מפת גבולות המדינה [קו הפסקת אש] כפי שנחתמו ב-1949

מפת גבולות המדינה [קו הפסקת אש] כפי שנחתמו ב-1949

מפה זו נחתמה ע"י נציגי ירדן ומדינת ישראל [חתימתו של משה דיין מופיע בחלק העליון השמאלי של המפה] תחת פיקוח המעצמות.

ניתן לראות גם את שטחי ההפקר שנקבעו באיזור ירושלים ולטרון, עובי הקוים שבמפה יצר קושי בהמשך בקביעת הגבול המדוייק ונגרמו לא מעט תקריות בין הצדדים ...עד שנת 1967.

https://translate.googleusercontent...2.html&usg=ALkJrhhYoih2l3FP_vU7RIeZwh37YcnZjQ

=================================================================================
פרל דוד , סלולרי - 052-8964914
 
דו"ח בריטי מקורי המתייחס לסטטוס הקרקעות בפלסטיין.


סקר בריטי המתייחס להיסטוריית הבעלות באדמות "פלסטינה" מהתקופה העות'מאנית :
http://www.palestineremembered.com/images/A-Survey-of-Palestine/Volume-I/Page0225.jpg
חקיקה וסוגי החזקה.
חוק קרקעות פלסטין מאמץ את שיטת הקדנציות בירושת השלטון העותמאני, מועשרת "על ידי תיקונים מסוימים, בעיקר של אופי הצהרתי, שנחקקה מאז הכיבוש הבריטי בסמכות מועצת פלסטין, 1922-1940. חוק הקרקעות העותומאני כנראה ישם את שיטת הבעלות העתיקה של ג'ינג'יס חאן.
מאוחר יותר אומצו כמה מהעקרונות של השריעה [של אנשי הדת המוסלמים] חוקים אלה נקלטו ונעשתה הבחנה בין ארצות האסלאם השונות, או אדמות תחת ריבונות ערבית מימי הנביא.
את האדמות שנכבשו מאז תחילת הכיבוש המוסלמי הוגדרו כאדמות מוסלמיות שעליהם חל חוק השריעה האיסלאמי.
האדמות הכבושות ה"פיאודליות". בפלסטין תחת השלטון העותמאני. הוגדרו כבעלות מוחלטת על הקרקע והיא הוקנתה ממדינה.

המדינה העותומאנית המשיכה במנהג השליטים הקודמים ונתנה זכות זמנית להשתמש בקרקע לאנשי הצבא , בתמורה לשירות צבאי.
בעלי הקרקע [הפיאודלים] היו מחכירים את האדמות לטובת עיבוד חקלאי ל"ווסלים" [פלאחים] שהעבירו סכום קבוע מרווחיהם לבעלי הקרקע, נחלות צבאיות אלה בוטלו והפלאחים הפכו לאריסים ישירים מהמדינה.
הבעלות הפאודלית על קרקעות הוסרו בהדרגה וניתנה זכות של בעלות מוגבלת למעבדי הקרקע.

במהלך כהונת השלטון העותומאני נקבעו מצבים שונים של בעלות/חכירה כפי שהוגדרו בהמשך בחוק הקרקעות העותומאני [1858].
בפלסטיין לא היה שימוש בחלק מהגדרות הבעלות שהיו בשימוש ברחבי האימפריה העות'מאנית.
רוב הקרקעות הוחזקו תחת שתי מושגים המכונים - "מולק" ו"מירי" - "מולק" פירושו "נכס עירוני בבעלות פרטית מוחלטת" , ואילו אדמות מסוג "מירי" הוגדרו כבעלות מותנית,המחייבת עיבוד חקלאי קבוע של הנהנה מפירות הקרקע המוחזקת
===============================================================

