מפי הטף
קודם אחיינית שלי רצתה לספר לי שהיא חלמה על תחנת רכבת, אבל שוב ושוב יצא לה "חתנת" במקום "תחנת", נשמע משעשע, דווקא.
כמה ימים קודם לכן היא ניפחה בלון, ואמרה: "אני אבקש מאמא שתתלה לי. אמאאאאא! תתלאי לי!"
באותו יום שהיה לפני כמה ימים נסענו יחד באוטו, כשברשותנו מכשיר האזנה למוזיקה. כל אחת שמעה דרך אוזנייה אחת. בהתחלה היא אמרה לי לשיר יחד עם השיר המתנגן. אח"כ אמרתי לה שאם היא רוצה שנאי אעביר שיר, שתגיד לי. אז בשיר הבא היא רצתה להגיד לי לשיר את השיר אבל גם להשאיר את השיר, ואני חושבת שקצת הסתבכה, אז הפתרון היה: "תשירי וגם להשאיר את השיר". (היא בת ארבע)
לפני כמה שנים, כשהייתי בערך בת שלוש, טיילתי עם אבא בקיבוץ (סיפור מותעד בכתב, לא מהזיכרון שלי..). מסופר שבמשך כל הטיול לא הפסקתי לדבר, עד שפתאום נעצרתי, ואמרתי לו: "אבא, עבודתך היא ביתך"
באותו גיל (יש לציין שבאותה תקופה עוד הייתה לנו לינה משותפת בקיבוץ, וישנו גם מנוחות צהריים בבתי הילדים) נתבקשנו בפעוטון ללכת לישון בצהריים. קמתי, ואחת העובדות שאלה אותי: "לאן את הולכת?" התשובה: "אני הולכת למיטה, תודה לאל..."
ואחרון חביב מאותה פעם הייתה כשקראתי לאחת העובדות, היא אמרה לי "שנייה", ועניתי בכעס: "לא שנייה, ראשונה!"
