מפחדים להזדקן ולהגיע לבית אבות

מפחדים להזדקן ולהגיע לבית אבות../images/Emo35.gif../images/Emo122.gif

אמש צפיתי בתכנית שתולים.שלחו בחור לעבוד בכמה בתי אבות ולצלם בסתר מה קורה שם. עדיף למות מאשר להגיעלזה לדעתי. וזה אפילו הרבה יותר יקר מלהחזיק מטפלת בבית. אבל גם מטפלת זה לא רעיון הכי טוב כי גם הן חלקן מרביצות ומתעללות. אז כבר יכול זקן/נה סיעודי לעשות? איזה פחד וגם לא כל כך רחוק לנו....
 

נטע לי 38

New member
דודה שלי עברה לדיור מוגן

והמקום מקסים עד שלי בא גם. אבל אני חושבת שצריכה להיות אחריות של הילדים לגבי הוריהם . בדיוק כמו שעוקבים אחרי המטפלת או הגן,ככה צריך לעשות גם עם המבוגרים. ולהיות אדם שמסוגל להתעלל בחסרי ישע זה להיות הסוג הנחות ביותר שקיים. או שצריך גם להעביר חוק לקריטריונים מקפידים לגבי אנשים העובדים במקצועות סיעוד.
 
לא כל הקשישים מתאימים לדיור מוגן

זה מתאים רק לקשישים עצמאים. לסיעודיים זה לא מתאים. בעצם אלו שעוברים לדיור מוגן יכלו גם להישאר בביתם. זו סתם אופנה. הבעיה הגדול היא עם אלו שזקוקים לטיפול 24 שעות בכל דבר. להאכילם, לרחצם, להחליף להם..... באלו התעללו בכתבה שראיתי. לתדהמתי הרבה מקבלים שם לעבודה כל מי שבא ללא כל הכשרה. זאת מפני שזו עבודה קשה מאד גם פיזית וגם נפשית ואנשים לא מוכנים לעסוק בה. מזעזע
 
לא, לא כל הקשישים מתאימים לדיור המוגן, רק אלה

שיש להם כסף בבלטות
מקסימום, תוציאי את הכסף מהבלטות של דווידו, ותהיי מסודרת
הבחירה לעבור לדיור מוגן, קשורה לפינוק ולאפשרות כלכלית רחבה, המסתכמת כל חודש באלפי שקלים= דמי אחזקה, וזה בנוסף לפיקדון רכישת זכות מגורים לכל החיים, בדירה אשר בחרו. יש לציין, שהם נהנים משילוב של מגורים וחיי חברה מגוונים, ומגוון פעילויות תרבות וחברה + שירותי קבלה, שמירה ופיקוח רפואי 24 שעות, בתוך קומפלקס הדירות תחת קורת גג אחת ומי שיכול להרשות לעצמו פינוק כזה, משמע שהגיע לגן עדן.
 
אני יודעת

לי למשל לא תהיה האפשרות הזו. ובנוסף לכל הדברים הנפלאים שהם מקבלים הם חייבים להיות בריאים למדי ועצמאים. אז מה הועילו חכמים?
 

אודיק6

New member
בית אבות

המטפלים העובדים בבית אבות משתכרים שכר מינימום, עובדים קשה פיזית ונפשית, לעיתים עובדים משמרות כפולות וזה כלל לא קל. מצד אחר אף אחד לא בודק את העבר של המטפלים. יש משוחררי כלא, יש שתיינים ועוד "חברה טובים". כמעט אין ביקורות והמנהלים שמחים שיש בכלל עובדים. אגב, בדיור מוגן הספור שונה לגמרי. אני דיברתי על מחלקות סיעודיות ותשושי נפש. שלא נדע...
 
כן כן, הרבה דברים צריך אבל,למי בדיוק אכפת ???