Mewat (אדמות מתות).
http://www.palestineremembered.com/images/A-Survey-of-Palestine/Volume-I/Page0233.jpg
Mewat (אדמות מתות) הם אזור לא מוקצה לבעלות או עיבוד ומוגדר כפסול לעיבוד, קרקע מסוג זה ממוקמת מעבר לגבולות האזורים המאוכלסים, אדמות מסוג זה ניתנות לעיבוד רק על ידי מאמץ מיוחד ובאופן חלקי בלבד.
קרקע כזו יכולה להינתן לצרכי החייאת הקרקע באישור המדינה, כתמריץ לפיתוח מבוקר של אדמות שוממות בתמורה לתשלום מס כתמורה.
פיתוח סוג זה של אדמה ללא אישור מראש של המדינה אינו חוקי ומהווה הסגת גבול. [המסקנה היא כי אדמות מסוג mewat הם משמעותיות וצריכות להחשב כלא מפותחות ו"פנויות", העברתם חייבת הקצאה מהמדינה.
=========================================================================
רישום מקרקעין.
בעקבות חקיקת חוק הקרקעות העותומאני, 1858, הממשלה התורכית שינתה את כללי הרישום וזכויות במקרקעין, בהתבסס על כך שלפני תאריך זה, רישום הזכויות נערך מכוח צוו של הסולטן והענקת קרקעות לאנשי צבא כובשים .
פסקי דין של שני בתי הדין הדתיים האזרחיים מוסלמיים [השרעים], קבעו את סדרי החיים והבעלות בקרקעות הסמכות היתה בפני בתי המשפט השרעים.
נקבעו פס"ד חמורים ואף הוצאה להורג בגין הסגת גבול בקרקעות פנויות השייכות למדינה, ההחלטות בתאוריה לפחות היו אמורות בדיווח לקונסטנטינופול הבירה מקום משכנו של הסולטן [היא איסטנבול דהיום], שם נעשה מאמץ לשמור על סדרה של ספרי רישום המכונים ה"דפתאר חקאני" (רישומי זכויות בקרקע קיסרית).

לאחר חקיקתו של חוק רישום מקרקעין, 1858, השלטונות התורכיים המשיכו לארגן מרשמי מקרקעין מקומיים בחלקים שונים של האימפריה העותומנית. האובייקט האמיתי היה כנראה גביית המעשר ומסים. מרשמי קרקעות פלסטין שכנראה נפתחו בין השנים 1867 ו - 1873. ההליך היה רישום התביעה בפנקס ה"יוקלהמה"(מפקד) שהתקיים בכל כפר.[כל כפר וספר הרישום שלו] תביעות היו מוגשות יחד עם כל נתוני הקרקע והזוכים נרשמו בפנקס זה.
=============================================================
סידור זכות הקניין לאחר הכיבוש הבריטי.
מערכת רישום הבעלויות בקרקעות החל בשנת 1920, בשילוב עם המערכת הקודמת שהתקבלה בירושה מידי התורכים, מערך הרישום [טאבו] פגום שכן הוא אינו מבוסס על סקר "קדסטר"[גיאוגרפי] כלומר כל יחידת רישום חייבת להיות חלק ממכלול יחידות רישום רציפות שימנעו כפילות או טעויות גבול.
יש לשמר בקפדנות את יחידות הרישום המוגדרות במדויק בהתבסס על תכנית מדידה רציפה בעבודה במסגרת הלאומית של שִׁיטַת מְשׁוּלָשׁ. מערכת זו יכולה להיות מתוארת כשילוב של מרשם עסקאות המתבסס על מדידה..

המלצות שנעשו על ידי סר ארנסט דאוסון (לשעבר יועץ פיננסי ומנכ"ל של חברת הסקרים שבוצעו עברו ממשלת מצרים, אשר נקרא לייעץ כאן), החליטה הממשלה בשנת 1927 כדי להציג רישום הבעלות מבוסס על מערכת "טורנס" שבה נעשה שימוש גם באוסטרליה וחלקים אחרים של האימפריה הבריטית, שיטה זו מיועדת להחליף בהדרגה את המערכת הקודמת, וזה כולל :
1. חלוקה של הקרקע, באמצעות סקר קדסטר, ליחידות של חבילות שנקרא רישום לפי סוג ובעלות. הסקר קשור למסגרת של נקודות טריאנגולציה אשר קושרות את המיקום המדויק של כל חבילה; החבילות יקובצו ביחידות של גושי סקר וחלקות משנה.
================================================================


