ריקי זו אני
Well-known member
בקרית ארבע חברון רב מכריע של האוכלוסיה במקום הם בני אדם אנונמיים לחלוטין. נשים, גברים ילדים וילדות שאיש לא שמע עליהם מטוב ועד פחות..., אבל מתוך ה'רגילים' שם, מפורסמים לא מעטים באופן יחסי... והשרה אורית סטרוק היא אחת מהם... ואולי הנציגה הכי אוטנטית של הציבור המיוחד הזה.
כי צמח לנו גזע מיוחד בבירת יהודה...
באמת... תחשבו על כמות הפיגועים שסובלת האוכלוסיה הזו... החל מירי ומטעני חבלה בתוך העיר חברון, מספר פיגועים עצום בתחנה האוטובוס מחוץ לשער הישוב... ובדרך שעד לא מזמן עברה בפאתי העיירה בית אומר ומחנה הטרור אל ערוב. ר"ל שתושב ממוצע שם חש בטחון מוחלט... והורדת כוננות בצומת גוש עציון.
כל ילד שנולד הופך ללוחם נועז...
כי אם אתה מהרהר באם לצאת לכביש הראשי, כנראה שלא תשאר שם לעוד הרבה זמן...
ואם חי אתה בחברון... שם כבר הופקרו חייך מלכתחילה...
אז אם זה הרקע... של אורית סטרוק... שם גידלה את ילדיה ומי מנכדיה, הרי נתוני הפתיחה שלה גלויים...
אלה שאורית סטרוק לא נפלה לפוליטיקה משום מקום ומכאן שטענתי ועודני טוענת שאורית סטרוק מכירה את מערכת הבטחון הישראלי על בוריה... כשם שחתולת רחוב מכירה את חצרות הבתים... ובחברון העניינים סבוכים ומסובכים פי כמה מאשר בכל התנחלות אחרת בארץ ישראל החל מבארי ומג'דל... עבור בתל אביב אלון מורה ותתקוע...
מי לא בוחש שם?
השין בית כף... או נכון יותר ציידי היהודים בארגון...
המנהל האזרחי... צה"ל בכובעו המבצעי ועד לצה"ל שבתחום פיקוד העורף וכו. וכו'.
אורית סטרוק מכירה את המערכות השונות על בורין... ולכן היא יודעת לשאול את השאלות הכי קשות... וכשהיא שרה היא עולה אם השאלות עד לדרגים הכי גבוהים... שהם במפתיע הכי עצלים...
ומי יופתע שלמשיבים אין תשובות לחתולת רחוב?
וכך היה שבבוקר קר מאוד אחד... ואני כהרגלי מכינה לאישי את תיק הרועים שלו... מוזגת את כוסות הקפה השחור עם הל... לפני צאתו... מסיימת את ההתארגנות של עצמי והשעון על הקיר מורה שבוד רבע שעה 06.00... יוצאת אל הקורררר... בדרכי אל השגרים היונקים שלי... לבדיקה ראשונית... תרה אחר המתקשים לשרוד..., לודא שהמכונות הנקה פועלים, שאבקת החלב במכונות... והחומר עורבב כראוי... שתנורי החימום פועלים... והקש על הרצפה יבש... שאם אחד האלמנטים לא תקינים... אוי... אוי...
יוצאת את ביתי... עדת הכלבים באים להתענג עלי... מקשקשים בזנבותיהם... חלקם משמעים קולות של אהבה... ואז אני שומעת קול נשי... 'סליחה'... הקול מוכר. במחשבה של רגע אני אומרת לעצמי 'תעתוע', אבל כשאני עומדת מולה...
חייכה אלי והתנצלה.
אורית סטרוק יכולה להגיע לכל פינה בארץ ברכב שרד... מלווה בעוזריה, לשוחח ולהרשים... להעניק תקציבים לכאן ולכאן... ולאחר יום מסע בעינייני משרדה לשוב לבירה... להתרווח בכורסה מפנקת וכן הלאה.
אבל הגברת הזו באה לתת מענה נכון לבעיות נכונות... אז היא יוצאת מביתה שבקרית ארבע... נוהגת שעה ועשרים דקות (אלינו) מגיעה אל החווה בשעה 06.45...
ישבנו במטבח לקפה נוסף של בוקר... דברנו כללית על בעיות בטחוניות של החוות... על איומים ועל קרקעות וכו'. רשמה לעצמה נקודות. ירדנו לדיר... ונפרדנו לשלום.
מחר בבוקר וביום שאחרי תבקר במקומות אחרים בארץ... בשעה 08.30 בטח תבגוש את המהג שלה שימתין לה ברכב השרד... בפתח ביתה שבחברון.