אחריות ? על איזה אחריות את בדיוק מדברת, אני מכירה מקרים שהילדים נטשו את הוריהם בבית האבות, וההורים אינם רואים זכר מהם. ההורים יכולים ללכת לעולמם 10 פעמים, והילדים לא ידעו על כך. וקריטריונים ? איזה קריטריונים מקפידים ? קודם כל שיהיה לארגונים מסוג זה, מה להציע לעובדי כוח העזר, מבחינת שכר ותנאי עבודה הולמים לעבודת הקודש הזאת, ויהפכו אותה לעבודה מועדפת למשוחררי צה"ל ואז אולי הרבה צעירים משוחררים ינהרו לעבוד בה, ולא רק בני מיעוטים או חבר העמים, חסרי נשמה ואמפטיה לקשישים, כפי שהראו באותו התשדיר. אם ההנהלה הייתה מעלה במעט את המשכורת, ומשפרת את תנאי העובדים, אז אולי הם היו פחות ממורמרים ומתוסכלים. בעבודה קשה מסוג זה, צריך גם כוח פיזי מלבד אופי ונשמה, הנשמה ללא כוח פיזי נגמרת, וללא משכורת ותנאים הולמים, לא שורדת ונגמרת עוד לפני שהתחילה, וגורפת יחד איתה גם את הכוח הפיזי, ומגבירה עוד ועוד יותר את תסכולם, של העובדים, כך שהכתובת בנוגע לגורלם המר של הקשישים, כתובה מבעוד מועד על הקיר. אבל עדיין, זה לא מצדיק את מראות הזוועה והתעללותם בקשישים האומללים. מה גם, שבעת קבלתם לעבודה, האם כתוב על המצח של מועמד לטיפול בקשישים, שהוא סדיסט בפוטנציה ? לא !!! וגם אם כן ? את מי זה מעניין ? את המעסיק ? נראה לך ? הם הרי צמאים לכוח אדם, שיגיע ומהר !!! לאייש את התפקיד הקשה הזה, וזה כיוון, שחסר להם כוח אדם זמין, שיסכים לבוא ולטפל בקשישים, והסיבה העיקרית באמת(לפי דעתי)היא: הפיננסית, כי מה שבאמת מעניין אותם: זה רק הכסף !!! כסף !!! ושוב פעם הכסף !!! אותה ההכנסה הכספית, החודשית, של אותם קשישים אלה בלבד !!! והדוגמה הכי טובה לכך היא, שיש לי חברה שלפני מס' שנים, כאשר עסקה בתחום הפרה רפואי, באחת מבתי האבות הסיעודיים במרכז, התלוננה אצל בעלי הבית, על ייחס מחפיר, תוקפני, ומעליב וכ"ו, כלפי אותם קשישים, וביניהם היה, מחדל נוסף, שכדי לקרר להם את הבלנדר החם (עיסה, למי שלא מסוגל ללעוס), של ארוחת הצהריים, המטפלים הוסיפו לצלחת הבלנדר, את הג'ל המתוק, (המיועד לתת להם זאת, רק בסוף הארוחה, שישמש אותם במקום שתייה) וערבבו זאת יחד עם עיסת הבלנדר, על מנת שיזרזו אצלם את פעולת האכילה, וכך יוכלו לסיים עם הקשישים כמה שיותר מהר, כדי לקחת אותם מיד לחדרם ולהשכיבם במיטותיהם. אז ההנהלה "המכובדת" לא רק..שהם נקטו בסנקציה כלפיה, אלא לאחר זמן קצר, אף פיטרו אותה !!! אז תגידו אתם...איפה הצדק ??? מה גם..שהבנתי מדבריה, שהסגל הרפואי עצמו...כגון: אחיות למיניהן, התנהגו אף הם, בזלזול ובחוסר נימוס לאותם קשישים, חסרי- הישע,(וזאת מבלי להכליל) שאמורים בעצם להוות דוגמה אישית, למטפלים . אז האחות הראשית ההיא מהתשדיר, אמרה שהיא לא שמעה, לא ראתה ולא ידעה כלום ??? הבל הבלים !!! הם כולם יודעים הכול וכולם שומעים או רואים, לרבות הסגל הרפואי וההנהלה עצמה. המנהלים עצמם, מודעים טוב טוב למצב, אך מעדיפים לטייח את פני הדברים, או להעלים עין מימה שקורה בשטח, וזה כיוון, שחסר להם כוח אדם זמין, שיסכים לבוא ולטפל בקשישים האלה, אחרת את מי הם ישלחו לעשות את העבודה השחורה הזאת ? את עצמם או את מנהלת הסיעוד והצוות שלה ??? ולכן, הכי פשוט וקל, זה להתעלם להחריש, ובמקרה הגרוע, כאשר אין הוכחות חותכות בשטח (כפי שראינו בתשדיר), זה לטייח את פני הדברים, כדי ש"סוסי העבודה האכזריים, ימשיכו את "עבודתם" בשקט, ללא שום הפרעות מהצד, שיסיטו אותם ממסלולם השגרתי, במחיר סבלם של הקשישים האומללים. לסיכום: לדעתי, תמיד צריך וחובה לעשות "בדק בית",לפני שאתם מחליטים להעביר את יקירכם, למקום מסוג כזה. אם זה לשאול משפחות, שאתם פוגשים שם, ואולי אף ליזום כמה ביקורי פתע, על מנת ולצפות מהצד, בטיפול ובגישה של הצוות כלפי הדיירים הקשישים, ואפילו לבקש מההנהלה המלצות על המקום, ואז זה יעזור לכם לגבש דעה סופית, על מקום זה.
 

