מפחדת מזוגיות

[yovalsinvani14]

מפחדת מזוגיות

אני יובל בת 14 להורים גרושים כבר כ- 3 שנים. לפני שההורים שלי התגרשו למרות גילי הצעיר היה לי הרבה חברים בנים ואני זוכרת את עצמי נורא פתוחה לדברים וחברותית גם לבנים. מאז שההורים שלי התגרשו יש לי פחד מזוגיות כל בן שמתקרב אני מוצאת דרך להרחיק אותו או שמשאירה אותו בגדר ידיד וככה זה נשאר, אני מאוד רוצה להיפתח ולהיכנס לזוגיות אבל נראה לי שהגירושים של ההורים שלי הרסו לי לגמרי את התדמית של זוגיות ואני נורא פוחדת שזה ישפיע עלי בעתיד . רציתי לדעת אם יש עוד בנות או בנים כמוני שתדמית הזוגיות נהרסה להם ושהם נרתעים מזה מחשש שיקרה להם את אותו הדבר ואיך אפשר בכל זאת להתמודד עם זה. בתודה מראש, יובל .

 

[ענת אדרת]

יובל יקרה../images/Emo140.gifברוכה הבאה

ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת 4, היום אני נשואה כבר 15 שנה בלי עין הרע, ויש לי ילדה בת 13 וחצי. אני מאד מבינה לליבך. יש לי חברה שההורים שלה התגרשו והיא אמרה שאחרי שהיא ראתה מה שאבא שלה עשה, ואיך הוא התנהג - היא בחיים לא תתחתן... היום היא נשואה ואימא לשני ילדים קטנים. אז יובל, את ואני, וכל אותם ילדים להורים גרושים, כולנו יכולים לעצור את החיים, ולהגיד זהו - ההורים שלנו התגרשו, הם עשו כך וכך, אין תקווה אין סיכוי.......אבל! אני נמצאת כאן בפורום בדיוק מהסיבה הזאת, של לתת תקווה, ולהגיד לך שאני מאד מבינה מה שאת מרגישה, ושכן מהמצב שבו את נמצאת תתני קודם כל אמון בעצמך, ותתגברי על העצב, ותתני מקום לבן זוג, ואמון בו. נכון - זה לא קל - להרים ידיים זה קל, העצבות היא קלה מאד להשאב בה, ואני לצערי עד גיל 18 הרגשתי שהכל אבוד, ובזבזתי את השנים היפות וחבל! אין טעם. החברה הישראלית זקוקה להמשכיות, למשפחות חמות ואוהבות, להורים חמים ואוהבים. אדרבא - ניסיון החיים שלך יהפוך אותך לבת זוג מתחשבת, את תהיי אימא טובה לילדים שלך. אני מאחלת לך מלב אל לב, שבעוד כמה שנים תיכנסי לבית שלך, ותראי בו את בעלך משחק עם הילדים שלכם, ותדעי שהתבגרת והתגברת. תזכרי: "חיים רק פעם אחת"! כל החברים החדשים מוזמנים להשאר ולעזור לילדים נוספים, ולכתוב כאן מתי יש לכם יום הולדת!

בהצלחה!

 

[ny22]

אני האמת חושב שזה חשש שקיים אצל לא מעט

ילדים שההורים שלהם פרודים. זה טבעי ונורמלי. הרי תחשבי שע"פ התפיסה שלנו אין את המשפחה המושלמת. אנחנו רגילים לזה שיש את הבית של אבא ואת הבית שלנו (או לחלקנו יש רק אבא/אמא). גם לי יצא לא מעט פעמים לחשוב על זה שאף פעם לא ממש יצא לי לחיות במשפחה אמיתית (כזאת שאמי ואבי חיים באותו בית) ככה שאני לא יודע מה זה. אבל מצד שני אני רוצה להרגיע אותך - אולי אנחנו לא יודעים מזה בתור ילדים, אבל בתור הורים אנחנו נדע. היה פילוסוף אחד בשם דיוויד יום שאמר משהו בסגנון של "מי שראה רק פרות חומות יאמין כי ישנן רק פרות חומות"

עד שלא תנהלי זוגיות מלאה לא תדעי מה זה. גם אם תשאלי ילד רגיל שההורים שלו לא התגרשו, הוא לא באמת ידע, זה רק נראה לו שהוא יודע כי הוא רואה את זה מהצד. (עובדה שיש ילדים שמגיעים מבית רגיל ובכל אופן מתגרשים וההפך - כאלו שחיו בין הוריהם ויצרו זוגיות מופלאה). אף אחד לא יכול לדעת מה זאת זוגיות עד שהוא חווה אותה, לא משנה מאיזה רקע הוא בא. לכן, אין לך מה לחשוש... זה טבעי מה שאת מרגישה וזה נורמלי במצב שלך, אבל שווה לך לראות פרות בצבע אחר כדי להאמין שהן אכן קיימות.

נתאי.