סקר קרקעות משנת 1945.
הסדרת העברת קרקעות ב"פלסטיין", נכון לאוק' 1945 תחת שלטון המנדט הבריטי: סקר שנערך עם תום מלחמת העולם השניה וזאת בהתייחס להגבלת רכישת קרקעות של יהודים עפ"י מסקנות ועדת פיל.[הספר הלבן - 1939]
http://www.palestineremembered.com/images/A-Survey-of-Palestine/Volume-I/Page0260.jpg

==================================================
 
סיכום היסטורי של אירועים מרכזיים בתחילת הכיבוש הבריטי בא"י.

המשך הסקר הבריטי בנדון :
בין השנים 1918 עד 1919 - http://www.palestineremembered.com/images/A-Survey-of-Palestine/Volume-I/Page0016.jpg
חוקים ומערכות הממשל אומצו ושונו במידת הצורך; התיחסות מיוחדת הוקדשה לטענות של מוסדות הדת לנהל את ענייניהם בעצמם, הסמכות של בתי הדין השרעיים מתגשמת ומועצה הוואקף בפלסטיין היוותה תחליף של הווקף בקונסטנטינופול.
מטרת הממשל הצבאי הזמני בא"י, היא להמתיןלמינוי ממשלה קבועה, קיימת החלטה לשמור בשלב זה על הסטטוס קוו, להימנע מהכנסת שינויים קבועים בחוקי המדינה או והאופן שבו ייושמו, מתקיימת שמירה על המשך השירות הציבורי ללא הפרעה והמשך הסדר הקיים.

4 אפריל 1918
הועדהציוני המוכר בבריטניה מאושר ע"י ממשלת בריטניה לנסוע, לחקור ולדווח על הסיכויים להקמת בית הלאומי ליהודים, על מנת לסייע בקיום יחסי ידידות עם השכנים הערבים והקהילות הלא יהודיות אחרות, עם הגעת הנציגות לפלסטיין מעורר הביקור חשדות של הערבים בכל קשור למשמעות והמטרה של הצהרת בלפור.
הוועד מבקש השתתפות היהודים בממשל הצבאי ומציע למנות את הוועד יחד עם מומחים שימונו על ידי ההסתדרות הציונית, כדי לבדוק את המשאבים של פלסטין; הם הקשו את הזכות לבחור להשלים את השכר של מועמדים יהודים שיגוייסו למשטרה; הם החלו להתאמן ככוח מגן צבאי שלהם. דרישות מוקדמות אלה של הוועדה היהודית. שהועלו בזמן הממשל צבאי, נועד לשמור על הסטטוס קוו, המעשה עורר תרעומת בצד הערבי.

8 יוני 1918.
הערבים מצידם מארגנים קונגרס בסוריה שמתקיים בדמשק אליו מגיעים נציגים מפלסטיין , בקונגרס דנים בהגירה היהודית תחת הצהרת בלפור.
הקונגרס בוחר ב"וועד הפועל הערבי" אשר נקבע כי יתכנס מעת לעת, הקונגרס כבש את התנועה הפוליטית הערבית בפלסטיין ,החל משנת 1919 ואילך עד שהוחלף בשנת 1935.

28 ביוני, 1919.
האמנה של חבר הלאומים, על פי סעיף 22 באשר למעמד המנדט הבריטי בפלסטיין נחתם בוורסאי, והחל שלטון המנדט הבריטי בא"י

============================================================================================
שנת 1920 - 1923 , ישום הצהרת בלפור, תגובות ערביות התפתחות החוק תחת שלטון המנדט הבריטי
http://www.palestineremembered.com/images/A-Survey-of-Palestine/Volume-I/Page0017.jpg. 

יוני - יולי, 1919.
ועדה אמריקאית רשמית, שמונתה על ידי הנשיא וילסון, סיירה בפלסטיין וסוריה. (נציבות קינג-קריין).