אודיק6

New member
בית אבות

עד שאדם נמצא בבית מוגן אפשר לאמר שטוב לו. הוא די עצמאי, יש לו תעסוקה, תרבות, חברים וגם פרטיות. כל זה תודות לכספים הרבים שהוא מעביר למוסד. אך ביום בו נזקקים לבית אבות למחלקה סיעודית זוהי הגסיסה האיטית של הקשיש ומשפחתו. אי אפשר להטיל את האחריות על המשפחהבלבד. אין למשפחה כלים להתמודד עם מרבית הפעילויות בבית האבות. גם כאשר מבקרים הרבה, גם כאשר עושים בקורי פתע, גם כאשר מתלוננים. הצוות כולו ובראשם המנהלים רוצים לסיים את עבודתם מהר ובשקט. זאת יעשו בכל דרך העולה בדעתם וינטרלו את המשפחה בחיוכים, בהבטחות ובהבנה כביכול. מאחורי גב המשפחות יקטרו וישמיצו והעולם כמנהגו הולך.
 

אודיק6

New member
בית אבות

אכן מפחיד להזדקן. מי יודע מה יחליטו עבורינו ילדנו??? אגב, בבית אבות, כאשר נמצאים דרך משרד הבריאות, זה יוצא הכי זול. אך כפי שראינו בכתבה, מי יודע מה מעוללים לקשישים כשאף אחד לא רואה?? יש גם כאלה שרואים ולא עושים דבר. נשאלת השאלה מה אפשר לעשות?
 

נטע לי 38

New member
דיור מוגן לא רק למליונרים

אלא גם לאלו שהילדים לא מסתכלים עליהם בכלל יש לה שני בנים ,מתקשרים בחגים(ראש שנה ופסח) אז היא מכרה את הדירה שהיא עבדה למענה כל החיים,ועברה. אז נכון להם לא תהיה ירושה אבל היא תסיים בכבוד. אולי חוק המחייב לרשת מקומות כאלו במצלמות און ליין? ואני מכניסה גם מעונות וגנים לחוק. בתרבויות אחרות ההורים נשארים עם הילדים, או ההפך,וככה דואגים האחד לשני מילדות ועד זקנה. אני רואה את זה לידנו בטירה ,כל בן שמתחתן נבנת עוד קומה בבית וכולם עוזרים לכולם. ולפני שיקפצו הגזענים מכל תרבות ,דת ,ועם ,אפשר ללמוד משהו טוב.
 

אודיק6

New member
דיור מוגן לא רק למליונרים

אכן את צודקת. הגב' הנ"ל פגועה קשות מבניה ולא מגיע להם כל ירושה. היא חייבת לדאוג לעצמה. מספיק אם תתעניין בשלומם מידי פעם. בנושא רישות מצלמות בבתי אבות, מעונות, וגנים, הצעה טובה , אך צריך גם להחמיר בענישה ואז אולי יחשבו פעמיים לפני ההתעללות בחסרי ישע.
 
יקירתי ../images/Emo13.gif כדי לגור בדיור מוגן,למכור את הדירה

זה לא מספיק, אם אין לך אקסטרה כסף מהצד, שחסכת לעצמך במשך כל חייך. הרי, חוץ מזכות המגורים, שאת רוכשת לעצמך לכל החיים, וזו רק זכות מגורים, ולא רכישת הדירה עצמה, יש בנוסף, את דמי האחזקה החודשיים, המגיעים לפחות לכ- 5000 ש"ח, וזה לא כולל את האוכל החשמל המכבסה מכון היופי וכל מיני צרכים אישיים אחרים, שהאדם זקוק להם, כגון: ביגוד תרופות וכ"ו. אז כנראה, שבכל זאת צריך להיות קצת מיליונר
כדי להגיע למימוש החלום השמימי הזה.
 
למה נראה לך שזה חלום שמיימי???

