהו באירופה) ואולי בסופו של דבר אחרי שנתבסס כלכלית כן ארצה לגור בארץ. אבל הוא, ובצדק, לא רוצה לעזוב לתמיד את אוסטרליה.
ומה עושים (אני מקווה שזה לעולם לא יקרה אבל חייבת לשמור על מעט ריאליות - כמה רע זה שאני חושבת על זה מעכשיו?) מה עושים אם אחרי כמה שנים של ביחד והבאת ילדים לעולם, אחרי שנלחמנו וניסינו הכל מתברר לנו שעדיף לנו דרכינו בנפרד.. מה עושים עם הילדים!?!
אוף אני מצטערת אני פשוט הייתי חייבת לפרוק כי זה נורא מתסכל.
מישהו נתקל במקרה דומה או מכיר מישהו שגם עמד בדילמה הקשה הזו?
תודה לכם על ההקשבה
לא בטוחה שזה המקום הנכון לזה ובמידה ולא אשמח אם תפנו אותי לפורום המתאים.. אבל..
יש פה מישהו שמקיים/קיים מערכת יחסים מרחוק?
הכרתי מישהו מאוסטרליה (לא יהודי) כרגע אנחנו מקיימים מערכת יחסים מרחוק. הייתי לקראת סוף השהות של באוסטרליה -כחודש- וחודשיים לאחר שחזרתי לארץ הוא הגיע לביקור קצר. אנחנו מתכננים עוד כחודש וחצי להפגש איפשהו במזרח ולהיות בחופשה של כשבועיים יחד.
אנחנו ממש רואים את העתיד שלנו יחד וכבר בונים תכניות לעתיד.. יש רק בעיה אחת.. או כמה..
ההורים שלי מתנגדים בתוקף ואני יכולה להבין אותם באיזשהו מקום. עזבו את זה שהוא לא יהודי (שלי אישית לא מפריע ולא מפריע שנקיים חתונה אזרחית רגילה ובלי ברית מילה במידה ויוולדו זכרים). אלא המרחק. איך מתמודדים עם המרחק הגדול הזה?! אם אני עוברת לאוסטרליה או הוא עובר לארץ , אחד מאיתנו צריך כביכול לוותר על המשפחה שלו והחברים שלו והסביבה המוכרת שלו. אני אישית לא כל כך מתחברת כרגע לארץ אבל כן רוצה להשאר קרובה למשפחה שלי (מילא אם היינו גרים איפשהו באירופה) ואולי בסופו של דבר אחרי שנתבסס כלכלית כן ארצה לגור בארץ. אבל הוא, ובצדק, לא רוצה לעזוב לתמיד את אוסטרליה.
ומה עושים (אני מקווה שזה לעולם לא יקרה אבל חייבת לשמור על מעט ריאליות - כמה רע זה שאני חושבת על זה מעכשיו?) מה עושים אם אחרי כמה שנים של ביחד והבאת ילדים לעולם, אחרי שנלחמנו וניסינו הכל מתברר לנו שעדיף לנו דרכינו בנפרד.. מה עושים עם הילדים!?!
אוף אני מצטערת אני פשוט הייתי חייבת לפרוק כי זה נורא מתסכל.
מישהו נתקל במקרה דומה או מכיר מישהו שגם עמד בדילמה הקשה הזו?
תודה לכם על ההקשבה
