לא משהו בכלל
אני אתחיל בסיפור... פעם כשהייתי בצבא עבדתי עם אישה, שיחסית לגילאי החיילים הייתה מבוגרת. עברנו על איזה תמליל של שיחה בין שני אנשים שהלך משהו כזה: דובר א: אני אוהב אותך מתוקה. דוברת ב: אני אוהבת אותך. דובר א: את כל כך יפה דוברת ב: אתה יותר. וכך הלאה, אני לא יכול בלי וגם אני לא יכולה בלי וכו' וכו'. בתמליל נכתבה הערת שוליים: "הדוברים כנראה נשואים". ואז אותה אישה שעבדתי איתה התחילה לצחוק. היה ברור לה שמי שכתב את ההערה לא היה נשוי מימי חייו. היא טענה שזוג נשוי לא ינהל שיחה כזו, מקסימום "אני אוהב אותך" קצר בסוף השיחה. מרבית השיחה תהיה על רשימת קניות או מצב בריאותם של הילדים. גם כאן כותב הסיפור לא מבים כמה דברים בסייסים בחיים. אתה לא עוזב את חברתך לחיים לפני שאת המציע לה נישואים רק כי אתה "הכונן עם הכי הרבה ארועים" ואתה לא נוסע 140 על אופנוע כי אספת כמה כאלה מהכביש (Safety זוכר?!) ואתה לא עושה תחרות עם אמבולנס כי לא משנה מה יש עליך לאמבולנס כנראה יש יותר כלים להתמודד עם הארוע. בקיצור - אתה לא ממש מבין מה המשמעות של להציע נישואין. אתה לא ממש מבין מה המשמעות של להיות חובש ואני לא ממש מבין מה אתה רוצה להגיד בסיפור. נקודות לשיפור - בביפר היה כתוב שבכתובת של ההורים יש ארוע לב, אז אני יכול להבין את היציאה החפוזה... ותנסה לכתוב על ארועים שמחים, זה עושה יותר נעים.
מפנה בנסיעה דחופה
