מפחדת מאוד

[צל של עצמי]

מפחדת מאוד

אני לא יודעת איפה לכתוב את זה,אבל אני מפחדת מפחדת מאוד. יום ארוך כזה של המון הקאות... ימים כאלה כבר לא היו לי הרבה זמן.. ומקיאה המון דם ומתעלפת ושוב דם והרבה מרגישה כאילו רואה את הסוף והסוף הזה לא טוב.

 

[ה מוזה]

כתבת וזה החשוב מכל

לפעמים קשה מאוד לשאת את הנטל לבד ברוכה הבאה לפינה בה תוכלי לשתף נכון , אלו רק מילים כאן ועם זאת מילים יכולות לחולל נפלאות לעטוף בבטחון ולהעניק תקווה וקרן אור את מוזמנת להשאר כאן ואם תרצי תוכלי למצוא מקום לכתיבה גם בפורום תומך ונפלא של הפרעות אכילה לא כתבת למה את מקיאה אז אם טעיתי ,סליחה תשמרי על עצמך ילדה ברבורה לבנה מנהלת הפורום תשוב לכאן בקרוב עד אז בשמה אני מקבלת אותך בחיבוק חם מקווה שכעת את מרגישה טוב יותר

 

[צל של עצמי]

תודה

תודה... ובאמת כרגע מרגישה טוב יותר.... הפעם הזאת באמת הצצליחה להפחיד אותי קלטתי שאני מקיאה את עצמי למוות שהשפט "לי זה לא יקרה" כבר לא נכון וגמני לא חסינה ממוות מהפרעות אכילה... ראיתי הרבה נגמרים מזה... ותמיד חייתי באופורייה שאני איהיה בסדר למרות הכל... רק רזה רק קצת רזה רזה שקצה חולה אבל.. לא לא מתה... פתאום זה ניהיה מפחיד..

 

[OA ענת]

../images/Emo140.gifשלום לך

שמי ענת ואני אכלני יתר... וגם בולמית. לדעתי האישית את זקוקה לאנשי מקצוע - ראשית רופא - כי מי שמקיא דם זקוק דבר ראשון לרופא. אח"כ לתמיכה פסיכולוגית. בכל אופן אני פה ואת מוזמנת לקרוא את הבלוג שלי - במקרה הרשומה של היום במקרה עוסקת בבולמיה.

 

[צל של עצמי]

....

אני בטיפול.... ותודה...

 

[הבחירה בצל]

שאלה לי...

את מפחדת מספיק??? את באמת באמת מפחדת??? ....

 

[צל של עצמי]

../images/Emo10.gif

את רוצה כנות? את רוצה את האמת? כן זה הפחיד אותי כן זה הביא אותי לרמת פחד מטורפת... כן זה גרם לי יומיים לא להקיא אבל.. לצערי כל עוד זה היה טרי טרי מאוד זה היה מפחיד היום יודעת שאם אצטרך להקיא הפחד כבר לא יהיה מספיק חזק כדי למנוע אני עדיין מפחדת מפפחדת מעוד לילה כזה.. מפחדת מאוד... אבל עוד לא עוצרת אולי כי לא רוצה לעצור עדיין ואולי כי לא יכולה גם אם זאת בחירה להישאר חולה ולחיות את האנורקסיה.. בולמייה או וואט אבר... אני מפחדת למות מזה אבל עדיין רוצה להיות רזה ואולי כרגע אני בסדר כבר כמה ימים אבל הבסדר הזה לא מתקרב לבסדר שפויי זה בסדר כזה שבסדר בהיגיון החולה לא בהיגיון הבריא.. נראה לי שהסתבכתי עם התשובה...

 

[הבחירה בצל]

עצוב.

אני יודעת וזה עצוב. מעגל קסמים הרסני שלא נגמר. נקודות שפל, בזו אחר זו. נקודות גבול שנחצות בדמעות. פחדים שמצטברים ומפריעים בנשימה. הרס. כל כך הרבה הרס. ואני בטוחה שאת יודעת, בפירוש יודעת, את ההבדל בין להיות רזה לבין להיות אנורקטית. את ההבדל בין דיאטה מסודרת ואכילה שפויה לבין צום והקאה. את ההבדל בין תזונה נכונה לדרך החיים שלך. עצוב. נשבר לי הלב בכל פעם מחדש... וכמו שאת חשבת שאין יותר מפחיד מזה... אני חשבתי שהלב שלי כבר הכי שבור שאפשר עבור חברה יקרה כל כך. חשבתי שלא יכול להיות לי יותר עצוב בגללך. עבורך. טעות. טעות שלי. טעות שלי. לי נשבר הלב כמו שלא תיארתי. ולך... לך זה כן קורה. כל כך קורה. ולצערי קיבלתי תשובה ברורה לשאלה האם זה היה מספיק מפחיד.. התשובה שלך היא לא. חבל. ....