מעשים, דיבורים ומחשבות
פעם שמעתי מתקשרת שאומרת שצריך לעשות מעשים טובים, לדבר טוב ולחשוב טוב.
אני רואה את זה בצורה כזאת שמעשים נמצאים הכי הרבה בשליטתנו. זאת אומרת, צריך הרבה מאוד כדי להגיע למצב שאנחנו מרימים כוס משולחן ומטיחים אותה בריצפה כשאנחנו בריב שמתחמם מהר מאוד. לעומת זאת קל יותר לקלל את אותו אדם ולהרים את הקול. לחשוב בלב על שבא לנו להטיח את הכוס בריצפה ולקלל בלב את אותו אדם זה ממש קל, ואפילו יכול לבוא ללא שליטה, עם כוונה למחשבה ובלי כוונה.
מעשים זה ברור שהם פוגעים בטובתנו העליונה כשהם נעשים (לדוגמה אדם ילך ויגנוב) על מילים נאמר שהן יכולות להרוג וזה גם דיי ברור שהם פוגעים בנו למעלה כשאנחנו מדברים דברים שלא צריכים, כמו רכילות, או פגיעה ישירה באדם בכוונה תחילה. לגבי המחשבות, זה לא תמיד ניתן לשליטה ו"היד קלה על ההדק" זה לא דורש כמעט שום דבר, רק לחשוב. השאלה עד כמה זה פוגע בנו למעלה? לגבי מילים יש את עניין הכוונה, השאלה אם גם לגבי מחשבות? יש מחשבות שאנחנו חושבים עם כוונה ויש מחשבות טורדניות, שיכולות לצוץ בכל רגע בלי שבאמת רצינו לחשוב את אותו הדבר. השאלה אם גם כאן זה פוגע בנו למעלה? או שזה נסלח כי זה ללא שליטה וכוונה?
שואלת כי הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי נאבקת עם עצמי במחשבות האלה, הטורדניות.
פעם שמעתי מתקשרת שאומרת שצריך לעשות מעשים טובים, לדבר טוב ולחשוב טוב.
אני רואה את זה בצורה כזאת שמעשים נמצאים הכי הרבה בשליטתנו. זאת אומרת, צריך הרבה מאוד כדי להגיע למצב שאנחנו מרימים כוס משולחן ומטיחים אותה בריצפה כשאנחנו בריב שמתחמם מהר מאוד. לעומת זאת קל יותר לקלל את אותו אדם ולהרים את הקול. לחשוב בלב על שבא לנו להטיח את הכוס בריצפה ולקלל בלב את אותו אדם זה ממש קל, ואפילו יכול לבוא ללא שליטה, עם כוונה למחשבה ובלי כוונה.
מעשים זה ברור שהם פוגעים בטובתנו העליונה כשהם נעשים (לדוגמה אדם ילך ויגנוב) על מילים נאמר שהן יכולות להרוג וזה גם דיי ברור שהם פוגעים בנו למעלה כשאנחנו מדברים דברים שלא צריכים, כמו רכילות, או פגיעה ישירה באדם בכוונה תחילה. לגבי המחשבות, זה לא תמיד ניתן לשליטה ו"היד קלה על ההדק" זה לא דורש כמעט שום דבר, רק לחשוב. השאלה עד כמה זה פוגע בנו למעלה? לגבי מילים יש את עניין הכוונה, השאלה אם גם לגבי מחשבות? יש מחשבות שאנחנו חושבים עם כוונה ויש מחשבות טורדניות, שיכולות לצוץ בכל רגע בלי שבאמת רצינו לחשוב את אותו הדבר. השאלה אם גם כאן זה פוגע בנו למעלה? או שזה נסלח כי זה ללא שליטה וכוונה?
שואלת כי הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי נאבקת עם עצמי במחשבות האלה, הטורדניות.
