מעשה בהחייאה

מעשה בהחייאה

היום (29/5) בשעת בוקר מוקדמת יוצא אט"ן אילת לקוצר נשימה חריף, כמוכן נמסר שהסובבים לחוצים שם. בהגיענו שוטר, שהוא מתנדב בוגר בתחנת אילת, החל כבר בהחייאה בסיסית יחד עם שוטר נוסף. צוות האט"ן (פראמדיק חובש ואנוכי) חברנו אליהם, השוטרים המשיכו עיסויים בעוד אנחנו כבר עוברים לצנרור קנה, ניטור ופתיחת וריד. במוניטור אסיסטולה, החולה היתה חסומה, המשפחה מספרת על COPD קשה. החייאה מגיעה לסביבות 9-12 דקות ואחד הכוננים שם לב שבמוניטור יש קצב. בבדיקה קצב סינוס תקין לחלוטין. ללא שום תרופה, רק עיסויים והנשמות. (לאחר חזרת דופק ול"ד ניתנו: ביקרבונט (כמוכן ונטולין ET), דורמיקום, וקטאמין) עוד מקרה שמראה את חשיבות המענה הראשוני. ישר כוח. ובואו ללמוד עזרה ראשונה. ויפה שעה אחת קודם
 
מזתומרת,

החולה חסומה? ואוטו שוטר החל החייאת מכשירים בעזרת ציוד כונן או ללא ציוד?
 
אה,

התכוונתי נ"א? בכל מקרה זה מוכיח שני דברים: כמו שאמרת - שהמענה הראשוני והמהיר הוא מאוד חשוב, וזה ידוע לכולם. מה שעוד חשוב וטוב לדעת שהסיכויי הצלחה בהחייאה על בסיס אספיקציה, כל החייאה שהגיעה להחייאה בגלל מצב נשימתי - גבוהיים מאוד. ואם עושים החייאה ראשונית (גם בטביעה ד"א) כמו שצריך, גם היא לבדה, יכולה להחזיר דופק. מקווה שאותה חולה גם יחזור להכרה.
 
למעלה