Zeppelin in veins
New member
מפורום זפלין באתי לעשת מחווה לקווין
נכנסו שם באטרף של תרגום לשירים. אז הנה מחווה ל Queen ממני רפסודיה בוהאמית: אלה הם החיים? אולי רק פנטזיה? נתפס בשולי ארץ, אין מילוט מהמציאות. פקח עינייך, הבט לרקיע ושיר. אני נער גלמוד, לא זקוק לסימפטיה, כי אני בא בקל, הולך בקל, מעט נמוך מעט מעל. היכן שהרוח תנשב, לא משנה כבר בשבילי, בשבילי... אמא, רצחתי איש. שלפתי אקדח אל מול ראשו, והבאתי למותו. אמא, חיי רק חלו, אבל עכשיו הכל הלך לעזאזל. א- מא, אוווו, לא רציתי שתבכי, אם לא אחזור מחר בשעה זו, אז תרפי, אז תרפי, כאילו כלום לא משנה כבר... אבוד לי, שעתי כבר פה. צמרמורות יש בעורפי, וכאב בכל גופי. שלום לכולכם, אני הולך, עוזב הכל ומתמודד עם המציאות. א- מא! אוווו (היכן שהרוח תנשב) לא רוצה למות. הלוואי ולא נולדתי כלל! אני רואה צללית קטנה של בנאדם. סקאראמוש! סקאראמוש! בצע את הפאנדאנגו! רעמים וברקים, מאוד מפחידים אותי! גלילאו! גלילאו.. גלילאו! גלילאו.. גלילאו פיגארו.. מגניפיקווו! אני סתם גלמוד, ואין לי שום אוהבים. הוא נער גלמוד, בא מבית עני, חוסו עליו ואופיו המפלצתי. בא בקל הולך בקל, תנו לי חנינה. ביסמילה, לא! לא תקבל אותה! חנינה! ביסמילה, לא תקבל אותה! חנינה! ביסמילה, לא תקבל אותה! חנינה! לא תקבל אותה! חנינה! לא תקבל אותה! חנינה. לא! לא! לא! לא! לא! לא! לא! הו מאמא מיה, מאמא מיה, מאמא מיה חנינה! בילאזיבוב שם השד בצד רק למעני, למעני, למענייייי! אז אתה חושב שתקפיאני, ותעשה בי שמות? אז אתה חושב שתאהבני, ותשאירני למות?! הווו מותק, אל תעשה את זה מותק! חייב להמלט! חייב להמלט ברגע זה! כלום לא משנה כבר. כל אחד יבחין. כלום לא משנה כבר, כלום לא משנה כבר, בשבילי... היכן שהרוח תנשב...
נכנסו שם באטרף של תרגום לשירים. אז הנה מחווה ל Queen ממני רפסודיה בוהאמית: אלה הם החיים? אולי רק פנטזיה? נתפס בשולי ארץ, אין מילוט מהמציאות. פקח עינייך, הבט לרקיע ושיר. אני נער גלמוד, לא זקוק לסימפטיה, כי אני בא בקל, הולך בקל, מעט נמוך מעט מעל. היכן שהרוח תנשב, לא משנה כבר בשבילי, בשבילי... אמא, רצחתי איש. שלפתי אקדח אל מול ראשו, והבאתי למותו. אמא, חיי רק חלו, אבל עכשיו הכל הלך לעזאזל. א- מא, אוווו, לא רציתי שתבכי, אם לא אחזור מחר בשעה זו, אז תרפי, אז תרפי, כאילו כלום לא משנה כבר... אבוד לי, שעתי כבר פה. צמרמורות יש בעורפי, וכאב בכל גופי. שלום לכולכם, אני הולך, עוזב הכל ומתמודד עם המציאות. א- מא! אוווו (היכן שהרוח תנשב) לא רוצה למות. הלוואי ולא נולדתי כלל! אני רואה צללית קטנה של בנאדם. סקאראמוש! סקאראמוש! בצע את הפאנדאנגו! רעמים וברקים, מאוד מפחידים אותי! גלילאו! גלילאו.. גלילאו! גלילאו.. גלילאו פיגארו.. מגניפיקווו! אני סתם גלמוד, ואין לי שום אוהבים. הוא נער גלמוד, בא מבית עני, חוסו עליו ואופיו המפלצתי. בא בקל הולך בקל, תנו לי חנינה. ביסמילה, לא! לא תקבל אותה! חנינה! ביסמילה, לא תקבל אותה! חנינה! ביסמילה, לא תקבל אותה! חנינה! לא תקבל אותה! חנינה! לא תקבל אותה! חנינה. לא! לא! לא! לא! לא! לא! לא! הו מאמא מיה, מאמא מיה, מאמא מיה חנינה! בילאזיבוב שם השד בצד רק למעני, למעני, למענייייי! אז אתה חושב שתקפיאני, ותעשה בי שמות? אז אתה חושב שתאהבני, ותשאירני למות?! הווו מותק, אל תעשה את זה מותק! חייב להמלט! חייב להמלט ברגע זה! כלום לא משנה כבר. כל אחד יבחין. כלום לא משנה כבר, כלום לא משנה כבר, בשבילי... היכן שהרוח תנשב...