אפריל 1920 (חג הפסחא).
בעקבות הסתה של הועד הערבי החלו התקפות פרועות של פורעים ערבים בירושלים על יהודים ועל רכושם . [חמישה יהודים נהרגו ו -211 נפצעו, הסדר הושב על כנו לאחר התערבות של הצבא הבריטי; התוצאה - ארבעה ערבים נהרגו ו -21 נפצעו, בחקירת המקרה הסתבר שהסיבות להתפרעות היתה -
(א) אכזבת ערבים על אי מילוי ההבטחות לעצמאות שלטענתם ניתנה להם תוך כדי מלחמת העולם הראשונה.
(ב) אמונה ערבית כי הצהרת בלפור משמעותה היא שלילת הזכות להגדרה עצמית והפחד שלהם שהיהודים יקימו בית לאומי שפירושו עלייה גדולה של יהודי בעולם והשתעבדות כלכלית ופוליטית שלהם ליהודים.
(ג) החמרה של רגשות אלה מצד אחד על ידי תעמולה מחוץ פלסטין קשורה להכרזה של האמיר פייסל כמלך של סוריה שחדש את הרגשות המאוחדים והצמיחה של הפאן-ערבים ורעיונות פאן-מוסלמיים, ומצד הפעילויות הנמרצות של הוועדה הציונית בתמיכת המשאבים וההשפעה של יהודים ברחבי העולם.

25 באפריל, 1920.
המנדט על פלסטינה הוקצה לבריטניה על ידי המועצה העליונה של ועידת השלום בסן רמו.

20 ביולי, 1920.
המשטר הצבאי הבריטי הוחלף ע"י מנהל אזרחי מהסוג שנגזר מניסיון ברחבי האימפריה הקולוניאלית.
סר הרברט סמואל נכנס לתפקידו כנציב העליון. הוקם ועד מנהל קטן של פקידי המועצה המייעצת המורכבת מעשרה פקידים ועשרה מועמדים שאינם פקידים מתוכם ארבעה הם ערבים מוסלמים, שלושה ערבים נוצרים ושלושה יהודים.

=======================================================================================
פרל דוד , סלולרי - 052-8964914
מייל
- [email protected]
 
המנדט הבריטי בא"י בין השנים 1923 ועד שנת 1933.

סיכום היסטורי - שנת 1923.[תקופה של קונסולידציה ושלווה השוואתית.
http://www.palestineremembered.com/images/A-Survey-of-Palestine/Volume-I/Page0022.jpg
ספטמבר 1923.
נעשה ניסיון בריטי להקים מחדש את המועצה המייעצת על ידי מינויים של חברים לא רשמיים על אותו בסיס יציג כפי שהיה במועצה המחוקקת המוצעת.
הנציב העליון זימן שמונה מוסלמים ושני ערבים נוצרים להיות חברים; ההזמנות התקבלו, אבל... 7 מהנאמנים להצעה סרבו ובהמשך בוטלו כל המינויים בלחץ של הועד הפועל הערבי. הניסיון ננטש והמועצה המייעצת נשארה כפי שהיא עד היום. [מועצת פקידים בריטים בלבד.]

29 בספטמבר, 1923.
המנדט נכנס לתוקף באופן רשמי

4 אוקטובר .1923.
מזכיר המדינה לענייני המושבות (אז דוכס - Devonshire) הבא הציע את הקמת הסוכנות הערבית כדי לתפוס מקום בדיוק מקביל לזה המוענקות לסוכנות היהודית על פי סעיף 4 של המנדט הבריטי. הצעה זו הוסברה על ידי הנציב העליון ב -11 לאוקטובר במפגש מייצג באופן מלא של מנהיגים ערבים, שסירבו פה אחד לקבל אותה בטענה כי היא "לא מספקת את השאיפות של העם הערבי".

שלושת הניסיונות של שנת 1923 שנועדו לחבר את הציבור הערבי לממשל על פלסטין, כלומר, למועצה המחוקקת, המועצה המייעצת המוגדלת והסוכנות הערבית, נכשלו כולם והסתיימה בקיפאון בפיתוח חוקתי איזורי.
היה ברור שהועד הערבי רוצה להביא לעימותים מזויינים ולגרש את היהודים כדי למנוע את חזון הצהרת בלפור.

