מעשה בכוס מים...

[yaakii]

מעשה בכוס מים...

שני אנשים תועים במדבר. לאחד יש כמות מים שאם ישתה את כולה הוא יוכל לחיות ולהגיע עד למקום מיושב, ואליו חברו ימות בצמא. במידה ויחלוק את המים עם חברו שניהם ימותו. אם ייתן את המים לחברו, החבר יחיה והוא ימות. מה עליו לעשות? פרטו,נמקו והסבירו...

 

[gurke]

מטילים מטבע.

וג'וחא היה מספר: פעם אני ואחי אכלנו עוגה. חילקנו את העוגה לשניים - וחלק אחד היה גדול מהשני. מיד לקחתי את החלק הגדול והתחלתי לאכול. שאל אחי: "מדוע לקחת את החלק הגדול יותר?" שאלתי אני: "ומה אתה היית עושה?" אמר: "הייתי לוקח לי את החלק הקטן, ונותן לך את הגדול!" אמרתי: "הרי זה בדיוק מה שעשיתי!"

 

[yaakii]

אתה לא דוגל ב"חייך קודמים לחיי חברך"?

מתאים לבדיחת בזוקה

כלומר, עצם מציאות המים אצלך לא נותנת לך כל זכות יתר עליהם? אפילו לא הגרלה חוזרת אם יוצא לרעתך? אם ניקח את ההשקפה הזאת הרי שאדם עשיר (כמובן, הדבר יחסי) צריך לחלק את כל כספו עם עני אחר שווה בשווה. שהרי אין כל משמעות שהדבר הטוב (הכסף) מצוי אצלך והחלוקה צריכה להיות עפ"י הגרלה. האם הגישה שלך היא דווקא במקרה שמוות צפוי לאחד הצדדים? אם כן, מה במה זה שונה?

 

[gurke]

אם הייתי נאבד במדבר עם חבר

כל המים שברשותנו היו הופכים לשל שנינו מיד, בלי היסוסים. איזה מין בן אדם מחזיק מים אצלו ומצהיר עליהם שהם שלו, במצב מצוקה?

 

[yaakii]

שוב- לא הבנתי האם אתה דוגל

שמתוך אותה השקפה גם אדם עשיר צריך לחלוק את הכסף שלו עם עני? למה שלא נתייחס לעולם הזה כאל מדבר גדול ואל הכסף כאל מים?

 

[gurke]

שנה הבאה אני עובד לחלוק את כל רכושי וכספי

עם עוד 20 בערך, ולגור איתם. זה עונה לך על השאלה?

 

[yaakii]

ממש לא..

גם אחרי שתחלקו ביניכם את הכסף לך יהיה נניח X כסף כשיהיו סביבך עשרות, מאות ואולי אלפים של אנשים שיהיה להם רק X/2 כסף. מדוע שלא תטיל עבורם מטבע (תרתי משמע...

)

 

[gurke]

אתה מתכוון למליארדים

(150 מליון איש חיים מתחת ב4 דולר ליום, שזה פחות מחצי מx שיש לכולנו) ובשביל לדאוג להם אתה צריך קצת יותר מלהטיל מטבע. אגב, בבסיס של שני השיתופים שדיברנו עליהם (מים במדבר, חיים משותפים) עומדת חברות וערבות הדדית, מה שאתה לא יכול לומר על סתם תרומה.

 

[yaakii]

שיהיה מיליארדים, (השאלה היא איך נגדיר "מסביב"

-השכונה שלי/העיר שלי/המדינה/העולם/היקום..) ומשום אי-קיבעות הגדרה זו גם לא קבעתי אם זה עשרות /מאות וכו'). "יותר מלהטיל מטבע". מה עוד, לא מבין? -הם צריכים כסף-אז תן להם... בהודעתי לא ציינתי שמדובר בחברים, אלא בשני אנשים שתעו במדבר. אך טוב שהוספת שהדבר משנה את ההחלטה. כלומר, אתה מסייג את דבריך לגבי ההגרלה למקרה בו מדובר בחברים, אך מה אם היו אלה זרים? ועוד, האם תגריל עם חברך,כל דבר שלך יש ולו אין? (אגב, ה"אגב" שלך הוא ההתייחסות היחידה בהודעתך לתוכן המהותי בהודעתי.)

