מפה רק למות

[מוות כחול]

מפה רק למות

מגרסת זבל אנושית. תאכלי עכשיו גם אם את לא רעבה. למה? כי את מגרסת זבל מהלכת על שתיים. כי את תאכלי את כל הבית עכשיו אפילו שאכלת כבר ארוחת בוקר, וצהריים, ועוד ועוד ועוד.. כאילו עכשיו שד נכנס לתוכי. אוכלת ואוכלת וזוללת בלי לנשום. פעם הרגשת שמנה על לחמניה ובמבה. היום חמש לחמניות זאת רק ההתחלה שלך.. אבל בעצם פעם היית רזה. והיום כבר לא. ללא הכרה. בין המטבח לשירותים. הקיא עולה על גדותיו ואת נאנחת לרגע. אין צורך לנשום. תמשיכי לזלול. זהו יעודך בחיים. לגרוס אוכל. תהני לך. חבילת ופלים אחת ועוד כמה לחמניות תאכלי גם עוגה ואת העוף של אתמול.. להקיא להקיא ולחזור לזלילה. ריצות מטורפות. אין סוף. את מעכלת הכל. הגוף לא מוצא מנוחה..עוד אוכל ועוד אוכל..הכל הוא מכיל..אין סוף לכמות האוכל שאת יכולה לעכל ילדה שמנה וטיפשה אני. הדמעות והרוק מתערבבים..את נחנקת. אוכלת ולא שובעת. לא שובעת אף פעם.. לב ריק מתמלא באוכל ודמעות של דם נושרות מהידיים. אני מגרסת אוכל אנושית. עוד חתך אחרון, עוד אצבע אחרונה, שיעול אחרון ואנקה של כאב. מפה רק למות.

 

[רוח הים]

יקירה..

יש לך מסר ממני...

 

[הרקדנית]

כבר כמה פעמים

קראתי. נאלמתי מול עוצמת הכאב "לב ריק מתמלא באוכל ודמעות של דם נושרות מהיידים.."

זה הכי כאב לי מהכל.. לא אוכל לא דם לא הרס ימלא חסכים לנשמה תכניסי אור ואהבה גם אם נדמה לך שאין מסביבך.. לכל אדם יש מפה רק לחיות והיום בא לי לצעוק שכולם ישמעו יש חיים אחרי המחלה

 

[jester]

היי

שלום לך, אני לא מכירה אותך,אבל מה שכתבת ממש נוגע ללב וכואב. אני מבינה שאת מרגישה חסרת שליטה על מצבך וזה גורם לך לחשוב על עצמך כטיפשה, "לב ריק", "דמעות של דם".. ואת חושבת גם, על הגרוע מכל את יכולה לנצח את המחשבות העצובות האלו. את לא מה שכתבת על עצמך, את בן אדם אנושי ורגישה מאד לפי מה שאני הבנתי מההודעה שלך.. הלוואי שהיה אפשר להוציא ממך חיוך קטן וחמוד, מגיע לך. רגע, את מכירה את האתר של סהר? באתר הזה יש אנשים מתנדבים מזה נחמדים, ויש שם צ´ט אישי שבו את יכולה לדבר עם אחד המתנדבים, וזה ממש עוזר! אני חושבת ככה כי מישהו משם ממש עזר לי כשהייתי מדוכאת. זה הכל.. ביי