(מפוחית)

(מפוחית)

הכל צחיח. הכל יבש, ריק וצחיח. הרוח החמה חלפה על פני, לא טורחת לעצור ולו לרגע, ממהרת לקחת בדרכה גושי אבק ושיחים יבשים מרקדים. התעלמתי ממנה ופניתי לעבר דלתות הבר הקרוב, נד בראשי לעבר האדם היחיד ששהה בחוץ - זקן אחד שדומה היה כאילו ישב בפינתו זה עידן ועידנים. "ברוך הבא איש זר" בירך אותי הבר-מן בעודו מנגב את אחת הכוסות. "הגעת לאנדי ריכטר, עיירה ריקה כמעט ללא תושבים" הנהנתי לעברו "בינתיים, בינתיים".
 

לורוצה

New member
טוסטוס קטן עוצר לרגע

שואל: "תגיד, אתה זוכר במקרה איפה מצאנו את השורה איתה חוסמים את הפרסומת המעצבנת שיש כולזמן בצד?" וממשיך בדרכו. (אולי הוא יתקשר אליך מתישהו כי יש לו כמה מעילים להחליף עימדך)
 
מממ...

אם אתה שואל שאלה וכולם לא עונים, מה דעתך להרים צלצול כי זה מה שכולם עושים... פה קבור הכלב.
 

לורוצה

New member
------>

אלא אם כן *אתה* רוצה רוצה לדבר עם אבא שלי על למה חשבון הפלאפון שלי כ"כ גבוה... יום שישי (בבית) הוא יום הטלפונים.
 

רויקי X

New member
לפתע פתאום,

כרוח המנשבת על פני המים, הדהד קול ברחבי הבר: "אווווווו". "מממ... כנראה זאת רוח. על פני המים או משהו", הרהר טובי. אך הקול המסתורי לא הסתפק בסתם 'אוווו', אלא הוסיף ושרק בקולו הצרוד משהו- "בנתיים בנתיים (בשלב הזה טובי חשב שזהו הד, החוזר על דבריו) - תשתה כוס מים", חרז הקול. "מים?",שאל טובי את הקול, "להכנס לבר, ולשתות מים??" הקול החריש, ובזאת הוא איבד את מהותו כקול. ובכלל, המנהל (שריף, בלעז) הבלתי מעורער של אנדי ריכטר הוא זמני.
 
טובי לא התבלבל לרגע

ושלף את אקדחו. בנג בנג, הוא ירה בו למטה, בנג בנג הוא הכה את הקרקע, בנג בנג הגיבור שלו ירה בו למטה.
 
למעלה