 

[gurke]

אני יודע, זה היה החלק שבו התייחסתי להודעה שלך

המילה "אגב" באמת לא הייתה במקום. בכל אופן, לגבי החברות. קשה לי להבין איך שני אנשים שהם לא מכירים תועים יחדיו, אבל נגיד והם מצאו אחד את השני. לאחד יש מים ולשני אין, נכון? אם הם תועים במדבר, איך הם יודעים שאין להם מספיק מים בשביל שניהם? הרי הם לא יודעים כמה הם רחוקים מעיר כלשהי או כביש. במקרה שאתה פוגש אדם שהוא בדיוק באותה מצוקה כמוך, לרוב תחברו יחדיו על מנת לצאת מהמצוקה. כל עוד הם אינם יודעים שהאינטרסים שלהם מנוגדים, אין שום סיבה שהם יפנו זה נגד זה. לכן, במקרה זה הדבר הנכון לעשות הוא לשמור את המים (כי יש לחסוך במצוקה) ולחפש יחדיו מוצא, וכאשר יש סימנים של התייבשות, לתת לאדם המתייבש לשתות אבל לא את הכל.

 

[yaakii]

ממש קשה לחשוב על סיטואציה כזו??

1. הם היו יחד עם קבוצת מטיילים שהתאספה וממינה יחד מדריך. 2. שניהם היו במטוס שקרס בדבר. 3. כל אחד מהם הלך לטייל במדבר ואיבד את הדרך ואז הם נפגשו. וחוץ מזה שזה ממש מגוחך לדון בנושא הזה כי הוא תיאורטי ולא משנה אם הסיכוי שזה ייקרה הוא אפסי/גבוה. נניח שהם רואים באופק עיר שנמצאת במרחק שלוש שעות הליכה, ושניהם רופאים מומחים שיודעים לשער שבתהחשב במצבם הרפואי חצי ליטר המים שיש ברשות האחד ייאפשר רק לשותה את כולו להגיע לעיר. מה זה משנה???? זו שאלה תאורטית. במקום לחוג מסביבה-ענה עליה...! (ובכל מקרה התעלמת משאלה ששאלתי אותך גם אם נניח שמדובר שהם חברים..)

 

[gurke]

בוא אני אספר לך סיפור אמיתי

על שני מטפסי הרים - שמתאים לסיטואציה שלך. כשמטפסים על קרח יש חבל שמחבר בין שני האנשים (או יותר) שמטפסים - ככה תמיד אחד תקוע בקרח (עם הסכינים שיש לו) ומשמש ביטחון לשני שבדיוק עוזב את הקרח ומטפס עוד למעלה. ככה אם הוא נופל, הראשון מחזיק אותו באוויר והוא יכול לחזור. יש חוק לא כתוב בטיפוס הרים, שלעולם, לעולם אסור לחתוך את החבל. שני אנשים שמוגדרים כחברים הכי טובים, מטפסי הרים שכל חייהם טיפסו יחד. הם יצאו למסע וטיפסו, אני לא זוכר איפה, ואחרי כמה ימים טיפסו על הפיסגה. מה שקרה זה שהתחילה להתקרב סופה רצינית, ואחד המטפסים נפל ואיבד את ההכרה. המצב הוא כזה - אחד חי, מחזיק בקרח - ועליו תלוי חברו שאיבד הכרה. הוא יודע שעוד כמה שעות תגיע הסופה, איתה מפולות שלגים ולא יודע מה, ושניהם ימותו. אם הוא יחתוך את החבל, הוא יוכל להמשיך לטפס ולצאת משם - אבל חברו יפול מהצוק וכנראה ימות. הוא חתך את החבל וחזר לבסיס. אחרי שלושה ימים הגיע החבר שלו שהצליח להנצל. למרות שזה שהוא חתך את החבל הציל את שניהם (אם הוא היה נשאר הסופה הייתה מגיעה וכנראה שהורגת אותם), שני החברים התנתקו לגמרי. זה שחתך את החבל הפסיק לטפס, כי לא היה מי שיסכים לטפס יחד איתו. מה זה אומר? אני לא יודע. אולי עדיף לדאוג לעצמך, למרות שהקול המוסרי אומר לדאוג לאחר. אני אישית לא הייתי חותך את החבל, אני פשוט לא חושב שהייתי מסוגל. הייתי מנסה למצוא דרך אחרת להציל את שנינו, או שהייתי מוותר למוות.