השנים 1924 עד 1928 .
אלה היו שנים של קפאון פוליטי של מצב בטחוני שמשתפר, חיל המצב בא"י הורכב :
משלושה גדודי חי"ר
שלושה גדודי פרשים עם ארטילריה
טייסת יחידה של חיל האוויר המלכותי
שתי יחידות של מכוניות משוריינות עד סוף שנת 1926.
הז'נדרמריה הבריטית [המשטרה], אשר הוקמה עם 760 שוטרים בשנת 1922, פורקה ב-1926 , וכח השיטור הקבוע הופחת.

==============================================================================
התחייה של ההתנגדות הערבית לבית לאומי היהודי והספר הלבן של 1930
http://www.palestineremembered.com/images/A-Survey-of-Palestine/Volume-I/Page0023.jpg

שנת 1928 עד 1930..
סימנים של שפל כלכלי וכתוצאה מכך יש ירידה משמעותית בקצב, ההגירה היהודית לא"י; בחקירה הסתבר שהירידה בנפח העליה נבעה בחלקה מהקריסה בשנת 1925 של המטבע הפולני שגרם לרבים מהעולים להשאר ללא משאבים, הדיכאון הועמק עוד יותר ברעידת אדמה של חודש יולי 1927, שבו נהרגו 272 בני אדם ונפצעו 833 אחרים.
קפאון בצד הערבי בתקופה זו יוחס לירידה המשמעותית בהיקף העליה לא"י של יהודים, בשנת 1927 עלו לארץ רק 2,713 יהודים ויצאו 5,170 חזרה לארץ מוצאם.
סיבות נוספות לירידה בפעילות הפאן ערבית :
השביתות הכלליות הערביות אשר נערכו
(1) בחודש מרץ 1925, במחאה נגד ביקורו של הלורד בלפור לירושלים כדי לפתוח את האוניברסיטה העברית.
(2) בנובמבר 1925, במחאה על התנהלות השלטון המנדטורי באזור הנתון למנדט הצרפתי.
(3) בחודש מרץ 1926, לרגל ביקורו הרשמי של הנציב העליון הצרפתי מסיה דה Ryria Jouvenal לירושלים והרצון לא לעורר מצבים ביטחוניים חמורים.

פילדמרשל לורד פלומר החליף את סר הרברט סמואל בתפקיד נציב העליון .

במהלך המחצית השנייה של 1928 המשבר הכלכלי החל לחלוף, נתוני עלייה יהודים שוב היו בעליה, הפחדים של הערבים החלו להתעורר מחדש והאיבה הישנה קמה לתחייה.

ה -24 בספטמבר 1928.
היהודים ניסו להניח מסך כדי לחלק בין הגברים לנשים בשעת תפילה בכותל המערבי ביום הכיפורים, פעולה זו הובילה לפרוץ מהומה והתנגדויות על ידי הערבים; ניתנה הוראה להסיר את המסך, שלא התבצעה, והיא הוסרה בכוח על ידי המשטרהתוך כדי מהלך התפילות בכותל.
תקרית זו הולידה תחושת כשלון ומרי והייתה הקדמה לפרעות של השנה הבאה.
חאג' אמין אל חוסייני מנהיג הועד הפועל הערבי ניצל את האירוע כדי להתסיס את הערבים ולהביא להתחדשות תסיסה לאומנית ברחבי הארץ; סניפים של הועד הפועל המוסלמי הוקמו בכפרים והחלה תסיסה גם במסגדים.
http://www.palestineremembered.com/images/A-Survey-of-Palestine/Volume-I/Page0030.jpg

שנת 1931 תחת מנהיג חדש, סיר סמואל אודונל ג'ד, קיצוץ של עבודות ושירותים.