המ כל כך כיף לגור במקום שגרים בו רק אנשים זקנים? אני, כזקנה, הייתי רוצה לגור במקום שגרים בו אנשים מכל הגילאים. לא רוצה לדבר רק על מחלות ונכדים. לא רוצה לראות רק קמטים ושיער לבן או כחול. מה כל כך כיף בעסק הזה? מ שאת רואה בטלויזיה זה לא המציאות. הייתי. ראיתי. בדקתי. זה דיי משמים. וכסף צריך אבל לא כל כך הרבה. ישנם מקומות צנועים קצת ששם מספיק 2000-3000 שקל בחודש. זה לא הרבה בכלל כי זה במקום ארנונה, מיים, חשמל, ועד בית, גינון, מיזוג אויר, שמירה ובטחון, מעלית... מי שרוצה יכול להוסיף עבור ניקיון לפי מספר הפעמים שהוא רוצה שינקו אצלו בשבוע. ומי שרוצה יכול להוסיף עבור ארוחות אבל לא כדאי כי יש סופר במקום ויש קפיטריה שמגישה אוכל כל יום כל היום במחירים נמוכים מאד. הפלוס הגדול לעומת מגורים בבית זה שמשלמים הכל במקום אחד ולא צריך לדאוג אם זכרת לשלם את החשמל או המיים... או לא. כמובן שיש מקומות יקרים יותר וגם הרבה יותר יקרים. הכל תלוי באיזור שבו נמצא המקום.
 
באיזה גלגול בדיוק ??? ומה את שחה ???

יקירתי, צר לי לומר לך, אבל או שאת חיה בסרט הזוי או שחזרת בזמן 20 שנה אחורה
בדקת ??? את בטוחה שלא טעית בדרכך בזמן הבדיקה ???
והגעת אולי לאכסניה או פנימיית נוער כשהכול כלול כמובן (ואפילו שם זה עולה יותר) או במקרה הכי גרוע לבית אבות סיעודי עם תת תנאים. אין חייה כזו 2000 או 3000 ₪. דמי אחזקה בדיור מוגן, ובוודאי ובוודאי שלא בדיור המוגן. כדי שמישהו יוכל להרשות לעצמו לגור שם בדיור המוגן, הוא צריך מינימום מעל 5000 ₪ נטו, רק כדי לנשום את האוויר של המקום עצמו, וזה ללא כל ההוצאות האישיות כפי שציינתי לפני כן, לא כולל חשמל, מים אוכל, תרופות, ביגוד, הנעלה וכ"ו, שרק עבור זה הוא צריך אקסטרה של כסף נוסף מלבד השקעת הפיקדון עצמו, עבור הזכות לגור בדירה. בנוסף, אל תשכחי שהם אנשים עצמאים ופעילים, ויש ברשותם אוטו
שהם צריכים להחזיק, שגם זה לא מעט
כסף. נניח, שעם כל הבזבוזים בבית, ואפילו בעבור זוג ולא ליחיד, היית נשארת עם עוד המון עודף, מה- 5000 ₪ נטו, שהיית צריכה להשקיע כדמי אחזקה, בדיור המוגן. ושם בדיור המוגן, מה נשאר לך ??? אין לך מושג, כמה כסף מהצד את צריכה, ולא מעט כדי לנשום שם בנחת . שם, בדיור המוגן, את רק מוציאה ללא הפסקה. אז ברור, שדמי האחזקה שם, שלא כוללים את כל התוספות והצרכים שמעבר, שגם אלה עצמם, שווים לא מעט כסף, רק בעצם ממשיכים להגדיל לך את הוצאות המחייה, והופכים אותם להרבה יותר יקרים שם עבורך, מאשר האחזקה החודשית שלך בבית, שכבר כוללת את כול מה שאת צריכה. ולמה שמימיי ??? כי הכול תחת קורת גג אחד. כולל נציגי הבנקים של הדיירים, מינימרקט, חדר כושר, בריכת שחייה, מגוון פעילויות תרבות וחברה, מגוון חוגי התעמלות ואומנות, שירותי רפואה והשגחה רפואית 24 שעות ביממה, תרופות, שירותי שמירה וקבלה, ניקיון ואחזקת הדירה, המסעדה של הבית, וכ"ו בו יכולים הדיירים לאכול את ארוחותיהם, דבר, המונע להזיז את הת'חת אל מחוץ לקומפלקס, כי הכול כבר קיים בפנים. חוץ מזה, את לא חייבת לגור בדיור מוגן, ואת אומרת שלא כיף לגור עם אנשים בגילך, אבל...אם היית מעורבת במקום כזה, עם צעירים הרבה יותר ממך, אני כמעט בטוחה שהיית חשה שלא בנוח, ושונה מהם, והיית מנסה להתרחק ולהתבודד, כדי לא לבלוט יותר מידי על פני השטח, כאחת ששונה מכלל האוכלוסייה שאיתה היא חיה. אבל אם בכל זאת, היית מעדיפה לגור עם כל הגילאים, אז כשתרגישי שאת בשלה לכך, מכירה מקום, שיכול ממש להתאים, כי הוא באמת מיועד לכל הגילאים
ולידיעתך: כן, ומאוד צריך לדאוג אם שילמת את החשמל, או המים, בדיור המוגן, כיוון שהם לא כלולים בדמי האחזקה, וזה בנוסף לצרכים הנוספים שציינתי לפני כן. אגב: הנתונים שהבאתי וציינתי, לא ראיתי אותם מעולם בטלוויזיה ולא מספקולציות למיניהם, אלא מהמציאות האמיתית לשמה. נ.ב. אם כולם היו חושבים כמוך, בנוגע לדיור המוגן, אז לא היו קיימים בארץ בתים לדיור מוגן
 