 

[yaakii]

סיפור מעניין.

לגבי השאלה שלי-אני מבין שאתה לא סגור איך נכון לנהוג...?

 

[shanyz1]

אי אפשר להשוות את זה לכסף..

בגלל שקודם כל, לכל אחד יש הזדמנות ולכל אחד יש סיכוי להרוויח כסף, בעזרת בקשת נדבות , תרומות , מציאת עבודה , מילוי לוטו , מכירת מוצרי ים המלח בחו"ל , קבלת ירושה מדוד רחוק שנפטר , וכו' וכו' וכו' . בסיטואציה הזאת- אנחנו מניחים שהמים שיש אצלי , אלו המים האחרונים והיחידים שנשארו באותו איזור... אם באמת כל הכסף של העולם היה נשאר אצלי - בכיף הייתי מחלקת אותו שווה בשווה... כי מה היה לי לעשות עם כל כך הרבה משאבים, שאני בסכך הכל נשארת לבד בסופו של דבר?

 

[yaakii]

אמ...אני מבין...צודקת.

 

[Shira Esther]

הלכתית, האדם שבידו המים צריך לשתות

הו, הבגרות בספרות השו"ת

 

[yaakii]

אם הייתי רוצה לקבל תשובה הלכתית...(../images/Emo32.gif)

הייתי שואל שאלה זו בפורום הקשור להלכה

ולא לפילוסופיה... לגבי ספרות: אני מזועז מלדמיין את ציון המגן שלי...והבגרות?-בכלל...לא למדנו מילה בספרות השנה. המורה התבלבל, הוא חושב שהוא אמור ללמד היסטוריה. (אנחנו עושים 4 יחידות מחשבת ישראל ו-1 ספרות. אני חושב להחליף גם את ה-1 ספרות למחשבת. בגרות במחשבת מחרתיים. בהצלחה לי

) ולגבי החתימה שלך-מה נסגר איתה? היא לא סגוה על עצמה?

אבל אין ספק שציטוטים צריך לקחת מקהלת. אני מאוהב בספר הזה

 

[Shira Esther]

אוי, כמה יחידות!

אני מזועזעת. בעיקרון יש לנו 1 מחשבת ו1 ספרות, ואני עושה 2 מחשבת.

 

[yaakii]

כן, המון... מקווה שזה יהיה שווה

את זה...

 

[shanyz1]

וואו , אני לא מאמינה שדווקא היום החלטתי לבקר

בפורום הזה , בדיוק כשהיום בצהריים פורסמו הציוני מגן במחשבת :] בכל מקרה , אם מתעלמים לרגע מרבי עקיבא ובן פטורא ... אני חושבת שהייתי מתחלקת במים.. ממש בא לי להגיע למקום יישוב ולהמשיך לחיות, אבל החיים לא היו באמת חיים נומאליים כשהמחשבה בראש שבגללי - באופן ישיר - מישהו מת, לא מרפה ממני ... עדיף למות בידיעה שמתתי למען משהו , מאשר לחיות בידיעה שמישהו היה באותה סיטואציה בדיוק כמוני , ומת בה...