אוקטובר 1931.
הגנרל סר ארתור ווקופ החליף סר ג'ון הקנצלר בתפקיד הנציב העליון.
18 בנובמבר, 1931.
המפקד השני מתבצע בפלסטיין ומציג את התוצאות הבאות :
אוכלוסייה כוללת - 1,035,154 תושבים מתוכם :
מוסלמים-.73.4 אחוז
יהודים - 16,9 אחוז.
נוצרים - 8.6 אחוז
16 בדצמבר, 1931.
קונגרס איסלמי, בהשתתפות 145 נציגים מכל רחבי העולם המוסלמי, מתאספים בירושלים בראשות חאג' אמין אל חוסייני. בעקבותיה לא ארעו פרעות אבל הקונגרס חיזק את מעמדו ויוקרתו של חאג' אמין.
שנת 1932.
השנה התאפיינה בסירוב הערבים לשתף פעולה עם החוק בכל תחום, ומנסים לסכל החלטות במינוי ועדים שונים, מפלגת איסתיקלאל (העצמאות) מפלגת את הנהלת הקונגרס הערבי.
הנציב העליון הודיע לועדת המנדט כי המועצה המחוקקת שהובטחה ב"ספר הלבן של 1930 תוקם לאחר הקמת ממשלה חדשה .
שנת 1933.
הקמת משטר הנציונל-סוציאליסטי בגרמניה הובילה כמעט מייד לעלייה מתמדת בהגירה לתוך פלסטין; מספר העולים עלה מ - 9,553 בשנת- 1932 ל -30,327 בשנת 1933; והון יהודי מושקע בפלסטין יבוא מוצרי השקעה גדל בקצב מהיר.
 
ה"ספר הלבן" מאי 1939 - החלטת החלוקה של שטחי א"י ועוד.

הערת פרל דוד -בדוחו"ת הבריטיים צויינו מאורעות המרד הערבי שהחלו ב-19 באפריל 1936 כארועים איזוטריים, כשבפועל המרד גרם לבריטים להגדיל את הכוחות הצבאיים שלהם בסד"כ ניכר ואילץ אותם ממש להלחם בכוחות הערבים בראשות המופתי שברח אחרי תום המהומות לגרמניה.
במרד הערבי השתתפו כנופיות ערביות חמושות, שתוגברו במתנדבים סורים ועיראקים, הם ביצעו פעולות טרור שכללו מארבים בדרכים והטלת מטעני נפץ בעל אוטובוסים כבישים ובישובים, פורעים פגעו ברכוש ובחקלאות יהודיים. בשלב הראשון במאורעות, שנמשכו מאפריל ועד לסוף אוקטובר, נהרגו 80 יהודים, נפצעו 369, הותקפו 19 בתי ספר, 9 בתי תינוקות ויתומים ו-3 בתי מבוגרים. נערכו 380 התקפות על רכבות ואוטובוסים וכ-17,000 דונמים חקלאיים הושמדו.

נובמבר 1933 עד אוג' 1939.
מינוי הוועדה המלכותית, וסיכום ועדת החלוקה והוצאת ה"ספר הלבן" במאי 1939 - http://www.palestineremembered.com/images/A-Survey-of-Palestine/Volume-I/Page0039.jpg

5 נובמבר 1936
מזכיר המדינה לענייני המושבות הודיעו בבית הנבחרים הבריטי כי השעיית הגירת יהודים במהלך החקירה של הוועדה המלכותית שמונתה "תהיה לא מוצדקת מבחינה כלכלית או מכל טעם אחר".
בנסיבות אלה החליט הוועד הערבי העליון להחרים את הוועדה והחלטה זו פורסמה ב -7 נובמבר 1936.

11 בנובמבר, 1936.
העדה המלכותית הגיעה לפלסטין.

ב- 5 ינואר 1937.
משלחת הוועד הערבי העליון יצאה לעיראק וסעודיה ולאחר שחזרה לירושלים, הביאה מכתבים מהמלך "ראזי" בעיראק ומהמלך "אבן סעוד" הממליצים שהוועד הערבי העליון ישטח טענותיו בפני הוועדה המלכותית.
הוועד הערבי העליון קיבל המלצה זו, וב -6 בינואר יצאה הודעה מטעמו על כוונתם של אנשי הקשר מטעם הערבים להפגש עם הוועדה המלכותית.

