עגלגלה המקורית
New member
מעשה בסיפור אישי.........../images/Emo124.gif
קודם כל חייבת לציין שהפורום הזה ממש אחלה וזו פעם ראשונה שאני כותבת בו......... רציתי לחלוק אתכם את סיפורי האישי ואולי גם לעודד בדרך אנשים שמחפשים את דרכם בעבודה או בחיפוש אחר עבודה. מי שמכיר את הניק שלי, גם יודע במה אני עוסקת, אבל זה לא המקום לפרט. פתחתי עסק לפני מס' חודשים ואין כמוני מאושרת. נכון, ההתחלה קשה אפילו קשה מאוד, במיוחד עם הורים שיושבים לך על הוריד ומנג'סים "למה את מבזבזת את הכסף שלך" ועם מנהל בנק שלא ממש מאיר פנים, עם אמצעי שיווק מוגבלים ועם לקוחות שצריך להתייחס אליהם בפינצטה ובכפפות של משי...אבל זה שווה, שווה הכל. במשך שנים עבדתי תחת בוסים - לפעמים 2 לפעמים 3 - בתפקיד שכיסוי התחת שלו היה "מזכירה בכירה" ולא לילד הזה פיללתי, בוודאי שלא אחרי 3 שנות לימוד באוניברסיטה. נכון, התפקיד היה יחסית מגוון, מעניין ושילב אינטרקציה עם הרבה אנשים, אבל לא לילד הזה התפללתי. ממש לא. במשך שנים ראיתי מידי יום יום כיצד מתקבלות החלטות ע"י אנשים לא מיומנים, לא מקצועיים ולא אנושיים. אנשים - במקרה זה גברים - המונעים ע"י פלג הגוף התחתון שלהם ולא העליון........... ראיתי את חיי עוברים לידי כמו בסרט (תורכי). השתגעתי מחוסר הצדק. אני יושבת כאן, הם - שם. לכאורה, רק קיר הפריד בינינו ובעצם - עולם ומלואו. לא הבנתי איך ולמה מתקבלות החלטות טיפשיות שכאלו שמשפיעות על העובדים והמשרד, איך הם מסוגלים להתנהג בצורה גועלית לאנשים שעובדים איתם 24/7, איך זה שהם לא רואים את מה שאני רואה...?! ולא, לא הייתי מהטיפוסים שיושבים בצד, כנועים ושלווים, ממלאים פיהם מים ושותקים. הגבתי, עניתי, פעלתי (בנחרצות?!) ועדיין הייתי "המזכירה" שאין לה כוח ואין לה השפעה. ואז החלטתי, ביום בהיר אחד, ולאחר לבטים לא קטנים ובדיקה מעמיקה של השוק, לפתוח עסק. נכון, היום העסק הוא אני וחוזר חלילה, אין עובדים נוספים ואני מנסה לצוף מעל המים........אבל ההרגשה החופשית הזאת, החירות המוחלטת להיות הבוס של עצמך, לקבל החלטות לטוב ולרע, לשמוע "תודה" מלקוח מרוצה - מה אני אומר לכם, ידידיי, שווה עולם ומלואו. היום אני אדם מוטרד הרבה יותר, אבל אני מקבלת טרדות אלו באהבה גדולה. אחרי שנים של פאסיביות, של תהיות למה "הם" ולא אני, מצאתי תחום עיסוק שאני אוהבת אותו ויכולה למצות את המירב שבי. וגם אם אכשל (חו"ח), לפחות אדע שעשיתי הכל ע"מ להצליח. זה אפשרי, זה בטווח ידכם...פשוט תאמינו בעצמכם, תגלו את אותו תחום שאתם אוהבים וטובים בו, תבחנו אותו לעומק, בקשו חו"ד מגורמים מקצועיים ומחברים, חפשו שותף מתאים במקרה הצורך, וצאו לדרך.... בהצלחה לכולם, גל
קודם כל חייבת לציין שהפורום הזה ממש אחלה וזו פעם ראשונה שאני כותבת בו......... רציתי לחלוק אתכם את סיפורי האישי ואולי גם לעודד בדרך אנשים שמחפשים את דרכם בעבודה או בחיפוש אחר עבודה. מי שמכיר את הניק שלי, גם יודע במה אני עוסקת, אבל זה לא המקום לפרט. פתחתי עסק לפני מס' חודשים ואין כמוני מאושרת. נכון, ההתחלה קשה אפילו קשה מאוד, במיוחד עם הורים שיושבים לך על הוריד ומנג'סים "למה את מבזבזת את הכסף שלך" ועם מנהל בנק שלא ממש מאיר פנים, עם אמצעי שיווק מוגבלים ועם לקוחות שצריך להתייחס אליהם בפינצטה ובכפפות של משי...אבל זה שווה, שווה הכל. במשך שנים עבדתי תחת בוסים - לפעמים 2 לפעמים 3 - בתפקיד שכיסוי התחת שלו היה "מזכירה בכירה" ולא לילד הזה פיללתי, בוודאי שלא אחרי 3 שנות לימוד באוניברסיטה. נכון, התפקיד היה יחסית מגוון, מעניין ושילב אינטרקציה עם הרבה אנשים, אבל לא לילד הזה התפללתי. ממש לא. במשך שנים ראיתי מידי יום יום כיצד מתקבלות החלטות ע"י אנשים לא מיומנים, לא מקצועיים ולא אנושיים. אנשים - במקרה זה גברים - המונעים ע"י פלג הגוף התחתון שלהם ולא העליון........... ראיתי את חיי עוברים לידי כמו בסרט (תורכי). השתגעתי מחוסר הצדק. אני יושבת כאן, הם - שם. לכאורה, רק קיר הפריד בינינו ובעצם - עולם ומלואו. לא הבנתי איך ולמה מתקבלות החלטות טיפשיות שכאלו שמשפיעות על העובדים והמשרד, איך הם מסוגלים להתנהג בצורה גועלית לאנשים שעובדים איתם 24/7, איך זה שהם לא רואים את מה שאני רואה...?! ולא, לא הייתי מהטיפוסים שיושבים בצד, כנועים ושלווים, ממלאים פיהם מים ושותקים. הגבתי, עניתי, פעלתי (בנחרצות?!) ועדיין הייתי "המזכירה" שאין לה כוח ואין לה השפעה. ואז החלטתי, ביום בהיר אחד, ולאחר לבטים לא קטנים ובדיקה מעמיקה של השוק, לפתוח עסק. נכון, היום העסק הוא אני וחוזר חלילה, אין עובדים נוספים ואני מנסה לצוף מעל המים........אבל ההרגשה החופשית הזאת, החירות המוחלטת להיות הבוס של עצמך, לקבל החלטות לטוב ולרע, לשמוע "תודה" מלקוח מרוצה - מה אני אומר לכם, ידידיי, שווה עולם ומלואו. היום אני אדם מוטרד הרבה יותר, אבל אני מקבלת טרדות אלו באהבה גדולה. אחרי שנים של פאסיביות, של תהיות למה "הם" ולא אני, מצאתי תחום עיסוק שאני אוהבת אותו ויכולה למצות את המירב שבי. וגם אם אכשל (חו"ח), לפחות אדע שעשיתי הכל ע"מ להצליח. זה אפשרי, זה בטווח ידכם...פשוט תאמינו בעצמכם, תגלו את אותו תחום שאתם אוהבים וטובים בו, תבחנו אותו לעומק, בקשו חו"ד מגורמים מקצועיים ומחברים, חפשו שותף מתאים במקרה הצורך, וצאו לדרך.... בהצלחה לכולם, גל
