מערכת מרגיזה
כן אני יודעת ש11 בלילה אבל חיפשתי מקום לכתוב בו את כל זה.. לפני כמעט שנה עשיתי תאונה עם הרגל משהו שלא אמור להיות רציני אבל הסתבך.. שנה שלמה אף אחד לא מקשיב לי ..טענו שאני סתם עושה להם צרות .. את הרופאים ענין יותר לאפשר לי להתחיל לצלוע בלי קב מאשר הסיכון שנפילות המרובות וחוסר היציבות .. בערב פסח עיקמתי את הרגל הפצועה (זה קורה הרבה אבל הפעם הזאת הייתה רצינית יותר).. במרפאת היחידה אפילו לא נתנו תור דחוף ..רק הפניה לאורטופד..הצלחתי למצוא תור לבד לאותו יום .. קיבלתי 14 גימלים ואיזה תרופה ..והמון בדיקות לעשות.. יום שני עשיתי עוד תאונה ושתבינו שרק למוחרת עם שיכנוע מפקדים עליתי למרפאה .. אפילו לא בדקו אותי.. היא הסתכלה על הסיכום של האורטופד ואמרה לי שאין לה מה לעשות עם זה.. האורטופד מבקש לדון מחדש בפרופיל ולהקל עלי בכל מיני דברים ולה אין את הסבלנות אלי.. שנה אני מתחרפנת במערכת הזאת .. מסתובבת עם קביים בשביל להצליח לעשות את העבודה שלי .. קונה בעצמי דברים שהצבא אמור לספק.. מגיעה גם בימים הכי גרועים שלי לבסיס .. וכשפעם אחת אני חייבת לנוח -אחרי שהעברתי את הלילה עם רגל סגולה וכל הבסיס שכנע אותי שאני חייבת לראות רופא -זה היחס??! כמובן שנסעתי בערב לביקור רופא וברור לכולם שהמצב של הרגל מחמיר וקיבלתי יומים בבית והיום כבר ארגנתי לעצמי תור לקר"פ פעילה ..אבל למה ,תסבירו לי למה אחרי שנה שאני באמת עושה הכל כולל להרים דברים בישיבה ולהסתובב לפעמים על הכיסאות המשרדיים האלה העיקר להצליח לעשות את העבודה שלי זה היחס שמגיע לי??? אני האחרונה שמחפשת לצאת מהצבא ,אבל וואלה שאחרי אתמול אני כבר לא יודעת למה אני כל כך מתאמצת..מה בסך הכל היא הייתה צריכה לעשות לבדוק שניה בדיוק כמו שעשו בביקור רופא ולהגיד לי לנוח יומיים זה לא כל כך קשה אבל לאף אחד מסתבר פשוט לא אכפת.. מה להגיד לקר"פ?? "וואלה ניסתי ובאמת יש לי אחלה מפקד אבל אתם פשוט לא מסוגלים להבין שאחרי מה שקרה לפני שנה אני צריכה שיקשבו לי ויעזרו לי ולא יעשו דווקא בכל פעם שאני צריכה עזרה" תבינו אפילו על הפטור מנעלים אני עדין נלחמת..מה אני כבר צריכה :תהפכו את ה-45 ל-35 תנו פטור מנעליים ותסמנו לעצמכם במחשב שאני צריכה פתרון למדרגות בבסיס ..זה הכל..למה זה כל כך מסובך ??!
כן אני יודעת ש11 בלילה אבל חיפשתי מקום לכתוב בו את כל זה.. לפני כמעט שנה עשיתי תאונה עם הרגל משהו שלא אמור להיות רציני אבל הסתבך.. שנה שלמה אף אחד לא מקשיב לי ..טענו שאני סתם עושה להם צרות .. את הרופאים ענין יותר לאפשר לי להתחיל לצלוע בלי קב מאשר הסיכון שנפילות המרובות וחוסר היציבות .. בערב פסח עיקמתי את הרגל הפצועה (זה קורה הרבה אבל הפעם הזאת הייתה רצינית יותר).. במרפאת היחידה אפילו לא נתנו תור דחוף ..רק הפניה לאורטופד..הצלחתי למצוא תור לבד לאותו יום .. קיבלתי 14 גימלים ואיזה תרופה ..והמון בדיקות לעשות.. יום שני עשיתי עוד תאונה ושתבינו שרק למוחרת עם שיכנוע מפקדים עליתי למרפאה .. אפילו לא בדקו אותי.. היא הסתכלה על הסיכום של האורטופד ואמרה לי שאין לה מה לעשות עם זה.. האורטופד מבקש לדון מחדש בפרופיל ולהקל עלי בכל מיני דברים ולה אין את הסבלנות אלי.. שנה אני מתחרפנת במערכת הזאת .. מסתובבת עם קביים בשביל להצליח לעשות את העבודה שלי .. קונה בעצמי דברים שהצבא אמור לספק.. מגיעה גם בימים הכי גרועים שלי לבסיס .. וכשפעם אחת אני חייבת לנוח -אחרי שהעברתי את הלילה עם רגל סגולה וכל הבסיס שכנע אותי שאני חייבת לראות רופא -זה היחס??! כמובן שנסעתי בערב לביקור רופא וברור לכולם שהמצב של הרגל מחמיר וקיבלתי יומים בבית והיום כבר ארגנתי לעצמי תור לקר"פ פעילה ..אבל למה ,תסבירו לי למה אחרי שנה שאני באמת עושה הכל כולל להרים דברים בישיבה ולהסתובב לפעמים על הכיסאות המשרדיים האלה העיקר להצליח לעשות את העבודה שלי זה היחס שמגיע לי??? אני האחרונה שמחפשת לצאת מהצבא ,אבל וואלה שאחרי אתמול אני כבר לא יודעת למה אני כל כך מתאמצת..מה בסך הכל היא הייתה צריכה לעשות לבדוק שניה בדיוק כמו שעשו בביקור רופא ולהגיד לי לנוח יומיים זה לא כל כך קשה אבל לאף אחד מסתבר פשוט לא אכפת.. מה להגיד לקר"פ?? "וואלה ניסתי ובאמת יש לי אחלה מפקד אבל אתם פשוט לא מסוגלים להבין שאחרי מה שקרה לפני שנה אני צריכה שיקשבו לי ויעזרו לי ולא יעשו דווקא בכל פעם שאני צריכה עזרה" תבינו אפילו על הפטור מנעלים אני עדין נלחמת..מה אני כבר צריכה :תהפכו את ה-45 ל-35 תנו פטור מנעליים ותסמנו לעצמכם במחשב שאני צריכה פתרון למדרגות בבסיס ..זה הכל..למה זה כל כך מסובך ??!