בדוק בדקתי ואם את צריכה את המידע שלי - תקבלי

אבא שלי נורא התעקש ללכת לדיור מוגן עד שהוא הבין שזה בלתי אפשרי בשבילם. אז בדקתי ועשיתי סיורים ברחבי ירושלים, קצת במרכז. ובכן, אמא של חבר שלי נמאת במקום מקסים שנמצא בשכונת גילה בירושלים. נוף יפה, בנין חדש, הכל יש והמחיר כמו שאמרתי לך. 2000-3000 גם מחיר הכניסה לא גבוה. אם את צריכה את זה לצרכים שלך רק תגידי ואני אתן לך את הכתובת. יש עוד מקום שמצא חן בעיני גם בירושלים. שם היה קצת יותר יקר הכניסה וההוצאות החודשיות. אבל לא בשמיים. משהו כמו 4000 שקל. יש רק לקחת בחשבון שהמקומות האלו הם טיפה'לה דתיים. לדעתי זה לא מפריע. אבל יש כשרות ושמירת שבת. כמובן שנתקלתי גם במקומות עם מחירים שאי אפשר בכלל לחלום עליהם. אבל מסתבר שאם מתאמצים ושואלים אנשים אפשר למצוא גם משהו סביר למדי. כל המחירים האלה כמובן רק לאנשים עצמאים. סיעודי זה מחיר אחר לגמרי. שלא נדע...
 

אודיק6

New member
הורים ובנים - ספור

אדם זקן נותר בודד ולא יכל לטפל בעצמו, בנו לקח אותו לביתו וטיפל בו יחד עם כלתו ובנו בן ה-4. ידיו של האיש רעדו, ראייתו היתה חלשה והליכתו לא יציבה. מידי ערב ישבה המשפחה סביב השולחן לארוחת ערב. מצבו של הקשיש הקשה עליו לאכול.בגלל ידיו הרועדות נפלו מאכלים מכפו, אכילתו היתה קולנית והשתיה נשפכה מכוסו. בנו וכלתו התעצבנו מהמצב שנוצר. "אנחנו חייבים לעשות משהו בקשר לסבא" אמר בנו "הספיק לי מהחלב על הריצפה, אכילתו המגעילה והמפות המלוכלכות". הם הציבו שולחן קטן בפינת המטבח ושם ערכו את השולחן לסבא. שם הוא ישב לבד, בזמן שיתר המשפחה הסבה סביב השולחן הגדול. מאחר שהסבא שבר מספר צלחות חרסינה, הגישו את ארוחותיו בצלחת עץ. כאשר הביט בסבא , ראו מידי פעם דימעה בפינת עינו. למרות זאת , המילים היחידות שנאמרו לו היו דברי נזיפה כאשר הפיל מזלג או מאכל. נכדו בן ה-4 הסתכל על כל זה בשקט. יום אחד לפני ארוחת הערב ראה האב את בנו הקטן משחק עם חתיכת עץ על הריצפה. האב שאל את בנו עם חיוך למעשיו. הילד ענה לו במתיקות :"אני מכין לך ולאמא קערות עץ כדי שיהיה לכם במה לאכול כאשר אגדל." המילים היכו בהוריו כמו מכת ברק. דמעות החלו לזלוג על לחייהם. למרות שלא נאמרה מילה, שניהם ידעו מה לעשות. באותו ערב האב לקח את הסב בידו והביא אותו בעדינות לשולחן המשפחה. בשארית ימיו אכל את כל ארוחותיו עם המשפחה, ומעולם לא גערו בו אם האוכל או המזלג נשרו מידיו והריצפה או המפה התלכלכו.
 
למעלה