מעשֵה- או מעשֵי- ?

נוף-צלול

Active member
מוצרים (או חלילה: נזקים) מעשֵה ידי אדם או: מעשֵי ידי אדם? - זה אמור להיות ביחיד, ברבים, או אפשר כך ואפשר כך?
אשמח להבהרה
תודה רבה!
 

trilliane

Well-known member
מנהל
מוצרים (או חלילה: נזקים) מעשֵה ידי אדם או: מעשֵי ידי אדם? - זה אמור להיות ביחיד, ברבים, או אפשר כך ואפשר כך?
אשמח להבהרה
תודה רבה!
לא יודעת לענות, אבל יש לי פתרון עוקף:
למה לא "נזק מעשה ידי אדם"? מדובר בש"ע שאינו ספיר במהותו, כמו עומס או מידע; גם נזק פה ופה ופה הוא במכלול "נזק" ולאו דווקא "נזקים".
 

נוף-צלול

Active member
תודה רבה!! מודה לך.
פעמים רבות לשון רבים נדרשת כדי להדגיש, למשל שיש מגוון רחב מסוגים שונים, גם מכוניות, וגם עפרונות וגם תרופות (מוצרים)
או גם השלכת פסולת, גם זיהום אוויר וגם הרס אזורי גידול (נזקים). לשון יחיד אולי תפתור בעיה לשונית, אבל תפגע באפקטיביות טיעון.
תודה רבה ושבת שלום.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
תודה רבה!! מודה לך.
פעמים רבות לשון רבים נדרשת כדי להדגיש, למשל שיש מגוון רחב מסוגים שונים, גם מכוניות, וגם עפרונות וגם תרופות (מוצרים)
או גם השלכת פסולת, גם זיהום אוויר וגם הרס אזורי גידול (נזקים). לשון יחיד אולי תפתור בעיה לשונית, אבל תפגע באפקטיביות טיעון.
תודה רבה ושבת שלום.
תן הקשר ספציפי ונבחן.
 

נוף-צלול

Active member
ראי למשל כאן: בכותרת : מעשי-, בתוך הטקסט: מעשה- (גילוי נאות: לא קראתי, רק חיפשתי דוגמאות:

ונדמה לי שזה אותו דבר:

וראי כאן בוויקיפדיה:
כתוב במפורש: אסונות מעשה ידי אדם

לאחרונה קראתי בספר עברי (לא ספרות) משהו עם: מעשי ידי אדם. לצערי לא סימנתי לי את המקום ולא אוכל לשוב ולמצוא אותו

תודה!
 

trilliane

Well-known member
מנהל
ראי למשל כאן: בכותרת : מעשי-, בתוך הטקסט: מעשה- (גילוי נאות: לא קראתי, רק חיפשתי דוגמאות:

ונדמה לי שזה אותו דבר:

וראי כאן בוויקיפדיה:
כתוב במפורש: אסונות מעשה ידי אדם

לאחרונה קראתי בספר עברי (לא ספרות) משהו עם: מעשי ידי אדם. לצערי לא סימנתי לי את המקום ולא אוכל לשוב ולמצוא אותו

תודה!
התכוונתי לדוגמה שיש לך בעניין "נזק" לעומת "נזקי".
 

הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דָ֗יו מַגִּ֥יד הָרָקִֽיעַ: (תהלים פרק יט פסוק ב)​

 

נוף-צלול

Active member
תודה רבה!! מודה לך.
האם ניתן להסיק מפסוק זה ש(מבחינה לשונית) "מעשה ידיו" כאן מכסה לשון רבים, ולא שזוהי סינקדוכה בלשון יחיד (נוסח "סוס ורוכבו"), או שאני לגמרי מתבלבל?
כוונתי כזאת: אם נניח היה כתוב כך: השמים מספרים כבוד-אל, וכל הנפלאות הכבירות XX מגיד הרקיע. האם XX כאן אמור היה להיות מעשה ידיו? או מעשי ידיו?
סליחה על הקושייה. ותודה רבה!
 

נוף-צלול

Active member
תודה רבה!! מודה לך.
האם ניתן להסיק מפסוק זה ש(מבחינה לשונית) "מעשה ידיו" כאן מכסה לשון רבים, ולא שזוהי סינקדוכה בלשון יחיד (נוסח "סוס ורוכבו"), או שאני לגמרי מתבלבל?
כוונתי כזאת: אם נניח היה כתוב כך: השמים מספרים כבוד-אל, וכל הנפלאות הכבירות XX מגיד הרקיע. האם XX כאן אמור היה להיות מעשה ידיו? או מעשי ידיו?
סליחה על הקושייה. ותודה רבה!
פתאום נזכרתי במקרא (תלמוד) מפורש: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפנַי?
זו לדעתי תשובה מוחלטת: מעשה ידיי נאמר על טובעים, בלשון רבים.
זאת, אם כן, התשובה לדעתי: מעשה ידיו ... גם על דברים רבים
 

trilliane

Well-known member
מנהל
תודה רבה!! מודה לך.
האם ניתן להסיק מפסוק זה ש(מבחינה לשונית) "מעשה ידיו" כאן מכסה לשון רבים, ולא שזוהי סינקדוכה בלשון יחיד (נוסח "סוס ורוכבו"), או שאני לגמרי מתבלבל?
כוונתי כזאת: אם נניח היה כתוב כך: השמים מספרים כבוד-אל, וכל הנפלאות הכבירות XX מגיד הרקיע. האם XX כאן אמור היה להיות מעשה ידיו? או מעשי ידיו?
סליחה על הקושייה. ותודה רבה!
קל לראות שיש כאן תקבולת כיאסטית והמובן של "מעשה" אינו מעשה אחד מסוים אלא שם פעולה (עשייה) כלומר מכלול המעשים שלו.
אחת המשמעויות של משקל מִקְטָל מקבילה לשם הפעולה של בניין קל (מבחן/בחינה, מבדק/בדיקה, מקרא/קריאה, משפט/שפיטה, משתה/שתייה ועוד) ושמות פעולה נוטים לא פעם לקבל גם משמעות של תוצאת הפעולה (המצאה, חיבור, סיפור, צילום...).
 
תהלים קטו:
לֹא לָנוּ יְהוָה לֹא לָנוּ כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ. ב לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם. ג וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה. ד עֲ‍צַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם.
 
למעלה