מעשה במרוקנית
זהו סיפור על יריבות שהפכה לחברות אמיצה מעשה שהיה כשבני השני היה קטן ונכנס לגן פרטי,ולגננת ששמה כשמי נהיה שחור בעיניים בכל פעם שראתה אותי...ולאו דווקא בגלל צבע בגדיי ולא בגלל השחור שתוחם את עיניי אלא בגלל דאגה יתירה שהתפרשה כביקורתיות...הלך הדברים היה בכי רע...החל מהנימה וכלה במרוקאית עסיסה...עד שיום אחד עזרתי לה בלי פניה ובלי תמורה, ועזרה זו פתחה את הלב...ואת הנשמה...ומסתבר שכשהלב נפתח הוא מתגלה בכל הדרו...ובלי לדעת למה ואיך הפכנו לחברות הכי טובות... זכורים לי הלילות שהיינו אוכלות גלידה ונשארות ערות כדי שהאחת(אני) תקבל את בעלה שחוזר מהכולל והשניה, חברתי, תעיר את בעלה שיוצא לכולל חצות.... זכורים לי הימים בהם הסנפנו את ריח המרכך כביסה מהבגדים של התינוקות...איך הקפדנו על שורה של אטבים כחולים ושורה של אטבים ירוקים... זכורים לי הבישולים...מטבוחה וחריף, קורקבנים ואורז,קוסקוס ועוף בתנור, חצילים מטוגנים ופלפלים ממולאים...חלות לשבת ומעדנים לראש חודש... שיחות נפש והרבה צחוק, שיחות נשים מתובלות בבדיחויות...שאוי לאוזניים שכך שומעות.... זכורה לי פעם אחת שניסיתי להיות גיבורה ומרחתי שעווה בשפם...איי איי שעווה חמה זה כאב וזה שרף אך לא פגע בחיוך של השפה... זו היא שחרצה לשון לשכנה שמציצה לי בחלון..וזו היא שכיסחה את השכנות כמו שרק מרוקאית יודעת לעשות...בזמן שדיברו עליי... ואתמול, היא באה לביקור קצר עם שניים מתוך ארבעה, ובבית פתחנו לול, ולגו מפוזר, תופים ומצילתיים וגם שוקולד כמובן)) יריבות שהפכה לחברות כל כך טובה) שבת שלום קרן
זהו סיפור על יריבות שהפכה לחברות אמיצה
מעשה שהיה כשבני השני היה קטן ונכנס לגן פרטי,ולגננת ששמה כשמי נהיה שחור בעיניים בכל פעם שראתה אותי...ולאו דווקא בגלל צבע בגדיי ולא בגלל השחור שתוחם את עיניי אלא בגלל דאגה יתירה שהתפרשה כביקורתיות...הלך הדברים היה בכי רע...החל מהנימה וכלה במרוקאית עסיסה...עד שיום אחד עזרתי לה בלי פניה ובלי תמורה, ועזרה זו פתחה את הלב...ואת הנשמה...ומסתבר שכשהלב נפתח הוא מתגלה בכל הדרו...ובלי לדעת למה ואיך הפכנו לחברות הכי טובות... זכורים לי הלילות שהיינו אוכלות גלידה ונשארות ערות כדי שהאחת(אני) תקבל את בעלה שחוזר מהכולל והשניה, חברתי, תעיר את בעלה שיוצא לכולל חצות.... זכורים לי הימים בהם הסנפנו את ריח המרכך כביסה מהבגדים של התינוקות...איך הקפדנו על שורה של אטבים כחולים ושורה של אטבים ירוקים... זכורים לי הבישולים...מטבוחה וחריף, קורקבנים ואורז,קוסקוס ועוף בתנור, חצילים מטוגנים ופלפלים ממולאים...חלות לשבת ומעדנים לראש חודש... שיחות נפש והרבה צחוק, שיחות נשים מתובלות בבדיחויות...שאוי לאוזניים שכך שומעות.... זכורה לי פעם אחת שניסיתי להיות גיבורה ומרחתי שעווה בשפם...איי איי שעווה חמה זה כאב וזה שרף אך לא פגע בחיוך של השפה... זו היא שחרצה לשון לשכנה שמציצה לי בחלון..וזו היא שכיסחה את השכנות כמו שרק מרוקאית יודעת לעשות...בזמן שדיברו עליי... ואתמול, היא באה לביקור קצר עם שניים מתוך ארבעה, ובבית פתחנו לול, ולגו מפוזר, תופים ומצילתיים וגם שוקולד כמובן)) יריבות שהפכה לחברות כל כך טובה) שבת שלום קרן