מפריע לי מאוד, אבל יש לי מעצור!

[אני שירה]

מפריע לי מאוד, אבל יש לי מעצור!

ישנם מצבים שבהם אחי ואמי מדברים עלי ביניהם בגלוי, על מצבים או דברים בחיים שלי, שכביכול אני צריכה לעשות (ובעיניהם לא עושה). אותי זה מפוצץ! - אני מרגישה שהם מדברים על חשבוני כבדרך-אגב, ומבינים אחד השני כאילו זה היה מובן מאליו. - אני מרגישה שזו פריצה חדה לפרטיות שלי, לאני שלי שהולך ונבנה, וכל חדירה כזו גורמת לקריסת הבניה העצמית והקשה לחלוטין שאני בונה. אני מאוד רוצה להגיב באותו רגע ולהפסיק אותם אחת ולתמיד, אבל אני נבלמת וממשיכה הלאה אגורה כעסים ותסכולים. אשמח לתגובה ושאלות מנחות נוספות.

 

[רינה בלום]

למצוא את דרך הביניים

לשירה, קצת חסרים לי פרטים לגבי אילו נושאים למשל הם מדברים, ומה הגילאים שלך ושל אחיך. אבל לגופו של ענין נראה לי שכדאי שתמצאי את דרך הביניים בין "להפסיק אותם אחת ולתמיד" לבין "להיבלם ולהמשיך הלאה מלאה כעסים". אני מתכוונת למשל לכך שתזמי אתם שיחה ותסבירי להם את הרגשתך.תאמרי שהדבר מאד מכעיס אותך. אם היחסים שלכם חשובים לכולכם, סביר להניח שהם ינסו לבוא לקראתך. אשמח לשמוע אם עשית זאת ומה קרה. רינה בלום.

ט"ו בשבט שמח.

 

[אני שירה]

מעצור חזק מלבטא את עצמי בפניהם.

כתבתי בהודעה הקודמת שיש לי מעצור מלהגיד את דעתי בנושא. מעצור די חזק מלבטא את עצמי בפניהם. אחי בן 41 אני בת 29. אני לא רואה את עצמי באף מצב מביאה את עצמי לידי שיחה שמסבירה את הרגשתי. - שוב מעצור. הנושא החוזר ונשנה מצידם הוא על כך שאני צריכה לרזות, לעשות ספורט וכיוצ"ב. - אך בשיחות ביניהם לגביי זה נעשה כבדרך-אגב, ובצורה שמובנת לשניהם מאליו, עם חיוך וצחוק). - זה מעלה בי כעס כל פעם מחדש. - משגע אותי שהם מדברים בצורה כזו עלי ואני עצורה מלהגיב, מרגישה שאדבר לאוזניים חירשות ואתקל שוב בהתנהגות שמבחינתי מזלזלת בי.

 

[אל דן]

שוווקי את עצמך כמו בעבודה

קחי את החלק החזק שלך, נהלי ושווקי את עצמך. האינטגרציה הזאת, תסייע לניטרול האלמנטים האישיותייים שמפריעים לך לבצע את הפרוייקט האישי החשוב הזה. לו זה היה פרויקט בעבוה, זה היה יותר קל. בהצלחה

 

[אני שירה]

מצב כזה ממש לא קורה אצלי.

לכן פניתי כאן לעזרה.

 

[רינה בלום]

שלב חשוב בטיפול נרטיבי

מהאופן בו שאלת את שאלתך, ניתן לראות שעשית בעצם שלב חשוב מאד בטיפול נרטיבי שנקרא: הגדרת הבעיה באופן מוחצן. במילים פשוטות : ראית איפה הבעיה שלך והגדרת אותה אפילו בשם מאד מוחשי: "מעצור". ניתן אפילו לדמיין את המעצור הזה בעיניים ולהמשיך בטיפול נרטיבי לשלבים הבאים של חקירת הבעיה ודרכי פעולתה: מתי זה קרה לך לראשונה, האם זה קורה לך עם עוד אנשים או רק עם משפחתך(שאלה חשובה)? באילו מצבים זה קורה לך? באילו מצבים זה לא קורה ואולי את מצליחה לבטא את עצמך? אילו רק דוגמאות של שאלות ששואלים בטיפול נרטיבי בעזרת המטפל כמובן, כדי להגיע להבין בדיוק את אופי הבעיה ואת הדרך בה היא משפיעה על חייך. דרך זה מגיעים גם למצבים או לדרכים כדי לנטרל את השפעתה ולהכניס דרך התנהגות שונה, וזה נקרא "לשנות את הסיפור" בחייך. אם תרצי עוד פרטים אשמח לענות לך. בינתיים את יכולה לענות לי האם זה קורה לך רק עם משפחתך ובאילו מצבים עוד? רינה בלום

 

[אני שירה]

המעצור שאותו אני חשה..

מתבטא רק עם המשפחה - שם יש תחושה של מעצור. במצבים אחרים עם אנשים אחרים בכל סביבה שאני יכולה להמצא בה, לא קיים מעצור מוחשי, אך אני מאבדת את המילים, ולא עונה במקום. ולאחר זמן, אני יודעת שלגבי אותו מצב יכולתי להגיד כך וכך באופן ישיר ומשביע רצון מבחינתי. בסביבת החברים שלי אני מביעה את דעתי ללא מעצורים כלל. אני חושבת שיש טעם להוסיף שאני ADD, אולי מכאן נובע המעצור וגם חוסר האסרטיביות, אך לא רק. (מודעת לגורמים נוספים

) אני יודעת שבתקופת בית הספר הייתי נתונה לביישנות יתר, שהתבטאה גם בחוסר השתתפות במהלכי השיעור וכד'. אני זוכרת את עצמי מאז ומתמיד כזו, שלא עונה בזמן תגובה רצוי מבחינתי.

 

[רינה בלום]

לטפל ב"מעצור"

לפי כל הפרטים שמסרת, אכן המעצור שאת חשה מתבטא במצבים שונים ועם אנשים שונים בחייך, גם אם ניקח בחשבון שעם חברים את מרגישה משוחררת, שזה לא מפתיע שהרי עם חברים כולנו מרגישים הרבה יותר נוח. ההסטוריה של "המעצור" כבר די ארוכה לפי תאורך עוד מתקופת בית הספר.כמו שאמרתי לך בתשובתי הקודמת, כדאי לך לדעתי לערוך ברור מקיף ועמוק לגבי הבעיה, ובטיפול נרטיבי הדבר נעשה באופן מאד ממוקד ויעיל לדעתי. לאחר ברור מקיף של הבעיה, תוכלי בטיפול לזהות מצבים בהם את יכולה לנהוג אחרת ובהדרגה לחזק את המצבים האלה ו"לתפור" סיפור חדש לגבי תגובותיך במצבים כאלה. בברכה, רינה בלום