מעשה שהיה...
הבוקר אני רוכב לעבודה, בין טורי הפחיות. לפני עוד רוכב קטנוע + מורכבת. אנחנו מגיעים לקטע צר במיוחד, ואני מחליט לוותר ונעצר. הרוכב שלפני מחליט להתעקש (בהנחה שמדובר ביצור חושב כמובן) נדחף בין שתי מכוניות ומצליח להשתחל תוך כדי זה שהוא מקפל למזדה משמאל את המראה ב 90 מעלות. לפי התגובות של הנהג זה מאוד לא מצא חן בעיניו ובצדק. אחרי שנייה של מחשבה התקרבתי אל המכונית ויישרתי חזרה את המראה למקום. בבת אחת הנהג נרגע, והודה לי במחוות יד. אח"כ הוא בדק במראה השנייה ואז זז קצת הצידה כדי לפנות לי מעבר. החזרתי לו תודה והמשכתי ברכיבה. רוב הסיכויים שהנהג הזה היה מגיע לעבודה היום עצבני ומלא מחשבות נקם. בטוח שעכשיו הוא פחות חושב ש"צריך להוריד את כל האופנוענים מהכביש". מה הנקודה שלי? ישנה גישה בקרב רוכבי הדו"ג, אשר לצערי נפוצה בקרב יושבי הפורום הסמוך או לפחות בקרב נותני הטון שם. הגישה הזו גורסת ש: 1. לא ניתן לשפר את תדמית האופנוענות. 2. התדמית כ"כ בזבל שממילא לא ניתן להזיק לה. 3. לכן אני יכול לרכב ולהתנהג בבהמתיות או אלימות כראות עיני. 4. לא רק שזה מוצדק זה אפילו רצוי כי זה נוקם קצת "בהם" (נהגי המכוניות). הגישה הזו, המלווה בססמאות מתלהמות בסגנון "נמאס להתנצל", היא הדבר הכי ילדותי ומטומטם שנתקלתי בו מזה הרבה זמן. נכון שהאופנוען תמיד יהיה בעמדת נחיתות מבחינת האהדה הציבורית, אך זה ממש לא נכון שלמעשי אין השפעה מצטברת על היחס של הכלל. במלחמה נגד החברה הישראלית יפסיד הצד החלש, במקרה זה רוכבי הדו"ג (ולמעשה הוא מפסיד כל הזמן). מעניין אותי לקרוא מה דעתכם. אני לא מפרסם הודעה זאת בפורום אופנועים כי את הטון הכללי הדוחה שם בנושא זה אני מכיר. (לא שממש איכפת לי, אבל תגובות בסגנון "כנס-לי-לתחת" לא נחשבות דיון בעיני).
הבוקר אני רוכב לעבודה, בין טורי הפחיות. לפני עוד רוכב קטנוע + מורכבת. אנחנו מגיעים לקטע צר במיוחד, ואני מחליט לוותר ונעצר. הרוכב שלפני מחליט להתעקש (בהנחה שמדובר ביצור חושב כמובן) נדחף בין שתי מכוניות ומצליח להשתחל תוך כדי זה שהוא מקפל למזדה משמאל את המראה ב 90 מעלות. לפי התגובות של הנהג זה מאוד לא מצא חן בעיניו ובצדק. אחרי שנייה של מחשבה התקרבתי אל המכונית ויישרתי חזרה את המראה למקום. בבת אחת הנהג נרגע, והודה לי במחוות יד. אח"כ הוא בדק במראה השנייה ואז זז קצת הצידה כדי לפנות לי מעבר. החזרתי לו תודה והמשכתי ברכיבה. רוב הסיכויים שהנהג הזה היה מגיע לעבודה היום עצבני ומלא מחשבות נקם. בטוח שעכשיו הוא פחות חושב ש"צריך להוריד את כל האופנוענים מהכביש". מה הנקודה שלי? ישנה גישה בקרב רוכבי הדו"ג, אשר לצערי נפוצה בקרב יושבי הפורום הסמוך או לפחות בקרב נותני הטון שם. הגישה הזו גורסת ש: 1. לא ניתן לשפר את תדמית האופנוענות. 2. התדמית כ"כ בזבל שממילא לא ניתן להזיק לה. 3. לכן אני יכול לרכב ולהתנהג בבהמתיות או אלימות כראות עיני. 4. לא רק שזה מוצדק זה אפילו רצוי כי זה נוקם קצת "בהם" (נהגי המכוניות). הגישה הזו, המלווה בססמאות מתלהמות בסגנון "נמאס להתנצל", היא הדבר הכי ילדותי ומטומטם שנתקלתי בו מזה הרבה זמן. נכון שהאופנוען תמיד יהיה בעמדת נחיתות מבחינת האהדה הציבורית, אך זה ממש לא נכון שלמעשי אין השפעה מצטברת על היחס של הכלל. במלחמה נגד החברה הישראלית יפסיד הצד החלש, במקרה זה רוכבי הדו"ג (ולמעשה הוא מפסיד כל הזמן). מעניין אותי לקרוא מה דעתכם. אני לא מפרסם הודעה זאת בפורום אופנועים כי את הטון הכללי הדוחה שם בנושא זה אני מכיר. (לא שממש איכפת לי, אבל תגובות בסגנון "כנס-לי-לתחת" לא נחשבות דיון בעיני).