מול העוצמה הזו ניסה האידיוט השימושי של השמאל הישראלי לזלזל... כי מה היא מול המאצ'ו התל אביבי חסר ההשכלה וחסר התרבות???
כי צמח לנו גזע מיוחד בבירת יהודה...
באמת... תחשבו על כמות הפיגועים שסובלת האוכלוסיה הזו... החל מירי ומטעני חבלה בתוך העיר חברון, מספר פיגועים עצום בתחנה האוטובוס מחוץ לשער הישוב... ובדרך שעד לא מזמן עברה בפאתי העיירה בית אומר ומחנה הטרור אל ערוב. ר"ל שתושב ממוצע שם חש בטחון מוחלט... והורדת כוננות בצומת גוש עציון.
כל ילד שנולד הופך ללוחם נועז...
כי אם אתה מהרהר באם לצאת לכביש הראשי, כנראה שלא תשאר שם לעוד הרבה זמן...
ואם חי אתה בחברון... שם כבר הופקרו חייך מלכתחילה...
אז אם זה הרקע... של אורית סטרוק... שם גידלה את ילדיה ומי מנכדיה, הרי נתוני הפתיחה שלה גלויים...
אלה שאורית סטרוק לא נפלה לפוליטיקה משום מקום ומכאן שטענתי ועודני טוענת שאורית סטרוק מכירה את מערכת הבטחון הישראלי על בוריה... כשם שחתולת רחוב מכירה את חצרות הבתים... ובחברון העניינים סבוכים ומסובכים פי כמה מאשר בכל התנחלות אחרת בארץ ישראל החל מבארי ומג'דל... עבור בתל אביב אלון מורה ותתקוע...
מי לא בוחש שם?
השין בית כף... או נכון יותר ציידי היהודים בארגון...
המנהל האזרחי... צה"ל בכובעו המבצעי ועד לצה"ל שבתחום פיקוד העורף וכו. וכו'.
אורית סטרוק מכירה את המערכות השונות על בורין... ולכן היא יודעת לשאול את השאלות הכי קשות... וכשהיא שרה היא עולה אם השאלות עד לדרגים הכי גבוהים... שהם במפתיע הכי עצלים...
ומי יופתע שלמשיבים אין תשובות לחתולת רחוב?
וכך היה שבבוקר קר מאוד אחד... ואני כהרגלי מכינה לאישי את תיק הרועים שלו... מוזגת את כוסות הקפה השחור עם הל... לפני צאתו... מסיימת את ההתארגנות של עצמי והשעון על הקיר מורה שבוד רבע שעה 06.00... יוצאת אל הקורררר... בדרכי אל השגרים היונקים שלי... לבדיקה ראשונית... תרה אחר המתקשים לשרוד..., לודא שהמכונות הנקה פועלים, שאבקת החלב במכונות... והחומר עורבב כראוי... שתנורי החימום פועלים... והקש על הרצפה יבש... שאם אחד האלמנטים לא תקינים... אוי... אוי...
יוצאת את ביתי... עדת הכלבים באים להתענג עלי... מקשקשים בזנבותיהם... חלקם משמעים קולות של אהבה... ואז אני שומעת קול נשי... 'סליחה'... הקול מוכר. במחשבה של רגע אני אומרת לעצמי 'תעתוע', אבל כשאני עומדת מולה...
חייכה אלי והתנצלה.
אורית סטרוק יכולה להגיע לכל פינה בארץ ברכב שרד... מלווה בעוזריה, לשוחח ולהרשים... להעניק תקציבים לכאן ולכאן... ולאחר יום מסע בעינייני משרדה לשוב לבירה... להתרווח בכורסה מפנקת וכן הלאה.
אבל הגברת הזו באה לתת מענה נכון לבעיות נכונות... אז היא יוצאת מביתה שבקרית ארבע... נוהגת שעה ועשרים דקות (אלינו) מגיעה אל החווה בשעה 06.45...
ישבנו במטבח לקפה נוסף של בוקר... דברנו כללית על בעיות בטחוניות של החוות... על איומים ועל קרקעות וכו'. רשמה לעצמה נקודות. ירדנו לדיר... ונפרדנו לשלום.
מחר בבוקר וביום שאחרי תבקר במקומות אחרים בארץ... בשעה 08.30 בטח תבגוש את המהג שלה שימתין לה ברכב השרד... בפתח ביתה שבחברון.
מול העוצמה הזו ניסה האידיוט השימושי של השמאל הישראלי לזלזל... כי מה היא מול המאצ'ו התל אביבי חסר ההשכלה וחסר התרבות???
