מעתיקה לכאן הודעה שכתבתי למטה

[ש ח ר של י ו ם חדש]

מעתיקה לכאן הודעה שכתבתי למטה

כי נראה לי שהיא נבלעת בשרשור הבוקר טוב. 11 יום!!! היפ היפ, הורֵיי!!! סליחה שלא הייתי כאן לקפה הבוקר. טל עצוב כל כך. היום הוא נשאר איתי בבית. הוא משתגע מזה שהוא לא יכול ללכת. הוא ממש משתגע. היום הוא בכה המון ואמר שהוא בחיים לא יהיה ילד רגיל כמו כולם. ואני ניחמתי ואמרתי לו שזה עוד 11 יום ואז יהיה גבס קצר שהוא יוכל ללכת עליו כבר ואחרי זה יורידו אותו גם והוא יילך רגיל כמו כולם. ואני נואמת לו ומלטפת אותו והלב נשבר לי בפנים. ואני כבר רוצה כל כך לראות את הרגל בלי גבס. לראות איך נראית כף הרגל. לראות אותו עומד עליה. הולך עליה. ואני בעצמי משתגעת וצריכה לשמור על פאסון לידו. הוא ילד מקסים. ממלא את הזמן שלו בספרים וציורים. עושה עבודות יצירה כל הזמן. מאוד יצירתי. הוא גם משחק הרבה במשחקי קופסא, איתי, עם אבא, עם אחותו. גם המחשב לוקח זמן פעיל ממנו, אבל הוא מתתתתתתתת לרוץ ולקפוץ כבר. סליחה על המגילה אבל זה היה היום שלנו היום. יעל

 

[גן עדן היחידה]

היי יעלי../images/Emo24.gif

ההודעה באמת נדחקה אי שם. ממני אל טל: כל כך הרבה זמן חיכית, והיום הורדת הגבס קרובה מתמיד, תחזיק מעמד למרות שלפעמים אתה מרגיש מוגבל.תנצל בינתיים את אבא ואמא להביא לך מיים, תה וכד' ושב כל היום על הטוסיק כמו מלך, מגיע לך... ולך יעלי, אני מבינה אותך למרות שלא יכולה הרבה לעזור אבל מבטיחה לך שזה יום כזה, ומחר תשכחי את האתמול ותמשיכו הלאה בשמחה ובאושר. יום נעים

 

[אמא של כדור]

אני זוכרת שממש לא מזמן

כתבת לי את התאריך שיורידו לטל את הגבס וזה היה נראה לי עוד הרבה זמן. אבל הזמן ממש טס. שנכם עושים את הטוב ביותר, המטרה היא החשובה במקרה הזה. נחמד שיכולת להשאיר אותו איתך בבית. הוא גיבור ונהדר, והגבס הוא זמני. כיף שהוא כזה נבון ושאתם יכולים לדבר ולהיות יחד בזמן איכות, זה כל כך חשוב. אני מאחלת לנו פתיחות ויחד כזה. אנחנו סופרים איתכם

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

תודה, חברות יקרות לי../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif

זה מעודד מה שכתבתן. אני יודעת שהכול למען מטרה טובה עבורו אבל כואב לי שהוא היה היום ממש בדאון כזה. נמשיך לחכות בסבלנות. תודה מכל הלב

 

[גווניבר]

Go Tal! Go Yael!!

לפחות עכשיו לא קיץ, כי אז החום היה ממש מעיק, בנוסף לכל הצרות. אני זוכרת איך אבא שלי לפני כל טיול וחוגי סיור שרציתי ללכת, אמר לי 'את יודעת שאת לא כמו כולם. את יודעת שיש דברים שאת לא יכולה לעשות'. כ"כ כעסתי עליו ברגעים האלה. נמאס לי להיות עם נעליים מיוחדות, לא רציתי להיות מוגבלת בחיי היום-יום. מאז כיתה ח' ששמעתי את השיר "את לא כמו כולם" של משינה, המשפט קיבל משמעות קצת אחרת עבורי אף אחד הוא לא 'כמו כולם'. טל נשמע בוגר יותר מ'כולם', יצירתי יותר מ'כולם'. כרגע הוא לא נייד, אבל כשהגבס ירד, והוא ילך וירוץ 'כמו כולם', עדיין יהיו לו יתרונות שאין ל'כולם'. חיבוק ענק לשניכם!!!

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

תודה, גווני מתוקה,כתבת מילים נפלאות

איזה עידוד!!! אוהבת, יעל