היה מפגש מעניין היום.
מצ"ב המצגת:
סונוביה - מצגת לשוק ההון באנגלית | מאיה – הבורסה
בצילומים למעלה אפשר לראות ג'ינסים אמיתיים שאפשר להפיק במכונה שלהם ובתמונה למטה המדענית, המסבירה על התהליך ההרבה הרבה יותר יעיל מהקיים.
זו טכנולוגיה מהפכנית.
מבחינת הלקוח הם עבדו השנה כך שעלות הייצור מבחינתו תהיה דומה לייצור הג'ינסים המסורתי (כלומר זה כבר לא יקר יותר מהשיטה הקיימת, אשר עברה תהליך אופטימיזציה בן 200 שנה), אולם תהיה לו תועלת של ייצור ירוק יחסית, ועם הרבה פחות כאבי ראש. בשיטה שלהם אין כמויות של ביוב כימיקלים בעייתי שצריך להפטר ממנו, מה שיאפשר בעתיד הקמה של מפעלי טקסטיל גם במערב (ובפרט ארה"ב אם טראמפ ירצה להחזיר תעשיה הביתה, תעשיית הטקסטיל המסורתית היא חתכ'ת נימבי כיום בגלל הזיהום)
יש להם פיילוט מבצעי ב pure denim באיטליה, ויצרנים הגיעו כדי להתרשם.
עדיין אין מכירות כמובן אבל כן מתעניינים.
השוק העולמי הוא 1200 מכונות דנים, 10% מוחלפות מדי שנה (בלאי) כלומר 120 שנתי, מחיר מכונה 400K יורו, מבחינתם יש רווח 100% על מכונה אולם העיקר מבחינתם כמובן יהיו המתכלים (עליהם לא הסכימו לאמר שיעורי רווח).
הרציונל העיסקי הוא שהם חוסכים ללקוח פס ייצור מורכב ומזהם, ולא עולים לו יותר כסף, ולכן ישתלם לו להתקין את המכונה שלהם.
אפשר להתקין גם אותה בפס ייצור קיים וכך לאפשר ייצור היברידי, כך שהלקוח לא נדרש לנטוש את השיטה הישנה.
זו תעשיה ותיקה ושמרנית, לא כ"כ מהר נכנסים פנימה.
בעתיד הם יוכלו להציע פיצ'רים נוספים, לבד הג'ינס או בדים אחרים, אבל בתור שלב ראשון הם פונים לשוק הדנים הכחול, שזה שוק מספיק גדול.
יש להם כסף בקופה לעוד שנה וחצי אבל כן, סביר שמתישהו יבוצע גיוס, כדי להגדיל את יכולת הייצור והשירות.
אני ציינתי שכמשקיע אשמח אם בגיוס העתידי הזה, אם וכאשר, ישתתפו גם משקיעים מהתחום (סתם לדוגמה הזכרתי את הראל ויזל, נכון שהוא אמנם רק יבואן אופנה ישראלי ותו לא ולא יצרן אבל כמשקיע אשמח לראות משקיעים עם ערך מוסף מעבר לסתם פיננסי כמונו, ההשקעה של טויוטה ודנסו באלקטריאון למשל שמה אותה במקום אחר לגמרי מבחינת ההתייחסות בשוק)
הנייר היום בשוק עלה 7% ,בווליום של 70 אלשח, מן הסתם בעקבות שביעות רצון של משקיעים שהגיעו למפגש בר"ג, אבל זה בקטנה. כל השווי כיום של הנייר הוא 13 מלשח, פחות מהמזומן.
אז כמובן שאף אחד מאיתנו איננו יודע אם הסטארט אפ הקטן הזה יצליח בסוף או לא אבל לדעתי יש פה יחס סיכון/סיכוי מעניין, ולפחות שווה לשים את הנייר ברשימת המעקב, אם לא ממש להשקיע.
בתרחיש הצלחה אפשר לעשות פה מכפלות יפות על הכסף (פי 10? פי 100? ) . בתרחיש כישלון נחתך בחצי לשווי של שלד בורסאי. נראה לי, החובבן, כמו השקעת הון סיכון אטרקטיבית.
אלקטריאון למשל נסחרת לפי שווי של פי 200 מהם, אפולו פי 20 (שתיהן כמובן במצב הרבה יותר מתקדם מהם, אין ספק, שתיהן כבר מוכרות, מפסידות אמנם אבל כבר מוכרות ולא רק מספרות סיפורים). אפילו סטארט אפים קטנים יותר כמו פלסאנמור שהזכירו כאן (עם קצת מכירות) זה שווי של 300 מלשח, או טורבוג'ן (אשר בתהליך התקנת פיילוט בארה"ב, אין מכירות כמובן) שהזכירו זה שווי של 100 מלשח ועוד ועוד.
לכן לדעתי הנייר מצדיק את ההימצאות שלו בתיק שלי. בקטנה כמובן. זה לגמרי סטארט אפ מסוכן, והוא יכול להמחק. זה לא ניו מד, לא בזן ואפילו לא עלבד.
עדיין אין מכירות. בשאיפה שיגיעו קצת כאלה בשנה הקרובה. במצב כזה השווי כנראה יהיה במקום אחר לגמרי.
מבחינת גרף המניה נראה שאני לא היחיד שמרחרח סביבם. הנייר נראה שסימן תחתית באזור ה 50 נקודות, אחרי שירד מ 150 שיא שנתי (והרבה יותר בעבר: כפול בדו שנתי ו 3000 בשיא הקורונה), וכיום סביב ה 80.
מחזיק ולא ממליץ