18 בינואר 1937.
העדה המלכותית עזבה את פלסטין.
הממשל הבריטי מחליט על הקטנת היקף חיל המצב הצבאי בא"י ובעבר הירדן, אשר ב-1 לחודש נובמבר 1936 ועד מרץ 1937- מנה 2 דיוויזיות, שבהם 2 חטיבות חי"ר ויחידות נלוות וטייסת אחת של RAF
בעקבות הקיצוץ הורעו תנאי הביטחון הציבורי שהתדרדר בהדרגה במהלך שנת 1937; כאשר במהלך 5 החודשים הראשונים מירב הכוח היה מרותק למחוז הצפון ואזור ירושלים עקב מהומות של פורעים ערבים.
ב -13 ביוני 1937 נעשה ניסיון כושל לשבש את שגרת החיים בא"י ע"י מסע רציחות,התפרעויות, הפחדה , וחבלה שביצעו פורעי חוק ערבים, פעילות זו הפכה נפוצה וגררה בעקבותיה מעשי נקם של כוחות ההגנה החמושות של היהודים.

בשל טענות לשיבוש עבודתה של הועדה המלכותית בהכנת הספר הלבן החליטה מועצת הליגה הערבית לא לאמץ את מסקנות הדו"ח..
http://www.palestineremembered.com/images/A-Survey-of-Palestine/Volume-I/Page0056.jpg
13 ביולי 1939.
מזכיר המדינה הודיע בבית הנבחרים כי כתוצאה מגידול ההגירה יהודית הבלתי חוקית תעצר מכסת ההגירה היהודית מחודש אוקטובר 1939 עד מרץ 1940, החלטה זו גרמה להתבטאות קשה וכעס של מנהיגי הקהילה היהודית ופרצה שביתה כללית של 24 שעות שבה נערכו הפגנות ומחאה, פעילות טרור היהודי התעצמה לאחר מכן.

17 באוגוסט 1939.
הדו"ח של הועדה המלכותית במנדט הבריטי בנושא הספר הלבן, פורסמה במזכר של ממשלת הוד מלכותו .

16 עד 25 באוגוסט. 1939.
הקונגרס הציוני שהתקיים בז'נבה התקיים תוך התנגדות חזקה למסקנות הספר הלבן ,אך ההחלטות היו להמשיך בידידות כלפי בריטניה.

26 באוגוסט 1939.
שני מפקחי משטרה בריטיים, שעסקו בחקירת טרור רוויזיוניסטי, נרצחו בירושלים על ידי מטען חומר נפץ.
להלן פרטי המקרה [ממקורות של האצ"ל] - ב-26 באוגוסט 1939 הארגון התנקש בחייו של ראלף קרנס, קצין משטרה בריטי שכיהן כראש המחלקה היהודית בבולשת ועינה בעצמו צעירים חברי מחתרת. קרנס וקצין בריטי נוסף בבולשת נהרגו מפיצוץ מוקש מוסתר של המחתרת

1 בספטמבר 1939.
עם פרוץ מלחמת העולם ה-2 הוסכם פה אחד ע"י מנהיגי הישוב היהודי לשים בצד את חילוקי הדעות שלהם עם המדיניות הבריטית ולהפגין את נאמנותם.
פעולות טרור יהודיות חדלו לחלוטין, תחנת השידור החוקית אשר פעלה בעבר במשך כמה חודשים נסגרה.
הסוכנות היהודית הוציאה קול קורא לכל יהודי פלסטין לאחד את השורות ולהציע סיוע מלא לבריטניה.
כדי ליישם את המדיניות החדשה לאחדות, נבחר פנחס רוטנברג לנשיא הוועד הפועל של הוועד הלאומי שתפקידו לאחד את השורות בכל אירגוני ההתנגדות היהודיים.

========================================================================
פרל דוד, סלולרי - 052-8964914
 
למעלה